האתגרים בתחומי החדשנות וההיי-טק – תוכנית עבודה לשרים החדשים

על שולחן משרדי הממשלה, שאם לא תהיה דחייה של הרגע האחרון, השרים החדשים שיאיישו אותם יושבעו הערב (ה'), יש הרבה סוגיות חשובות, שדורשות טיפול ● במאמר זה הם מוזמנים לקרוא מה כדאי שהם יעשו כדי שהקטר של המשק ימשיך לנסוע

ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

גם הממשלה החדשה, שאם לא תהיה דחייה תושבע הערב (ה'), לא תמנה שר לענייני היי-טק, על אף הדיבורים על כך עוד לפני מערכת הבחירות הראשונה של 2019. לכן, הטיפול בענף ימשיך גם בממשלה הזו להתפזר בין מספר משרדים, שרמת התיאום ביניהם לא מדהימה, אם לנקוט בלשון המעטה.

לקראת כניסתם של השרים למשרדים שפעילותם נוגעת לתחומי ההיי-טק והחדשנות, להלן המשימות שהם צריכים לטפל בהם, כל אחד בתחומו, ועדיף כמה שיותר מהר. השמות הנכללים כאן הם אלה שמיועדים לתפקידים, אולם הרשימה עוד לא נסגרה סופית, נכון לכתיבת שורות אלה, ואחר הצהרים פורסם שייתכן בכלל שהשבעת הממשלה תידחה. כך או כך, גם אם מישהו אחר ממי שרשום ימלא תפקיד כלשהו, האתגרים נשארים אותם האתגרים.

יזהר שי. צילום: אלעד מלכה

יזהר שי. צילום: אלעד מלכה

שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי

גם הפעם, באופן לא מפתיע, אף פוליטיקאי לא נאבק על תפקיד שר המדע והטכנולוגיה. עדכון האחרון הוא שאת התפקיד ימלא איש ההיי-טק לשעבר יזהר שי מכחול לבן.

בשנים האחרונות הרחיב משרד המדע את פעילותו ותקציבו, בעיקר בכל מה שקשור להנגשת הטכנולוגיה לפריפריה ולמגזרים מודרים, על מנת לצמצם את הפער הדיגיטלי. ברמה ההגיונית, משרד המדע הוא זה שצריך להיות המשרד שיטפל בכל נושא ההיי-טק בישראל, בדומה למדינות מערביות, אבל כאמור, זה לא מה שקורה בפועל.

עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין

עמיר פרץ. צילום: יניב הלפרין

שר הכלכלה, עמיר פרץ

במשרד זה פועלת רשות החדשנות, שנוגעת בכל נושא ההיי-טק, נותנת מענקים לחברות סטארט-אפ ורלוונטית מאוד לענף מאז הקמתה לפני מספר שנים. מן הראוי שהשר החדש יעיין בדו"ח של הרשות לשנת 2019, שפורסם לא מכבר, שם נכתב כי "קיומה של ממשלת מעבר מעכב את היכולת לקדם תהליכי חקיקה ומדיניות ומאט את מנגנוני התקציב הממשלתיים. תהליכים אלה אילצו את רשות החדשנות התחילה ללא תקציב מדינה 2020 לעכב תשלומים לחברות".

אמנם, מאז שנכתב הדו"ח הדברים הסתדרו, אבל הדו"ח הזה יכול לשמש מסד למילוי האתגר המרכזי של השר החדש בכל הנוגע לרשות: להילחם על הגדלת התקציב השנתי שלה, כדי שיהיה קרוב יותר לאתגרים שהיא צריכה לעמוד בהם.

השרה לשוויון חברתי

בשלב זה לא ברור מי ימלא את התפקיד. שמות שהועלו בימים האחרונים כמועמדות אפשריות הם אלה של מירב כהן ועומר ינקלביץ' – שתיהן מכחול לבן, אם כי נראה שזה עדיין לא נסגר.

במשרד לשוויון חברתי נמצא מטה ישראל דיגיטלית, לאחר שהשרה הנוכחית, גילה גמליאל, הביאה להעברתו ממשרד ראש הממשלה ודרשה עוד תקציבים. היא מסיימת את תפקידה לאחר שהצליחה להגדיל מאוד את הפעילות של המטה, לרבות בנושא הערים החכמות – תחום שצובר תאוצה וימשיך לגדול – ואת תקציבו.

שר החינוך

גם כאן, עדיין לא סגור סופית מי יהיה השר, אבל תיק זה יהיה בידי הליכוד והשם המדובר הוא יובל שטייניץ, שר האנרגיה בממשלה היוצאת.

משבר הקורונה הציף בבת אחת, ללא כל התראה, את נושא הלימוד מרחוק, ובעקבותיו את החינוך הטכנולוגי בישראל. ההישגים בזמן הקורונה היו יפים, אבל לכולם ברור שזה נושא שהמשרד יצטרך להשקיע בו הרבה יותר, וזו המשימה שתעמוד לפתחו של השר החדש.

באשר לחינוך הטכנולוגי, ראשי ההיי-טק התריעו לא אחת שאם המדינה לא תיקח את עצמה בידיים ותבצע פעולות רציניות להאצתו ולהגדלת מספר הסטודנטים למדעים, אנחנו עלולים לאבד את היתרון של ההון האנושי שלנו.

שר התקשורת, יועז הנדל

אחד הנושאים המרכזיים שיימצאו על שולחנו של הנדל במשרד התקשורת הוא ההיערכות לקראת דור 5. הסגר הכללי והשבתת פעילויות רבות המחישו עוד יותר את הצורך בהאצת הקמת של תשתיות המבוססות על הדור החמישי. זאת, לצד המשך הגברת התחרות, צמצום הריכוזיות והורדת תעריפים לצרכנים.

שרת התחבורה, מירי רגב

התחבורה החכמה תהיה אחד הנושאים היותר חמים בשנים הקרובות. חזון הרכב האוטונומי, לרבות כלי התחבורה הציבורית האוטונומיים, שיכולים להיות פתרון טוב בזמן סגר כמו זה שחווינו לא מכבר בגלל הקורונה, יוכל להתממש רק אם התשתיות תהיינה מותאמות. זה אתגר שמונח לפתחה של שרת התחבורה החדשה, שייתכן שמגיעה לשם לפרק זמן קצר של כשנה וחצי, אבל גם בתקופה זו היא יכולה לקדם את הנושא, באמצעות פתרונות של עשרות חברות היי-טק ישראליות, ובראשן מובילאיי.

שר הבריאות, יולי אדלשטיין

איך אפשר בתקופת קורונה זו בלי תיק הבריאות. השר החדש יצטרך להשקיע זמן רב כדי לקדם את הבריאות הדיגיטלית, שתקופת הקורונה הוכיחה את חשיבותה כמצילת חיים. חברות הסטארט-אפ הישראליות והחברות הגדולות יותר, שפיתחו פתרונות בתחום, הוכיחו את היכולות שלהן בזמן המשבר.

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי

יחד עם יו"ר המפלגה שלו, עמיר פרץ – כאמור, שר הכלכלה החדש, שמולי יצטרך להתמודד עם מצוקת כוח האדם בתעשיות החדשניות. החלק של הממשלה הוא בהגברת קורסי ההכשרה וההסבה המקצועית, שמבוצעים על ידי משרדו. זאת, כדי לנצל את האבטלה הגדולה שנוצרה כתוצאה מהקורונה ומהווה הזדמנות להסב כוח אדם איכותי לתעשיות המבוקשות.

ישראל כץ. צילום: קובי קנטור ז"ל

ישראל כץ. צילום: קובי קנטור ז"ל

שר האוצר, ישראל כץ

אחרון ברשימה הוא זה שאחראי על הברז, שיאפשר לכל מה שצוין כאן קודם לקרות. אחת המשימות הראשונות, אם לא הראשונה שבהן, שהשר חדש יצטרך לטפל בהן הוא אישור תקציב המדינה. במסגרת תקציב זה, צריך השר לוודא שלא יהיה קיצוץ בתקציבים השונים, כולל לא באלה שנועדו לקדם את החדשנות במשרדי הממשלה – תחום שבתקופת הקורונה התוודענו עוד יותר לחשיבותו. כאן יש לציין את רשות התקשוב, שפועלת במשרד ראש הממשלה ומיישמת את תוכניות העבודה של הממשלה בתחום ה-IT. השר כץ צריך להיות ערני ולא להיגרר אחרי קריאות לקיצוצים, למרות הגרעון והמצב הקשה, משום שהוכח שוב ושוב שה-IT וההיי-טק הם אלה שיניעו את המשק בחזרה למסלול.

השורה התחתונה: לאף אחד בתעשייה אין ציפיות גדולות מהממשלה החדשה. אולם המשבר הנוכחי מחייב התערבות ממשלתית, כדי שהקטר של המשק יוכל להמשיך לנוע קדימה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים