תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » משבר הקורונה: המיליארדים שלא הגיעו למעסיקים והעובדים שלא יחזרו מהחל"ת
מאמצים קדחתניים למציאת חיסון. מגיפת הקורונה. אילוסטרציה: BigStock

משבר הקורונה: המיליארדים שלא הגיעו למעסיקים והעובדים שלא יחזרו מהחל"ת

הדרישה של המעסיקים לסיוע, כדי שהתעשייה היצרנית תמשיך לייצר ויימנעו גלי פיטורים ענקיים, היא קריאת השכמה לממשלה: כמו שטיפלתם היטב במשבר הבריאותי, הגיע הזמן "להבריא" כך גם את המשק

מאת 13 במאי 2020, 16:35 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

כמו בתחום הבריאות, משבר כלכלי נוסף כמו שהיה פה בחודשיים האחרונים, או חלילה אסקלציה של המשבר הנוכחי, יהיה אחד יותר מדי עבור החברה הישראלית בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט

נשיאות התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וארגוני החקלאים שיגרו היום (ד') מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו דרישה ליישם בדחיפות תוכניות שנועדו לסייע למגזר העסקי להתאושש מפגיעת משבר הקורונה. המכתב נשלח על רקע המחאה ההולכת וגוברת בקרב מגזרים שונים, שמזהירים כי התוכניות וההבטחות של הממשלה לעצמאים לא מתממשות. מדובר, בין היתר, בתוכנית הסיוע בהיקף של שישה מיליארד שקלים ובהבטחות של נתניהו במסיבת הפרידה מהקורונה שלפיה מענקים לעצמאים זכאים יגיעו תוך 48 שעות. בנוסף, עסקים שהמחזור שלהם גדול מ-20 מיליון שקלים עדיין לא ראו כל מתווה לסיוע. המעסיקים מכל הארגונים מזהירים כי ללא הסיוע יהיה קשה מאוד להחזיר עובדים מהחל"ת שהם הוצאו אליו, והמשמעות היא גלי פיטורים ענקיים, נוסף לאלה שהיו עד עכשיו.

למרבה הצער, ההוצאה לחל"ת והפיטורים לא פסחו על ענף ההיי-טק וה-IT. סובלים מכך גם עובדי והנהלות ספקי השירותים, ענף האירועים והכנסים, שמהווה אחד ממקורות השיווק המרכזיים של חברות היי-טק, וכל השירותים שמסביב, לרבות המסעדות והאולמות – שנמצאים במשבר חמור גם ללא קשר להיי-טק.

במכתבם לראש הממשלה מבהירים המעסיקים שאחוז העובדים שיוכלו לחזור לעבודה בזמן הקרוב יהיה קטן ביותר, ומהצד השני יש חברות שחייבות לבצע תהליכים של שימור עובדים. הדבר נכון במיוחד בתעשיית ההיי-טק, שבה ממילא יש מחסור כרוני בכוח אדם.

הדרישה של המעסיקים היא ליצור תוכנית לאומית לפיצויים, שמותאמת למציאות הקיימת במגזרים השונים. על פי התוכנית, הממשלה תסבסד את ההפרש של שכר העובדים שירדו בהיקף המשרה, וכך תאפשר החזרת עובדים מהירה לשוק העבודה, תפצה עסקים בהתאם לירידה במחזור, תקצץ ברגולציה, תקפיא העלאות ארנונה ועוד. לדעתם, המנגנון המוצע צפוי לתמרץ מעסיקים לקלוט בחזרה עובדים מחל"ת ולמנוע הוצאה לחל"ת של עובדים נוספים בהמשך הדרך.

דרישת המעסיקים היא בהתאמה למודל הגרמני, שאומץ על ידי ארגון העבודה העולמי. מנגנונים ברוח דומה כבר קיימים ב-25 ממדינות ה-OECD.

לצידם, דורשים המעסיקים לאמץ מודל פיצויים מרכזי ושקוף לכלל המגזר הפרטי, המבוסס על ירידה במחזורים בעקבות הקורונה.

איך הממשלה תגיב?

קשה לדעת מה תהיה תגובת הממשלה. התחושה בציבור היא שבעוד שבטיפול הבריאותי בקורונה אפשר היה לראות קו ברור של מדיניות, הרי שבתחום הכלכלי אין מתווה ברור, אין אופק, ניתנת הבטחות להשקעות של מיליארדי שקלים שלא קשורות למציאות ולא מקוימות, ובינתיים, מצבם של עסקים רבים הולך ומחמיר.

המשבר נעשה עמוק יותר גם במגזרים שהיו יציבים ואף משגשגים לפני הקורונה, כמו ההיי-טק. הם מעולם לא ביקשו כסף מהממשלה, ובשעת צרה זו הם מבקשים מנגנון שיאפשר להם לשמר את העובדים ולהמשיך לשרוד.

ייענה לדרישות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

ייענה לדרישות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock

אין אקו-סיסטם כחול לבן

בדיונים שקיימו ארגוני המעסיקים חזרה ועלתה הנקודה שהממשלה חייבת לתעדף את התעשיות שמוגדרות כמוטות טכנולוגיה, תעשיות יצרניות, שיקבלו סיוע ותמיכה רחבים כדי להמשיך ולייצר בישראל.

אחד הכשלים שנחשפו בטיפול במשבר הקורונה הוא העובדה שאין בישראל אקו-סיסטם מקומי מספיק חזק ויציב, שיכול לפעול היטב במצבי חירום. החולשה הזו בולטת במיוחד בתעשיית ההיי-טק, שחלק ניכר מההון האנושי היקר שמועסק בה עובד בחברות רב לאומיות, והמשקל של התעשייה המקומית היצרנית לא רב.

בפאנל של כמה ראשי חברות בישראל, שנערך לא מכבר על ידי מרכז פרס לשלום ולחדשנות, אמר ד"ר צבי מרום, מנכ"ל באטמ ויו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, כי יש להיערך למציאות חדשה, שבה מדינות תתכנסנה למשק אוטרקי, כלומר – ייצרו ויתנו עדיפות לשווקים שלהן ופחות ישתפו פעולה עם מדינות אחרות. עבור ישראל, יש לזה משמעות חמורה, מאחר שהיא מדינה מבודדת, ללא אקו-סיסטם יציב שנבנה מראש, גם אם יש כאן את המוחות הטובים ביותר. כך, למשל, לדברי מרום, גם אם במכון הביולוגי בנס ציונה יצליחו בפיתוח חיסון לקורונה, אין לו הסכמי שיתוף פעולה עם גורמים בחו"ל, ובתקופת משבר, הסיכוי שמישהו יסכים כרות שיתוף פעולה שכזה קלוש.

המעורבות של הממשלה צריכה להיות ביישום מדיניות שלפיה תעשיות מוטות חדשנות, בכל המגזרים, הן תעשיות חיוניות, בדיוק כמו התעשיות הביטחוניות. מדיניות שכזו תגרום קודם כל למנוע פגיעה קשה יותר בעובדים, שבלעדיהם התעשייה הזו לא יכולה להתקיים, ולאחר מכן להרחבת התעסוקה בתעשיות אלה גם בימי שגרה. יש לקוות שהממשלה, שתושבע מחר סוף סוף, תשכיל לשים על סדר היום שלה כבר בישיבתה הראשונה את המשבר הכלכלי ותתחיל לדבר עם המגזר הפרטי והמעסיקים. נראה שכמו בתחום הבריאות, משבר כלכלי נוסף כמו שהיה פה בחודשיים האחרונים, או חלילה אסקלציה של המשבר הנוכחי, יהיה אחד יותר מדי עבור החברה הישראלית בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט.

משבר הקורונה: המיליארדים שלא הגיעו למעסיקים והעובדים שלא יחזרו מהחל"ת Reviewed by on . נשיאות התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וארגוני החקלאים שיגרו היום (ד') מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו דרישה ליישם בדחיפות תוכניות שנועדו לסייע למגזר נשיאות התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר וארגוני החקלאים שיגרו היום (ד') מכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובו דרישה ליישם בדחיפות תוכניות שנועדו לסייע למגזר Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    אלי ויסברט

    יהודה ידידי הנכבד, לצערי הרב דמעות תנין. כידוע לך כל חברות ההיטק עוברות ל"דיגיטל" שלהן, כלומר רובוטיקה ו-AI של כתיבת שורות קוד ו-QA. כך שתוך שנתיים יפוטרו כ-15% עד 20% מעובדי ההייטק. בארצות הברית לבדה מעריכים את המספר ב-30 מליון מפוטרים עד שנת 2025. צפוי שמרבית החברות הרב לאומיות, בעיקר אמריקאיות, יפטרו קודם בישראל ואחר כך במדינות בהן יושב המטה הראשי. לכן, אם הכוונה שהממשלה תזרים הון לחברות כרגע ללא מחויבות של החברות להעסיק את כל העובדים ובעלי השליטה יחגגו, אז נכון עושה הממשלה שלא מזרימה את הכספים. הרי ברור לך ולדר' מרום הנכבד, שהזרמת הכספים מחייבת מקור שהוא מיסים, אי החזרת העובדים מבטיחה היעדר מקורות. אין שום קשר לנושא יכולת ייצור חיסון, שם הממשלה תצטרך לקבל החלטה אם לצאת למכרז בין לאומי או להקים מפעל בהשקעה ממשלתית. מה שכתבתי מתייחס גם למאמר הדיעה של גב' הלה גלבוע. המדינה אינה יזם מול חברות אלא להיפך. החברות מציעות את מרכולתן במחירים גבוהים מאלה שמוצעים על ידי יזמים מחו"ל ומאחר שחוק חובת המכרזים מחייב קיום מכרזים, כל אירוע של שיתוף פעולה ללא מכרז יגיע לבית המשפט, או בגלל חשד לשוחד ואי סדרים (המימד החמישי) או בגלל שנציגי הספקים מחו"ל יעתרו ולכן הצעתה נאיבית.

הגיבו