לרוץ מהר או למות לאט?

דביר זוהר, מנכ"ל סימפל, מסביר כיצד הקמת "מעבדת מהירות" - Speed Hub - מסייעת לארגוני פיתוח IT להביא את התוצרים שלהם מהר יותר לשוק

דביר זוהר, מנכ"ל סימפל. צילום: יח"צ

"עבור ארגוני פיתוח IT, לרוץ מהר זה לא דבר חדש. הנושא קיבל משנה חשיבות בתקופה הזו, כשהעולם מתהפך. הוא הפך להיות ממש קריטי", כך אמר דביר זוהר, מנכ"ל סימפל (Simple).

זוהר דיבר בכנס השנתי של PMI, העמותה לניהול פרויקטים בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה'), באופן וירטואלי.

לדבריו, "אנחנו עוזרים לארגונים, חברות היי-טק וגופי IT לרוץ יותר מהר. הקורונה גרמה לריצה המהירה בפיתוח להיות דבר קריטי, כי אנשי הכספים בארגונים לוחצים שתהיינה הכנסות ויש לחץ על גופי ה-IT – משום שהארגון נדרש להיות יותר דיגיטלי ולתת שירות דיגיטלי ללקוחות. מנהלי הפיתוח באים אלינו ושואלים: 'מה עושים עכשיו?'".

על פי זוהר, "הפתרון ה-'ישן', שהיה נכון לעד לפני שלושה חודשים, היה לקלוט אנשים חדשים. גם אז זה לא היה תמיד יעיל: ההכשרה הייתה ארוכה ומוטת הניהול גדלה. אלא שפתרון זה לא זמין עכשיו, כי אין לארגונים יכולת כלכלית לקלוט הרבה אנשים, ואם הם נקלטים, הדבר נעשה במשורה".

איך מעלים את רמת הפיתוח מטוב למצוין?

זוהר סיפר כי "הוצאנו ספרון רטן שמדבר על ארבע פעילויות שמאפשרות לפיתוח להעלות את רמתו מטוב למצוין". בהרצאתו הציג זוהר את אחד מארבעת הפתרונות – "מעבדת מהירות" (Speed Hub).

"Speed Hub, במהותו, הוא דרך לפרוץ חסמים מעצבנים, שגורמים לארגונים 'ללכת' לאט, כי הם לא נפתרים", אמר.

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

לדברי זוהר, " Speed Hub כולל שלושה מרכיבים. המרכיב הראשון הוא שימוש בנתונים, במרכיבים כמותיים. ניהול הפיתוח הוא דבר מורכב, עם הרבה דרישות והרבה אי ודאות. המשפט 'מה שלא מדיד – לא משתפר' נכון מאוד בארגוני היי-טק. פעמים רבות ארגונים או אנשים מנסים לפתור בעיות, אלא שלא את הבעיות הקריטיות. בעת הפיתוח, הבעיה היא שראשי צוותים ומנהלי פיתוח חושבים שיש בעיה מקומית ולא מבינים שזה משהו סטנדרטי, שחוזר על עצמו, ובעצם זו בעיה גדולה. הפתרון שאנחנו מציעים מודד דברים שקשורים בהתקדמות הפרויקט – איכות, עומסים ועלויות. הוא בודק האם הארגון משקיע בפיתוח ובתחזוקה יותר מדי. הרעיון של ה- Speed Hubהוא לשלב מידע מהרבה מערכות".

"המרכיב השני", ציין, "הוא התובנות. בסוף כולנו מבינים שנתונים כמותיים הם חשובים ועוזרים, אבל אנחנו רוצים את השכל, מישהו שמבין מעט בניהול פיתוח ובניהול פרויקטים – על מנת שהוא יוכל למקד אותנו. תפקיד ה- Speed Hubהוא לייצר 'מד חום' ארגוני, שמציג באופן ברור את הבעיות והחסמים שיש בפיתוח, ובמה צריך לטפל בכל שלב: חוסר של אנשי QA, עזיבה של עובד קריטי, לקוח מתלונן, פרויקט מאחר, שדורש הגדלת כוח אדם, או חריגה בתקציב. הרעיון הוא למקד את אנשי הפיתוח והמנהלים בבעיות הנכונות והמהותיות".

זוהר הוסיף ש-"המרכיב השלישי ב- Speed Hubהוא לפרוץ חסמים. אלה נחלקים לשני סוגים. הראשון הוא חסמים מקומיים: הזמנת רכש שמתעכבת, חוסר של איש QA בפרויקט או כשטרם הוחלט על תכולה. הסוג השני הוא חסמים תשתיתיים: תהליכים שאורכים זמן ואינם יעילים, שימוש בכלים לא נכונים, מידע שנופל לפח או חוסר בידע. תפקיד ה- Speed Hubהוא לפרוץ את החסמים הללו ולוודא שהם נופלים".

לסיכום הוא אמר כי "Speed Hub הוא פתרון לא מורכב, שנועד לעזור לגופי ה-IT לרוץ יותר מהר. שילוב הנתונים עם התובנות מאפשר לפרוץ חסמים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים