"בתוך יומיים הגענו למצב של עבודה כבשגרה – רק קצת אחרת"

רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר - מערכות מידע בנציבות שירות המדינה, סיפרה כיצד מתמודדים בארגון עם האתגרים הטכנולוגיים שמשבר הקורונה מציב

רויטל ויצמן, מנמ"רית נציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור

"רצינו, בנציבות שירות המדינה, למצב שבו כלל עובדי הנציבות יעבדו מכל מקום, כמו בשגרה רק קצת אחרת, אבל להמשיך בעבודה הרציפה ככל הניתן, בשקט ובענייניות. בעבודה מאומצת, בת יומיים, הגענו לכך שאנחנו תומכים במצב המיוחד והמורכב שנקלענו אליו", כך אמרה רויטל ויצמן, מנהלת אגף בכיר – מערכות מידע בנציבות שירות המדינה.

ויצמן דיברה ביום ה' האחרון, במפגש השני בסדרת מפגשים וירטואליים שנערכת על ידי אנשים ומחשבים ועוסקת באתגרי העבודה מרחוק בעידן הקורונה. את המפגש פתחה נטלי גבאי, סמנכ"לית האירועים והשיווק של הקבוצה. ההרצאות שבמפגשים ישודרו לאחר מכן כפרקים עצמאיים בפודקאסט של אנשים ומחשבים.

"הנציבות", הסבירה, "היא הגוף האחראי על ניהול ההון האנושי בממשלה, וככזו היא אחראית, יחד עם משרד האוצר, לכתוב את ההנחיות לשעת חירום".

"תפקיד האגף הוא לדאוג שהכל יעבוד כמו שצריך, ומכל מקום", אמרה ויצמן. "פעלנו בכמה מישורים כדי למלא את המשימה: ראשית, טיפול בכלל העובדים, החיצוניים ועובדי המדינה. השקט הזה שהעובדים קיבלו, כשהם יודעים שמקום העבודה שלהם מובטח, שהפרויקטים נמשכים ושהם לא צריכים לדאוג בא לידי ביטוי אחר כך, ובצורה חזקה, במוטיבציה שלהם לעבוד שעות רבות ולספק פתרונות".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

"מרכיב נוסף במשימה היה לספק נתונים למשרד האוצר ולנציבות על כלל עובדי המדינה. זאת, כדי שניתן יהיה לקבל החלטות בצורה מושכלת. התחלנו בכך לפני שבועיים ואנחנו עושים זאת ברמה יומית", אמרה.

"החלק השלישי והעיקרי בעבודה הוא לגרום לכך שהנציבות תמשיך לעבוד כבשגרה", הוסיפה ויצמן. "היעד היה לחבר את כל עובדי הנציבות לעבודה מרחוק. לתפיסתי, העובדים צריכים לעבוד מכל מקום ובכל זמן. לכן, אצל רוב העובדים כבר היו עם פרוץ המשבר מחשבים ניידים עם יכולת חיבור מרחוק. נדרשנו להגדיל משמעותית את יכולת העבודה מרחוק באופן מקבילי. הנציבות היא לא משרד גדול, אבל הקפיצה הייתה מאוד גדולה. דאגנו לרישוי, להתקנת שרתים, לסנכרון, לאיזון עומסים, לחלוקת מחשבים ניידים למי שלא היה לו קודם, וכן לטיפול בתקלות ובהגדרות חדשות".

"כל זה נעשה בתוך יומיים, בעבודה סביב השעון", סיכמה ויצמן. "הכל נעשה בנועם, ברוגע ובמקצועיות. הגענו לתוצאות מצוינות, כי כולם עבדו יחד, היטו שכם. חלק מהעובדים ממשיכים בפרויקטים שלהם וחלקם תומכים במצב החדש. כך ניתן להמשיך בעבודה רציפה, ככל הניתן, וגם לתמוך במצב שנוצר".

לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק. צילום: אורי אלון

לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק. צילום: אורי אלון

לירון מנקלי, מנהל טכני שותפים בישראל ובמזרח אירופה בספלאנק, אמר כי "נדרש להתמודד עם העבודה מהבית תוך שמירה על המשכיות עסקית. כל ארגון צריך לשאול שלוש שאלות: האם אנחנו יודעים מה קורה בארגון שלנו בכל זמן נתון ובכל היבט? האם אנחנו יודעים לקחת את הנתונים הארגוניים הנוצרים ולהפוך אותם למידע בעל ערך? והאם אנחנו מוכנים לקראת העתיד?".

"ארגונים נעזרים בפלטפורמת ביג דטה ואוספים את כל המידע שהם מייצרים", אמר מנקלי. "ספלאנק מספקת את היכולת להתמודד עם כמויות אדירות של מידע ולעשות עליהן אנליטיקות עסקיות, לטובת אבטחת מידע, IT וניתוח עסקי".

"כיום", ציין, "יש המון מתקפות פישינג שמכוונות לעובדים שעובדים מבתיהם. אנשים נמצאים במצב של חשש ויש להם יד קלה על המקלדת. אנחנו פועלים בעולם האבטחה בכמה מישורים: האחד, ניטור. כל ארגון עובד עם כמה כלי אבטחה מספקיות שונות ואין אינטגרציה מלאה בין כלל המוצרים. לכן, חשוב שתהיה פלטפורמה שתדע לדבר עם כולם ובאופן יעיל. במתקפות סייבר מתקדמות רוצים לראות את כל המפה, מהן הטכנולוגיות שעובדות, כדי לקבל נראות של תהליך האבטחה".

הוא הוסיף כי "כמו כן, הפתרון מאפשר לבצע חקירה מעמיקה על האיומים לסוגיהם. זאת, לצד זיהוי ונטרול האיומים. כשיש את כל סוגי המידע במקום מרכזי, קל יותר לבדוק את ההלימה לרגולציות. אנחנו יודעים לזהות את האיום ואיך להתמודד עימו. כך, אנחנו יכולים לייצר תהליכים אוטומטיים ולמקד את האנליסטים במשימות המורכבות יותר. אנחנו מספקים להם לוח מחוונים עם כלל סוגי המידע: את האנליסט לא מעניין איזו טכנולוגיה עובדת – אלא מה קרה ואיך ניתן למנוע זאת להבא".

עוד אמר מנקלי כי "ספלאנק יודעת להנגיש את המידע בצורה קלה ואינטואיטיבית. יש לנו חנות אפליקציות, מה שמאפשר להתקין אותן ולקבל ערך לגבי הטכנולוגיות השונות".

צילום ועריכת וידיאו: אורי אלון

הוא דיבר גם על אתגרי הענן שקיימים כשעובדים מהבית. "צריכת הענן במצב שכזה רבה יותר מבעבר", אמר. "יש להבין מי התחבר, לאיזו סביבה, מי עשה שינוי ובאילו מערכות. בעזרת אפליקציה של AWS ניתן לדעת מי צרך וכמה שירותי ענן, וכך אפשר להכווין את יחידות הארגון השונות מה לצרוך ומהיכן. ניתן לזהות הונאות, למשל משיכת כספים משני כספומטים מרוחקים, באותה העת".

"בעולמות ה-IT", ציין מנקלי, "אנחנו מביטים עליו כעל שירות, שמכיל תחתיו תשתיות רבות. חשוב לנטר את התשתיות, וקל לעשות זאת איתנו. ניטור חוויית המשתמש הוא עוד היבט חשוב, כדי שלקוחות יצרכו שירותים בצורה יעילה. חשוב שהמשתמשים המרוחקים יעבדו באופן מאובטח. הגבול בין הרישוי המסורתי לרשת הביתית מאוד דק. חשוב לתת חופש – אבל לשמור על נכסים ארגוניים".

עוד השתתפו במפגש: מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות; יובל טל, מנהל מוצר סימפל צ'ט באלעד מערכות; איתי זימן, סמנכ"ל טכנולוגיות בברינקס ישראל; ליאורה שכטר, מנמ"רית עיריית תל אביב-יפו; עופר אמיתי, מייסד משותף ומנכ"ל פורטנוקס; רפי שקולניק, מנכ"ל אווייה ישראל; איתן מארבי, מהנדס מערכות בכיר בקומוולט ישראל; דוד סתיו, מנמ"ר אוניברסיטת תל אביב; רונית רובין, נשיאת אול קלאוד לאזור EMEA; איריס נחשוני, סמנכ"לית מערכות מידע גלובלית באורמת; ודורית שר, מנכ"לית אקספריטי.

המשך הדיווח מהמפגש – מחר (ב').

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים