"על האקדמיה לחשב מסלול מחדש, כדי שתהיה רלוונטית בעידן הדיגיטלי"

כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת, בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ● מהו מודל הקמפוס החדש?

פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת. צילום: דוברות ה-ות"ת

"מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עושה עבודה טובה, אבל היא חייבת לחשב מסלול מחדש, כדי להיות רלוונטית בעידן הדיגיטלי", כך אמרה היום (ד') פרופ' יפה זילברשץ, יו"רית ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) במועצה להשכלה גבוהה.

פרופ' זילברשץ דיברה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא השתתפה בפאנל שעסק באתגרי ההון האנושי ובתפקיד האקדמיה בהכשרת כוח אדם להיי-טק ולמשק בכלל. לדבריה, יש מגמה של עלייה במספר הסטודנטים שלומדים מדעים, והשנה, בפעם הראשונה, הגידול הגיע לאוניברסיטאות. אלא שלהערכתה, הפוטנציאל הרבה יותר גבוה, והסיבה שאין יותר סטודנטים למדעים נובעת מהעדר משאבים ומגבלת מקום. לכן, היא ממליצה להגדיל לא רק התקצוב למוסדות להשכלה גבוהה, אלא גם לבחון את שכר המרצים ולעודד לימודי תארים שני ושלישי, כדי שיהיו מרצים שיוכלו להכשיר את הסטודנטים למדעים בעתיד.

לדברי פרופ' זילברשץ, "שינוי המבנה של מודל ההכשרה האקדמית הוא הגדלת החלק של הלמידה הדיגיטלית, שחלקה נעשה על ידי למידה מרחוק".

קמפוס מבוסס למידה דיגיטלית

פרופ' זילברשץ הציגה את מודל הקמפוס החדש, שכמעט שלא דומה בכלל למבנים המוכרים כיום, שמותאמים לעידן שבו המרצה עומד בכיתה ומעבר שיעורים. "הקמפוס החדש יהיה מבוסס על למידה דיגיטלית, שבין היתר מאפשרת את הרחבת מעגל הלומדים בקורסים במוסדות האקדמיים, עם הרצאות מפי המרצים הכי בכירים באקדמיה הישראלית והבינלאומית", אמרה. "מבחינתנו במועצה להשכלה גבוהה מדובר במהפך, כי אנחנו מאשרים בפעם הראשונה לימודים דיגיטליים".

עוד היא אמרה כי חלק מהשינוי בתכניות הלימודים באקדמיה, כדי לענות על המחסור בכוח אדם, הוא הרחבת מעגל הלומדים את מקצועות המדעים מפקולטות אחרות. "אנחנו קוראים לזה מיקרו תארים, שמותאמים אישית לסטודנטים ומאפשרים, למשל, למי שלומד משפטים ללמוד גם מדעי המחשב או מקצועות דומים", אמרה.

דוברת נוספת בפאנל הייתה פרופ' קרנית פלוג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר נגידת בנק ישראל, שדיברה על אתגרי צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה. ד"ר איתן רגב, כלכלן ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, התייחס לכך שהמוסדות האקדמיים לא ערוכים לקלוט את מספרם הגדל והולך של לומדי חמש היחידות במקצועות המדעים, ולכן על המדינה להשקיע משאבים כדי לאפשר זאת, ובכך גם לתת מענה למחסור החמור במהנדסים בהיי-טק.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. שוקי

    נו באמת. אנחנו לא חיים במטריקס שאפשר לתעון חומר רב לתוך המוח וגם לדעת איך להשתמש במיידי. שום דבר לא תחליף את המגע האישי של מרצה מנוסה עם סטודנטים. להפוך את הקורס לדיגיטלי כדי להכניס עוד סטודנטים? הקורסים הכי גרועים שלי היו הקורסים ההמוניים שהקשר עם המרצה היה חלש וכמעט בלתי אפשרי. גם, שום דבר לא תחליף את האופי הטבעי שצריכים זמן כדי להפנים את החומר הנלמד. תואר ב3 שנים זה אילוץ וקצר מדי וסומכים שהבוגר ילמד בשוק העבודה. ומה זה מיקרו-תארים? יאני - שיהיה ראשי במשפטים ומשני בכלכלה? זה לא חדש....

אירועים קרובים