כך הקורונה משפיעה על תחום הערים החכמות

פרופ' אייל יניב, ראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, משתף בתובנות מהמשבר וכיצד הוא מאיץ את התפתחות התחום

פרופ' איל יניב, ראש מרכז בר אילן לערים חכמות. צילום: ניב קנטור

משבר הקורונה האיץ תהליכי ערים חכמות ברשויות המקומיות והביא ערים להיכנס לשלב השני של המהפכה הדיגיטלית האורבנית – ערים חכמות 2.0. אולם, פרופ' אייל יניב, ראש בית הספר למנהל עסקים וראש המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר אילן, סבור שדווקא המציאות החדשה שנוצרה בעקבות הקורונה היא הזדמנות לערים לקפוץ שלב ולהתקדם לעבר ערים חכמות 4.0 .

פרופ' יניב היה אחד הדוברים המרכזיים בכנס Corona Smart City של אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה. הוא ציין שלמרבה הצער, יש ערים בישראל שעדיין לא הגיעו לשלב 2.0 בערים החכמות, שמתמקד בתעדוף ובמציאת פתרונות דיגיטליים לצרכי התושבים, אולם עבור ערים שכן עשו זאת – המשבר מהווה הזדמנות להתקדם ביישומן.

לדבריו, "בקורונה יש הרבה יותר דברים שאנחנו לא יודעים מאשר כאלה שאנחנו כן יודעים". בכל זאת, הוא סיפק מספר תובנות מהשפעתו של הגל הראשון של הנגיף, "שאותן כבר הספקנו ללמוד".

מה למדנו?

"למדנו שאפשר לעבוד וללמוד מהבית. עשינו זאת מהר מאוד – בין אם בעבודה, בבתי הספר או באקדמיה", אמר פרופ' יניב. "באוניברסיטאות עברנו ללימוד מרחוק וזה צפוי להימשך עוד תקופה ארוכה", אמר פרופ' יניב.

תובנה נוספת שהקורונה לימדה אותנו, לדבריו, היא שהביטחון האישי, שהוא חלק בלתי נפרד מהצרכים הבסיסיים של כל אדם, הופך להיות אתגר מורכב יותר. "אנחנו מסתובבים עם מסיכות, שומרים על ריחוק חברתי ונוצרת תחושה שהמרחב הציבורי כבר לא כל כך בטוח", הוסיף.

"למדנו גם שהצורך במידע, שהוא חלק בלתי נפרד מתהליכי עיר חכמה, הלך וגבר בתקופת הקורונה", ציין פרופ' יניב. "יש לא מעט מידע שהופך להיות קריטי עבורנו, אבל לא נמצא אותו בגוגל או ברשתות החברתיות. חלק מהמידע הזה נאגר במערכות העירוניות, על ידי אמצעים שונים, וניתן לעשות בו שימוש מועיל. זה אחד הדברים שאנחנו עוסקים בו במרכז לערים חכמות".

הוא הסביר כי כל אחת מהתובנות הללו משפיעה על שלל תחומים בחיי העיר והתושבים, ובחלק מהמקרים הן אף צפויות לחולל מהפכות. למשל, אמר, העבודה מהבית משפיעה על התחבורה – אחד התחומים המרכזיים בערים חכמות. "עם התרחבות העבודה מהבית, סביר להניח שגודש התנועה יקטן וייכנסו אמצעי תחבורה חדשים", הוסיף פרופ' יניב.

"גם בתחום הביטחון האישי, שמעלה לא מעט אתגרים בתחומים כגון בריאות, פרטיות וחופש תנועה, יש שינוי מגמה, וארגונים רבים משקיעים בכך לא מעט משאבי מחקר. למשל, האיחוד האירופי, במסגרת תוכנית הורייזן 2020, שישראל חברה בה", ציין.

אשר לצורך הגובר במידע, פרופ' יניב ציין שיש לכך השלכות רחבות. הוא ציטט את ארגון הבריאות העולמי, שהגדיר את הצפת המידע – אינפומדיק, כדבר שיש להתמודד איתו לצד ההתמודדות עם המגפה – פאנדמיק. "הצורך לדעת הרבה יותר על המחלה ועל החולים כרוך בהשגת הרבה מאוד נתונים. יש אפליקציות שיודעות לתת מענה לאתגר הזה, כמו גם לאתגרים האחרים שציינתי, וכן למגבלות שנוצרות לאור השימוש המוגבר בנתונים, כגון פגיעה בפרטיות", אמר.

כיצד נערכים בעולם לעידן החדש בעקבות הקורונה?

פרופ' יניב ציטט סקר של הפורום הכלכלי העולמי, ששאל אנשים לגבי היתרונות והחסרונות בעבודה מהבית. מחד הזכירו משתתפים בסקר את חיסכון הזמן שמבוזבז כיום על השהייה בדרכים, שלא לומר בפקקים, אך מנגד היו שציינו שהעבודה מהבית מייצרת בדידות, וכן העדר שיתוף ואינטראקציה, שקיימים במקומות העבודה.

"האתגר הוא ליצור את הסביבה המשולבת, ההיברידית, שמאפשרת עבודה מרחוק לצד עבודה במשרד, ולייעל את תהליכי העבודה", אמר פרופ' יניב. "בגל הראשון העתקנו את דפוסי העבודה הקיימים במשרד לבית, אבל נדרשת התאמה של התהליכים, השיטות והאמצעים לעולם הדיגיטלי".

אשר לתחבורה, הוא אמר ש-"ברור שתהיה השפעה, אבל התמונה עדיין לא ברורה. צפוי שיהיה פחות עומס בכבישים, אך יחד עם זאת, יידרשו פתרונות הובלה ואספקה שיתאימו למציאות החדשה. יש לציין בהקשר זה את כלי הרכב האוטונומיים והרחפנים, שאמנם החלו לפני הקורונה, אבל היא הגבירה את הצורך בהם, ולכן צפויה עוד התפתחות רבה בתחום זה".

מודל הפרח

פרופ' יניב הציג את תפיסת הערים החכמות 4.0 על ידי מודל הפרח, שאותו פיתח במסגרת המרכז לערים חכמות. בבסיס המודל הזה עומד העיקרון שלפיו שילוב של פתרון חדשני מותנה בקיומה של מעטפת תשתיות המאפשרת ומכילה את הפתרון החדש. הדימוי של פרח מאפשר הבנה של התהליך, שכולל זיהוי צרכים ויצירת התנאים לבחירה והטמעה של פתרונות. ברמת "השורשים" נמצאים הצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה, שיש למצוא פתרון עבורם. במקרה הזה מדובר בתושבי הערים, שתחום העיר החכמה מציע פתרונות חדשניים מגוונים על מנת לשפר את איכות חייהם בסביבה האורבנית. הצרכים הבסיסיים במקרה זה כוללים, לדוגמה, ביטחון אישי, איכות סביבה, תנועה קלה ונוחה, וניקיון.

"הגבעול" מייצג צרכים ספציפיים, כגון קיצור זמן חיפוש החניה בעיר, התאמת פעילות הרמזורים לצרכים המשתנים, אופטימיזציה של פינוי האשפה וטיפול בריחות. לכל אחד מהצרכים הללו עשויים להיות פתרונות שונים. ריבוי הפתרונות הקיימים מצריך בחינה מעמיקה שלהם, של מידת התאמתם ומעל לכל – של היכולת ליישם אותם בסביבה שבה הם אמורים לפעול.

"אחת הבעיות המרכזיות בהטמעת פתרונות חדשניים היא תלותם במערך של תשתיות, שצריכות להכיל אותם ולהפיק מהם את מרב התועלת", אמר פרופ' יניב. לדבריו, "עלי הכותרת" שבמודל מייצגים את מעטפת התשתיות הנדרשת לצורך יישום פתרונות חדשניים, ברמות הפיזית, העסקית, החוקית, הטכנולוגית והאנושית.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. ירון

    בליל של מילים שבינם ובין הקרוי עיר חכמה אין שום קשר. יניב וחבריו תקועים במונח ישן שאינו רלוונטי חוץ מבתערכוה בברצלונה. כל מה שהזכיר יניב עם או בלי פרח , זה ניהול עיר פראקסלנס לפני ואחרי המושג עיר חכמה. אגב מודל הפרח של יניב, לקוח כהשראה ממודל השילוביות של ד"ר צבי לניר שמציג את המודל ע"פ תיאוריית הפרח. דווקא את המודל הזה ראשי ערים צריכים ללמוד ולא את מה שיניב מציג. לניר הבין כבר לפני שנים, מה שבראשויות מקומיות מתחילים להראות ניצוצות של הבנה, שללא ניהול שילובי שמהווה רמת מצוינות ארגונית אינטגרטיבית ברמה הגבוהה ביותר, לא יהיה ניתן להיות רלוונטיים. קודם ניהול חכם ואחר כך טכנולוגיה חכמה. לשם ראשויות מקומיות טרם הגיעו. המונח עיר חכמה הוא מונח של אתמול . בעולם כבר הבינו שהכיוון הוא עיר רספונסיבית, שזה בדיוק המודל של צבי לניר!!!

אירועים קרובים