תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מדוע חברות סטארט-אפ חייבות מנהל מוצר במשרה מלאה?

מדוע חברות סטארט-אפ חייבות מנהל מוצר במשרה מלאה?

על מנת לספק את המוצר הנכון לשוק הנכון, חברות סטארט-אפ חייבות מנהלי מוצר במשרה מלאה, או להיעזר בשירותי פיתוח שמספקים את היכולת הניהולית הזאת ● מנהלי המוצר הם החוליה המקשרת בין העסק, הטכנולוגיה וחווית המשתמש

מאת 12 בינואר 2020, 12:10 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

חברת סטארט-אפ תשרוד רק עם מוצר שיכול להימכר בשוק. זה לא משנה כמה רעיונות טובים, כותבי קוד מבריקים ואנשי שיווק ומכירות מצוינים יש לה, המוצר הוא ללא ספק לב לבה של החברה – ובלעדיו אין לה זכות קיום.

המודעות לנושא זה הובילה בשנים האחרונות לשינוי משמעותי בציפיות ממנהלי המוצר בחברות טכנולוגיה ובסטארט-אפים. מנהלי המוצר מבטיחים שהמוצר משרת את קהל היעד שלו ומשיג את המטרות העסקיות שלשמן פותח. הם קובעים את החזון והאסטרטגיה ומובילים צוות של מומחים מתחומים שונים, בהם מהנדסים, מעצבים ואנשי שיווק, כדי להביא את המוצר לשוק בצורה אופטימלית. למעשה, הם החוליה המקשרת בין העסק, הטכנולוגיה וחווית המשתמש.

עבודתו של מנהל המוצר מתחילה עם הגדרת המוצר, הכוללת מספר רב של רכיבים. היא תלויה בשוק היעד, בקהל המשתמשים, במתחרים ובשרשרת הערך של המוצר, קרי ביכולת שלו להימכר. מנהל המוצר, באופן אופטימלי, יפעל בחברה מהיום הראשון, לאורך תהליך הפיתוח וגם לאחר יציאתו לשוק, ויכוון לכסות בצורה מלאה את השלבים הבאים:

  • הגדרת שוק היעד: מוצר בהגדרתו הוא תלוי תרבות, ולכן לא ניתן לפתח מוצר שיתאים לכל העולם, לכל הקהילות ולכל התרבויות. חשוב להגדיר בצורה מדויקת את השווקים שאליהם מתכוונים לצאת עם המוצר, קרי אזורים, מדינות וכדומה, ולקבוע באיזה שלב נכון יהיה לצאת לשווקים הללו. אסטרטגיה זו תבוא לידי ביטוי כמובן במפת הדרכים של מוצרי.
  • הגדרת פרסונות וניתוח משימות: בשלב זה יגדיר מנהל המוצר את הפרסונות השונות שבהן המוצר נוגע. שימו לב, כי לקוח החברה ומשתמש המערכת הם לא תמיד אותה פרסונה – המוצר יכול לגעת בחייהם של פרסונות שכלל לא מכירות בקיומה. לדוגמה, עבור פתרון ניהול ארגוני, דוגמת יישומי ERP, הלקוח יכול להיות מנהל מערכות המידע, אך המשתמשים הם כל עובדי החברה. ההגדרה הזאת משנה לחלוטין את היכולות, התכונות וחוויית המשתמש של המוצר. יש למפות את כל האנשים שישתמשו במוצר ולנתח כיצד הוא ישפיע על מהלך עבודתם או חייהם.
  • שרשרת הערך: מנהל המוצר יגדיר מה הערך שמקבלת כל פרסונה מהמערכת. חשוב לשים לב, שגם אם משתמש מסוים לא מקבל ערך מהמערכת, היא לכל הפחות לא גורמת להרעה בתהליך העבודה הנוכחי שלו. אם מצב כזה כן מתרחש, יש לבצע חשיבה עסקית סביב ערך אחר שיקבל המשתמש מהמערכת, כדי למנוע נטישת משתמשים בהמשך. ניתוח זה יאפשר הפרדה בין עיקר לתפל הן ברמת האסטרטגיה המוצרית והן ברמת טקטיקה יום יומית של ניהול הפיתוח.
  • מתחרים: כדי להגדיר את תכולת המוצר יש להגדיר בצורה מדויקת את נקודות הבידול שלו לעומת מוצרים מתחרים. יש לבדוק היכן החסרונות של המתחרים וכיצד ניתן להיכנס למקומות הללו ולהציג יתרון. אגב, מתחרים עקיפים הם לא פחות חשובים ממתחרים ישירים. חשוב להבין מהן האלטרנטיבות בעיני המשתמש, גם אם הן נחותות מבחינה טכנולוגית.
  • שימושיות, UX ו-UI: קונספט ה-UX הוא התהליך התפעולי – הפעולות הראשונות והעיקריות שהמשתמש צריך לעשות כדי להפעיל את היישום. קונספט ה-UI, לעומת זאת, ניזון מתהליך המיתוג, והוא כולל צבעים מסוימים, פונטים, לוגו וכדומה. בשלב ראשון, ה-UX וה-UI נקבעים רק ברמת הקונספט הכללי עבור כמה מסכים, אולם זהו תהליך אינסופי שלעולם אינו נגמר והוא הולך ומתפתח עם המוצר לאורך זמן – מתחילת תהליך הפיתוח ועד סופו, וגם לאחר יציאתו לשוק.
  • הגדרת התכונות: אחרי שעברנו את כל השלבים הקודמים נוכל למנות את כל התכונות ולחלק אותן לקטגוריות, על פי התייחסות לקהל המשתמשים. התכונות צריכות להיות מוגדרות במפת הדרכים של המוצר ובאיזה שלב הן יופיעו או יוצגו לקהל המשתמשים. מומלץ לצאת לשוק ולמכור את המוצר עם סט תכונות מצומצם, לבחון כיצד הוא מתקבל ולאחר מכן להוסיף או להפחית יכולות. לאורך כל התהליך יש להפגין גמישות, למידה ויכולת לשנות את מפת הדרכים בהתאם לקבלת המוצר בשוק.
  • טכנולוגיה: מנהל המוצר לא רק הופך את המוצר ליפה ושימושי, הוא חייב להבין את הטכנולוגיה וכיצד היא תומכת ומשתלבת בתפעול המוצר, בחוויית המשתמש ועוד. לדוגמה, הבחירה בין פיתוח אפליקציית-Native לאפליקציית Hybrid היא משמעותית מאוד מבחינת תמחור המוצר וחווית המשתמש – לאנשים טכניים לעתים אין את היכולת לעשות את הבחירה הזאת.
  • תמיכה מוצרית: תהליך התמיכה בלקוח הוא חלק מניהול המוצר ומהמעטפת הכוללת המוגשת ללקוח ולמשתמש. מנהל מוצר חייב להכיר דרישות המגיעות מהשטח ולשזור אותן נכונה במפת הדרכים המוצרית על מנת לוודא שלמוצר ולערך שהוא נותן יש זכות קיום עתידית.

לסיכום, על מנת לספק את המוצר הנכון לשוק הנכון, חברות סטארט-אפ חייבות מנהלי מוצר במשרה מלאה, או להיעזר בשירותי פיתוח שמספקים את היכולת הניהולית הזאת. מומחים אלו מנתחים כל העת את שוק היעד, הלקוח והמשתמש. הם מזהים את הצרכים הנוכחיים והעתידיים ומגדירים את מפת הדרכים, כולל תכונות ודרישות, ומחברים את כולם למטרות העסקיות.

 

הכותבת היא סמנכ"לית מוצרים בחברת Comm-IT.

מדוע חברות סטארט-אפ חייבות מנהל מוצר במשרה מלאה? Reviewed by on . חברת סטארט-אפ תשרוד רק עם מוצר שיכול להימכר בשוק. זה לא משנה כמה רעיונות טובים, כותבי קוד מבריקים ואנשי שיווק ומכירות מצוינים יש לה, המוצר הוא ללא ספק לב לבה של חברת סטארט-אפ תשרוד רק עם מוצר שיכול להימכר בשוק. זה לא משנה כמה רעיונות טובים, כותבי קוד מבריקים ואנשי שיווק ומכירות מצוינים יש לה, המוצר הוא ללא ספק לב לבה של Rating: 0

הגיבו