תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » תובנות מתקופת הקורונה: כיצד מקבלים החלטות בעידן של חוסר ודאות?
יוסי רודריק, מנכ"ל aQurate. צילום: יח"צ

תובנות מתקופת הקורונה: כיצד מקבלים החלטות בעידן של חוסר ודאות?

בתקופה של משבר עולמי חייבים להכין את המידע במהירות ולהגיע לניתוח שלו קרוב ככל האפשר למועד ייצור המידע * לשם כך עלה הצורך בהפעלה של כלי Data Preparation מבוססי AI ואוטומטיים, המחליפים אוגדות של מפתחים ומאפשרים הזרמה של מידע מכמות עצומה של מקורות בקליקים ספורים

מאת 6 ביולי 2020, 13:12 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

חשוב שנזכור: גם ארגונים עסקיים – דוגמת בנקים, חברות ביטוח, ועוד - מתמודדים עם אותם אתגרים בדיוק, וגם הם יידרשו בעת הזאת להיפתח למקורות מידע חדשים ולהתיך אותם לתוך תהליך קבלת ההחלטות המתקיים בארגון

העשור השלישי של המאה ה-21 נראה לא דומה למה שהכרנו באף אחד מהעשורים שקדמו לו… סוג של עולם חדש שאנו נדרשים להסתגל אליו. זה התחיל עם התפשטות מגיפת הקורונה; המשיך במשבר כלכלי עולמי; והחלק האחרון עד כה במחזה חיינו – חוסר יציבות חברתית, כפי שבאה לידי ביטוי במהומות על רקע גזעי בארה"ב. נוצרה סיטואציה מיוחדת, שבה משבר בריאותי שלא היה כדוגמתו 100 שנה התנגש עם משבר כלכלי שלא היה דוגמתו 90 שנה, חוסר שקט חברתי שלא היה דוגמתו יותר מ-50 שנה, ונשאלת השאלה אילו עוד הפתעות יביא לנו העידן הזה.

במרכז ההתמודדות עם עולם המתאפיין בחוסר יציבות מצויים הקברניטים ומקבלי ההחלטות הנדרשים לנהל את המערכה. אלו יכולות להיות הנהגות פוליטיות – דוגמת נשיא או ראש ממשלה, או הנהגות עסקיות – דוגמת דירקטוריון והנהלה. בשני המקרים, מקבלי ההחלטות נדרשים להגיב למציאות חדשה המשתנה במהירות. בעיקר בהנהגה הפוליטית של המדינה, בקצה של הפירמידה, מצויים מקבלי החלטות שדורשים לקבל תמונת מצב לוקאלית של הבעיה, אך גם גלובאלית, כזו המשקפת את המציאות בשטח, שתאפשר תהליך קבלת החלטות מסודר, ולהגיב בצורה נכונה ככל האפשר למציאות שמשתנה לא מיום ליום, אלא מדקה לדקה.

צונאמי של מידע

למזלנו, אנו חיים בעידן דיגיטלי, ודטה היא תוצר לוואי של התקופה. צונאמי של מידע, מאינסוף מקורות מידע, מכל פינה על פני תבל, שמזרימים מידע ונתונים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אפשר היום לומר, שלכל השאלות יש תשובות, אם רק נדע לאתר ולפענח את מקורות המידע הנכונים. כאן מצאו את עצמם גופי המטה המסייעים בידיהם של הקברניטים, דוגמת המל"ל בישראל, בפני אתגר מערכתי לא פשוט. בצד האחד של האתגר ניצב מקבל החלטות, שדרש תמונת מצב מהימנה של התפשטות המגיפה בארץ ובעולם. המשימה כאן הינה לקלוט נתונים ממאות רבות של מאגרי מידע שונים, רבים מהם צצו במהלך התפשטות המגיפה ולא היו קיימים כלל קודם לכן, בפורמטים שונים, לטייב אותם ולהתיך אותם לתוך תהליך, שבסופו של היום מספק למקבלי ההחלטות דשבורד עם תמונת מצב עדכנית ותומך בתהליך קבלת ההחלטות.

אלא שזמינות המידע והכמויות של הדאטה יצרו גם אתגר עצום נוסף, שקשור למימד הזמן, או ליתר דיוק – חוסר הזמן. המשברים שאיתם מתמודדת החברה האנושית מתרחשים כאן ועכשיו. דרך הטיפול המסורתית בטיפול במידע הייתה מחייבת להפעיל אוגדות של מפתחים ותוכניתנים, במשימה שתימשך שבועות רבים, על מנת לפתח תהליך שיקלוט את המידע, יבנה תהליכי ETL סבוכים, ויכין את המידע לאנליזה. בזמנים רגילים זה כנראה מה שנעשה, אולם בתקופה של משבר עולמי חייבים להכין את המידע במהירות ולהגיע לניתוח שלו קרוב ככל האפשר למועד ייצור המידע. לשם כך עלה הצורך בהפעלה של כלי Data Preparation מבוססי AI ואוטומטיים, המחליפים את אותן אוגדות של מפתחים ומאפשרים הזרמה של מידע מכמות עצומה של מקורות בקליקים ספורים, והם זמינים להפעלה בידיהם של האנליסטים, שהם גם צרכני המידע להפקת הדו"חות.

למעשה, ארגונים – הן  ממשלתיים והן עסקיים – בעידן הזה של חוסר היציבות, נדרשים להיות ערוכים לקלוט מידע מכל מקום ולשלב אותו בתהליכי קבלת ההחלטות שלהם – דבר שהיה נחלתם של גופי מודיעין בלבד. לא סתם אגף המודיעין נרתם לתפקד בחמ"ל הקורונה, ואם אני נדרש לתת פרשנות שלי להימצאותם במקום, אז התפקיד שלהם היה להביא את יכולותיהם לעבד מידע בהיקפים גדולים, להכניס מתודולוגיות וכלים של טיפול במידע, בהם הם עושים שימוש ביום-יום, ולרתום יכולות אלו לטובת ההתמודדות בקורונה.

לסיכום, חשוב שנזכור: גם ארגונים עסקיים – דוגמת בנקים, חברות ביטוח, ועוד – מתמודדים עם אותם אתגרים בדיוק, וגם הם יידרשו בעת הזאת להיפתח למקורות מידע חדשים ולהתיך אותם לתוך תהליך קבלת ההחלטות המתקיים בארגון. המלצתי לארגונים היא להבין שהדרך לעשות יותר עם המידע תצריך שינוי בתפיסות, שינוי במתודולוגיות ושינוי בכלים. כי התמודדות נכונה עם אירועים קיצוניים בעידן הדיגיטל תחייב לעשות שימוש נכון ומושכל יותר במידע שיפיקו אותם אירועים.

 

הכותב הינו מנכ"ל חברת אקורייט (aQurate), מקבוצת UCL, מפיצה בישראל של פתרונות ניהול הדאטה Talend, Trifacta ו-Knime.

תובנות מתקופת הקורונה: כיצד מקבלים החלטות בעידן של חוסר ודאות? Reviewed by on . העשור השלישי של המאה ה-21 נראה לא דומה למה שהכרנו באף אחד מהעשורים שקדמו לו... סוג של עולם חדש שאנו נדרשים להסתגל אליו. זה התחיל עם התפשטות מגיפת הקורונה; המשיך העשור השלישי של המאה ה-21 נראה לא דומה למה שהכרנו באף אחד מהעשורים שקדמו לו... סוג של עולם חדש שאנו נדרשים להסתגל אליו. זה התחיל עם התפשטות מגיפת הקורונה; המשיך Rating: 0

תגובות (2)

  • Avatar

    אלי ויסברט

    עולה מהסיפור שאלה יסודית אחת: האם המערכות החכמות האלה יודעות לשלב את האופצייה של שחיתות ציבורית בתהליך ההתכה של המידע כבסיס לקבלת החלטות?

  • Avatar

    דינה גולגברג

    יופי,
    אבל אתה חייב אנליסט מבריק שיחדד לחברות מה והכיוונים והשינויים האכרחיים
    יש לי משהו בשבילך הכי טוב שיש.
    דבר איתי
    דינה

הגיבו