דיון בכנסת: חרדית לא אקדמאית בהיי-טק מרוויחה כ-10,000 שקלים בחודש

נציג המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה: "לומדות אצלנו 2,550 נשים חרדיות בשנתון בסמינרים; השתתפות מעל 80% אחוז מהבוגרות החרדיות בשוק העבודה טרום קורונה עמדה על 95%" ● יו"ר הוועדה, ח"כ פורר, לנציגי משרד האוצר והעבודה: "להגדיר בתוך חודש יעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה"

דיון על מקומן של נשים חרדיות בהיי-טק הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock. למצולמים אין קשר לכתבה

הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה הבוקר (ג') דיון מיוחד בנושא: התנגדות האוצר להכרה בהכשרה מקצועית כחלופה לתואר – לטובת קידום תעסוקת נשים חרדיות בהיי-טק. בפתח הדיון אמר היו"ר, ח"כ עודד פורר, כי התוכנית תקועה בתוך הצנרת הבירוקרטית. “קידום נשים בתעסוקה הוא אחד היעדים המרכזיים שהוועדה לקחה על עצמה. השאלה שצריך לשאול היא היכן נשים משתתפות בתעסוקה, האם היא בשכר נמוך, מה חלקיות המשרה והדרג שלה בארגון".

רועי כהן, מנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות: "הנושא הזה מאוד חשוב מבחינתו. סמינרים זה גוף ההכשרה לנשים חרדיות הי-ג', י-ד' של המגזר. הנשים החרדיות קובעות את השתכרות הבית החרדי. שיעור הנשים החרדיות עלה משמעותית, אך איכות התעסוקה לא. יש צורך אמיתי לשלב בין כוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק ובתעשיות הביטחוניות ובין כוח אדם איכותי ביותר במגזר החרדי שאינו מנוצל, זה מאפשר למדינה, לתעשייה ולמגזר החרדי להרוויח. כהן ציין, כי ההכשרה בתוכנית מקבילה לידע הנרכש במסלול תואר ראשון במדעי המחשב. "יש שעת כושר שהרבנים, העולם החרדי והתעשייה מבינים שניתן להכניס בנות איכותיות וברמה מאוד גבוהה לעולם הזה. בשלוש השנים הקרובות אנו מקווים להכניס כ-1,500 נשים לשוק העבודה הזה, ובמהלך 10 השנים הקרובות כ-1,300 נשים חרדיות בשנה. זה מאגר אדיר של כוח אדם שלא מנוצל. במהלך השנתיים האחרונות עשינו פיילוט של בנות חרדיות בתוך הסמינרים וראינו שהדבר הזה עובד".

עידו סופר, רכז תעשייה, מסחר והשכלה גבוהה מאגף התקציבים במשרד האוצר: "מסכימים בהחלט על המטרה. לעניין הדרך אני מודה שלא מאה אחוז ברור לי למה אנחנו מדברים על תוכנית ספציפית, יש קשיים מהותיים. התוכנית מדברת על הקמת מערכת השכלה נפרדת, ללא פיקוח וללא מערכת שמירה על איכות לאורך זמן. צריך מבחן אחד לכולם – חרדיות ולא חרדיות, וכך ניתן יהיה לדעת מה איכות הבנות. התוכנית מבוססת על הסכמות נקודתיות, אבל מה יקרה בעוד שנתיים או חמש? אם הפקולטה תשנה את עמדתה, מה יהיה אז? תוכנית כזאת היא לא בת קיימא, ויש סבירות גבוהה שהבנות יימצאו בפני שוקת שבורה, ואז ניכנס לדיון דחוף איך הבנות הללו לא יכולות להמשיך הלאה.

יפית אלפנדרי, מנהלת תחום בכיר משקי בית בלמ"ס: "נשים חרדיות בעולם ההיי-טק שהן לא אקדמאיות משולבות היטב בעולמות ההיי-טק. יש יתרונות לשילוב שלהן כקבוצה. אנו רואים שהנשים החרדיות שהן לא אקדמאיות, למרות השילוב המדהים, משתכרות שכר יותר נמוך, שעומד בממוצע על 10,000 שקלים. נשים חרדיות אקדמאיות שמשתלבות בהיי-טק מרוויחות יותר, ושכרן עומד בממוצע על 16 אלף שקלים, שכר נמוך מהעמיתות החילוניות שלהן. 70% אחוז מהחרדיות מפרנסות את משקי הבית החרדיים".

מורן רייכמן, מנהל פיתוח וחדשנות במכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע: "אנחנו תחת רפורמה מאוד משמעותית, שלא חלה על הסמינרים, אבל גם במסגרתם אנחנו עושים תוכנית לימודים חדשה בשיתוף מעסיקים ואנחנו מאמינים שההכשרה צריכה להיות בהתאם לצורכי המעסיק. לומדות אצלנו 2,550 נשים חרדיות בסמינרים. כ-2,000 לומדות תוכנה, ואלה הסטודנטיות הכי מצליחות עם הציונים הכי גבוהים – מעל 80% מהבוגרות החרדיות שרובן המכריע למדו תוכנה, שיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה טרום הקורונה עמד על 95%, והשכר שלהן היה הגבוה מבין כל קבוצות הנשים מהאוכלוסייה הכללית".

פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה: "הרעיון כרעיון אקדמי נקי מקובל ואין ויכוח על המהות ועל החשיבות, יש ויכוח על הדרך. הצעתי לחבריי הטובים לבוא אלי למל"ג ולמצוא פתרונות. דלתנו פתוחה לכל דבר, הפרויקט של השכלה על תיכונית גבוהה לחרדים הוא על שולחננו, יש לנו כוונה לעשות את זה".

ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

ח"כ פורר סיכם את הדיון ואמר: אני חושב ששורש הבעיה היא שמשרד האוצר חייב להגדיר לעצמו יעד – כמה נשים חרדיות יסיימו הכשרה גבוהה ויצאו לעבודה? הנתון הכי משמעותי ששמענו הוא ש-17 אלף נשים יגיעו לשוק בכל כמה שנים, ואז ההפסד בעשור יעמוד על סדר גודל של 150 אלף נשים וזה דרמטי למשק הישראלי. הוועדה נחשפה לשלל תוכניות טובות, עם הצלחות לא מעטות שמושתתות על פילנתרופיה. רוב ההכשרות הרלוונטיות אינן מבוססות ולא מפוקחות ולא מעניקות תעודה שתחזיק לאורך זמן. בנושא הכשרת חרדיות אין יעדים ומדדים, ולפיכך נבקש ממשרד האוצר וממשרד העבודה להגדיר לוועדה תוך חודש מה המדדים והיעדים לעשור הקרוב ללימודי נשים חרדיות ושילובן בשוק העבודה. אחרי החגים צריכה להיפתח תוכנית, וזה היעד בעיניי".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים