תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » למידה מרחוק בזמן הקורונה: סיכום ביניים ומסקנות לעתיד
יש לשמור שהפער הדיגיטלי לא יתרחב בעקבות הלמידה מרחוק. צילום אילוסטרציה: BigStock

למידה מרחוק בזמן הקורונה: סיכום ביניים ומסקנות לעתיד

מסמך של מרכז המחקר של הכנסת קובע שהלמידה המקוונת בתקופת הקורונה הייתה נכונה ופעלה טוב, אולם היא טומנת סכנה להגדלת הפער הדיגיטלי בקרב התלמידים

מאת 12 במאי 2020, 17:49 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההיערכות של משרד החינוך אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שהיא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה לא תשאיר בצד את הסובלים מהפער הדיגיטלי

אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממשלה. לקראת דיון בכנסת על היערכות משרד החינוך לקורונה, בשבוע שעבר פרסם מרכז המחקר של הכנסת מסמך ובו הוא מסכם את מה שנעשה עד כה, עם הצצה והשוואה למדינות אחרות. את המחקר ערכו אתי וייסבלאין ויובל וורגן.

186 מדינות סגרו את בתי הספר בתקופת הקורונה ועברו ללמידה מקוונת, וזה השפיע על 1.5 מיליארד תלמידים. בחלק מאותן מדינות בתי הספר עדיין סגורים ובחלקן האחר, למשל בישראל, הם הולכים ונפתחים. בסך הכול, לפי המחקר, ישראל נמצאת במקום טוב.

המסקנה הכללית היא שההיערכות של מערכת החינוך שלנו ללמידה מרחוק, שנבעה מהחלטת הממשלה מאמצע חודש מרץ לסגור מידית את בתי הספר, הייתה נכונה ובוצעה בלוח זמנים קצר ביותר, אפשר לומר שמהיום למחר. ב-22 במרץ, שבוע בדיוק לאחר קבלת ההחלטה, 718 אלף תלמידים השתתפו בלמידה מקוונת מדי יום. בהמשך, עד סוף מרץ, חלה ירידה גדולה, בין היתר בגלל מאבקים של הסתדרות המורים והאוצר, ומספר התלמידים שלמדו בצורה מקוונת עמד על 318 אלף.

מהצד השני, המחקר מצביע על כך שהטכנולוגיה המתקדמת שאפשרה את הלמידה מרחוק מציפה קשיים מהותיים, בעיקר ברמת הנגישות של התלמידים לכלים שבעזרתם הם יכולים לבצע זאת. כלומר, הלמידה מרחוק מעצימה את הפער הדיגיטלי שממילא קיים בין תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים שונים ומאזורים שונים.
במציאות שבה אין בתי ספר והחינוך הוא מתוקשב, יש יותר מדי תלמידים שנשארים בצדי הדרך: ב-24% מבתי האב בישראל אין חיבור לאינטרנט וב-15.7% אין בכלל מחשב. הפער חמור במיוחד כאשר מדברים על האוכלוסייה הערבית. זאת ועוד, עורכי המחקר ציינו שמשרד החינוך לא סיפק מידע מספיק, שממנו ניתן ללמוד כמה תלמידים באזורים שנמצאים בתחתית הסולם של יישום האמצעים הדיגיטליים יכולים היו בכלל ללמוד מרחוק.

מה בשאר העולם?

הפער הדיגיטלי לא אופייני רק לישראל ומדינות שונות התמודדו בזמן הקורונה בצורות שונות עם הבעיה. המחקר של הכנסת משווה את הדרך שבה מנהלים את מערכת הלימודים המקוונת במקומות שונים בעולם, כאשר ההבדל המהותי הוא שלא מעט מדינות מערביות העבירו את האחריות המלאה ללימודים מרחוק למנהלי בתי הספר ומערכות החינוך המקומיות, בעוד שבמדינות אחרות, וביניהן ישראל, הניהול ריכוזי, נקבע מלמעלה ולא מאציל סמכויות. המחקר לא קובע איזו שיטה עדיפה, אבל מחקרים אחרים מראים שבמדינות שמאפשרות גמישות רבה למנהלים, נושא הטכנולוגיה בחינוך מקבל התייחסות טובה יותר, וזה בא לידי ביטוי גם בשעת החירום של משבר הקורונה.

עוד מציינים החוקרים ממרכ המחקר של הפרלמנט הישראלי התייחסות של ארגונים עולמיים רלוונטיים לנושא. כך, הבנק העולמי ציין לשבח את סין, שממנה פרצה המגיפה. השלטונות בביג'ינג, שהיו מודעים לעובדה שיש במדינה אוכלוסיות רבות שאין להן מחשב, לא כל שכן אינטרנט, הקימו ענן חינוכי-ציבורי, שאליו נותבו חומרי הלימוד, והתלמידים יכולים היו להתחבר אליו באמצעות הטלפון, הטלוויזיה או כל רכיב דיגיטלי אחר, ללא תלות ברשת האינטרנט.

גם ארגון ה-OECD טוען שלמידה מרחוק טומנת בחובה סיכונים ומגדילה את הפערים הדיגיטליים. שם מתכוונים גם לעשות מעשה: הארגון מתכונן להמליץ על שינויים בשיטות ההוראה המקוונת וקורא לשיתוף פעולה בינלאומי. לדבריו, שותפות בין מדינות והטכנולוגיות המפותחות ומיושמות בהן יביא להעצמת התלמידים ועובדי ההוראה, ובכך עשוי למתן את השפעות המשבר, במיוחד עבור התלמידים החלשים ביותר ובני משפחותיהם. כמדינה מובילה בטכנולוגיות האי-לרנינג, מן הראוי שגם אצלנו יתנו הגורמים הרלוונטיים את הדעת לכך.

השורה התחתונה: ההיערכות של משרד החינוך, בסיוע אגף התקשוב, אפשרה מעבר מהיר יחסית מהלימודים הפרונטליים ללמידה מלאה בצורה מקוונת, שבסופו של דבר, היא הפתרון הנכון למצבים כמו הקורונה. עכשיו צריכים ראשי מערכת החינוך לחפש פתרונות יצירתיים כדי לוודא שהטכנולוגיה שמאפשרת את הלימוד מרחוק לא תשאיר בצד את אלה שסובלים מהפער הדיגיטלי.

למידה מרחוק בזמן הקורונה: סיכום ביניים ומסקנות לעתיד Reviewed by on . אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממש אחד הנושאים היותר מדוברים בזמן משבר הקורונה הוא הלמידה מרחוק. הדיונים סביב נושא זה היו מקצועיים, אבל גם גלשו לאזורים פוליטיים ולמאבקי כוח בין ארגוני המורים לממש Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    שוקי

    הנסיון שלנו היה טוב יחסי אבל רק במקרה. אחד הילדים הוא בתיכול שהשתמשו במערכת המשו"ב ולפי דעתי האתר מוצלח. אבל היה לילד מזל בגלל שהבתי ספר האחרים שהילדים האחרים לא הפעילו תוכנית למידה מרחוק דומה אז הוא היה יכול להיות במחשב כל הבוקר ללא הפרעה, וילדים אחרים היו שיעורים בודדים אולי בזום או שיחת וועידה בטלפון הקווי.

הגיבו