תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » לא לתת לקטר ההיי-טק לרדת מהפסים
דרושה התערבות ממשלתית - כדי שהקטר של המשק ימשיך לנסוע. צילום אילוסטרציה: BigStock

לא לתת לקטר ההיי-טק לרדת מהפסים

משבר הקורונה מביא את ענף ההיי-טק, שנחשב במשך כל השנים לקטר של המשק, לאחת התקופות הקשות ביותר שלו ● זהו הזמן של הממשלה להתערב לטובתו, כדי למנוע אסון

מאת 18 במרץ 2020, 17:40 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

המאבק בקורונה אינו רק בריאותי, אלא מאבק על הצלת המשק והכלכלה. ענף ההיי-טק, שבמשך שנים, לאורך כל המשברים שהיו, שמר על מעמדו כקטר שמוביל את המשק, חייב להמשיך להישאר על הפסים

משבר הקורונה שינה מהקצה לקצה את פעילות המשק, ובתוך זמן קצר הוריד למינימום את פעילותם של ענפים שלמים ושלח את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפיטורים. גם ענף ההיי-טק, שנחשב במשך כל השנים כקטר שמוביל את המשק, מוצא את עצמו באחת התקופות המאתגרות ביותר. בניגוד למשברים בעבר, הפעם מדברים בענף בקול רם על סכנה להמשך יציבות חלק ניכר מהחברות, ועל נזקים בלתי הפיכים.

הסיבות לכך קשורות בהשלכות של הקורונה ברמה העולמית וברמה המקומית: סגירת גבולות, קריסת שווקים במדינות שם הקורונה הכתה קשות, ואצלנו זה נובע מהקפאת תקציבים, שאינם מועברים לחברות צעירות, שהמענקים שהן אמורות לקבל מרשות החדשנות הם החמצן העיקרי שלהן.

הסוג השני של החברות בענף הן חברות יצרניות, התלויות במשאבים חיצוניים כמו חומרי גלם, קווי ייצור בחו"ל שהפסיקו לעבוד וצמצום ביקושים בשווקים בכל העולם.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שפרסמנו היום (ד'), אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק, כי כבר כעת, שליש מהחברות בענף מתחילות לשחרר עובדים – בין אם זה לחל"ת או לפיטורים. זוהי מגמה מסוכנת, שכן ידוע הוא שהמשאב האנושי בענף ההיי-טק הוא היקר ביותר ונמצא במחסור. מהנדס או מפתח שנשלח כיום לחל"ת – אין שום ודאות שיחזור עוד חודש או חודשיים.

חלק גדול מהחברות הישראליות הן חברות תוכנה שנכללות בקטגוריה של עסקים קטנים ובינוניים. העדר תזרים מזומנים שוטף יפגע בהן בדיוק כמו ביתר עסקים הקטנים והבינוניים, ואנחנו צפויים לגלי פיטורים גם בחברות אלה.

יש גם את החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל, על פי מדיניות ההנהלות הגלובליות שלהן. חברות אלה יכולות, תיאורטית, לקבל החלטות אסטרטגיות שמתאימות למדיניות שלהן ולסגור פה קווי עסקים, כפי שהן עושות בכל העולם. כבר נאמר בדיונים אחרים ובהקשרים שונים שדנו במבנה הענף שההיי-טק בישראל אינו מאוזן, ותמהיל החברות שפועלות כאן נוטה יותר מדי לחברות רב לאומיות ופחות לחברות ישראליות. בעשורים האחרונים ישראל לא השכילה להמציא עוד חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס. לכן, כדי לשמור על החברות האלה, נדרשת תמיכה ממשלתית, בצורות שונות, בכל ימות השנה, ובמיוחד בימי משבר אלה.

האם קולו של ההיי-טק נשמע מספיק חזק?

במשרד האוצר דולקים האורות בימים אלה במשך כל הלילה. שוברים שם את הראש כדי למצוא מקורות תקציביים לסיוע למגזרים וענפים שונים במשק. קולם של אנשי ההיי-טק נשמע בישיבות הממשלה באמצעות נציגיהם בהתאחדות התעשיינים, אבל הוא לא מספיק חזק. עדיין יש תחושה שיש פקידים בירושלים הסבורים כי ענף ההיי-טק ימצא את הפתרונות למשבר בעצמו ואין צורך בסיוע ממשלתי. הם טועים.

מישהו צריך להסביר לפקידי האוצר כי קיצוץ בייצוא ההיי-טק, שמהווה 50% מכלל הכנסות המדינה מייצוא, פירושו שלא יהיה כסף לדברים הבסיסיים במדינת ישראל, כמו, למשל, לבתי החולים. שהרי ההאטה במשק, שצועד למיתון לא פשוט, מקטינה את הכנסות המדינה ממסים, שהם המקור התקציבי העיקרי שהמדינה משתמשת בו כדי לממן את הפעילות במשק.

כאן כדאי להעיר הערה נוספת: מרגש לראות כיצד טכנולוגיות של חברות ישראליות בתחום הבריאות בכלל, והטלה רפואה בפרט, משמשות ככלים מרכזיים שמאפשרים לטפל בנפגעי הקורונה. מדובר בתוכנות ומערכות שמבצעות בדיקות, מעקבים וטיפולים במבודדים בבתי חולים ובבתים, מבלי שהצוות הרפואי יצטרך לגשת אליהם פיזית. לא צריך להיות רופא כדי לדמיין מה היה קורה אם החברות האלה לא היו קיימות, לא מעט בסיוע ממשלתי.

לכן, בשורה התחתונה: המאבק בקורונה אינו רק בריאותי, אלא מאבק על הצלת המשק והכלכלה. ענף ההיי-טק, שבמשך שנים, לאורך כל המשברים שהיו, שמר על מעמדו כקטר שמוביל את המשק, חייב להמשיך להישאר על הפסים. המדינה חייבת להגדיר את היעד של סיוע והצלת חברות בענף כיעד לאומי, לא רק כדי לסייע נקודתית לבעלי החברות, אלא כדי להניע מחדש את כל המשק. כל חברה בענף מפרנסת כמה עשרות משפחות בעסקים שמסביב להם. החזרת היציבות תעודד עוד יזמים להשקיע פה, וישראל תמשיך להיות אומת החדשנות וההיי-טק. ויפה שעה אחת קודם.

לא לתת לקטר ההיי-טק לרדת מהפסים Reviewed by on . משבר הקורונה שינה מהקצה לקצה את פעילות המשק, ובתוך זמן קצר הוריד למינימום את פעילותם של ענפים שלמים ושלח את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפיטורים. גם ענף ההיי-טק משבר הקורונה שינה מהקצה לקצה את פעילות המשק, ובתוך זמן קצר הוריד למינימום את פעילותם של ענפים שלמים ושלח את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לפיטורים. גם ענף ההיי-טק Rating: 0

הגיבו