תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » האם הבחירות באמת חשאיות?
אבטחת המידע של פנקס הבוחרים והפרטיות - בין האתגרים המרכזיים של מערכת הבחירות. מקור: BigStock

האם הבחירות באמת חשאיות?

האיומים על חשאיות הבחירות ופרטיות הבוחרים קיימים - בתעמולה וביום הבוחר ● האם הרשויות עושות מספיק כדי לסכל אותם ולאכוף את החוקים הרלוונטיים?

מאת 13 באוגוסט 2019, 17:27 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

הרשויות עושות מאמצים לשמור על חשאיות הבחירות ועל פרטיותו של הבוחר, אבל הטכנולוגיה מציבה מכשולים רבים, שעלולים לפגוע בכך - ונכון להיום, אין למדינה מענה מתאים. עובדה זו היא סיבה טובה לא לישון טוב בלילה

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ערכה אתמול (ב') כנס למנהלי מטות ויועצים מטעם המפלגות המתמודדות לכנסת ה-22, במטרה להסביר להם ולדון אתם בסוגיית השימוש במידע האישי שיש בפנקס הבוחרים, שנמצא במרחב הסייבר.

בכנס הופיעו דוברים מטעם הרשות ומשרד המשפטים בכלל, ועדת הבחירות המרכזית והמפקחת על הבחירות במשרד הפנים. ההרצאות עסקו בהסבר על סעיפים בחוקים שקשורים לבחירות ולחוק הגנת הפרטיות ובפירוט הסכנות הרבות שנובעות משימוש לא נכון, וגם לא חוקי, במידע המצוי פנקס הבוחרים – שהוא, אפשר לומר, מאגר המידע הרגיש ביותר בישראל, שמכיל נתונים על כל אחד ואחד מאתנו.

פנקס הבוחרים, על פי חוק, הוא מאגר מידע לכל דבר ולכן, כל מי שמחזיק בו מחויב לשמור עליו מכל משמר ולוודא שהוא מוגן מבחינת אבטחת מידע ברמות הכי גבוהות, כדי לשמור על פרטיות האנשים ששמותיהם מופיעים בו. זהו הנכס הדיגיטלי הכי רגיש, הכי מפורט והכי יקר שיש למדינת ישראל. השמירה עליו היא אתגר מתמשך לאורך כל השנה, ובפרט בתקופת בחירות. משרד הפנים, שאחראי על המאגר הזה, לא תמיד מצליח במאמצי האבטחה שלו, והיו בשנים האחרונות מקרים חמורים של דליפה שנבעו מהעובדה שלגופים שונים יש גישה אליו – גופים שלא תמיד נבדקים ולא מפוקחים.

החוק מגדיר שורה ארוכה של שימושים אסורים במאגר. השימושים האלה הם בין גורמי הסיכון הגדולים ביותר שמסתובבים כיום ברחבי הארץ. עצם העובדה שעותק של המאגר מגיע לכל כך הרבה גורמים מקימה כבר סכנה לדליפה – לא מפעילות של האקרים, אלא בגלל שימוש לא נכון או חוסר מודעות של אלה הרשאים לגשת אליו. מתקפות הסייבר, שמהן מזהירים כל השנה, לרבות בכל מערכת בחירות, נראה כאן דווקא האיום הפחות מסוכן.

הסכנה השנייה שהוצגה בדברי המרצים בכנס מבוססת על מערכות דיגיטליות, ובעיקר כאלה שעוסקות באנליטיקה, בניתוחים ובהצלבות של מידע, בפילוח הבוחרים ובפנייה אליהם. הכלים האלה, שהולכים ומשתכללים, מאפשרים למי שמחזיק במאגר הבוחרים לייצר פרופילים של בוחרים, המעידים על אישיותם, מעמדם האישי, מצב בריאותם, מצבם הכלכלי, דעותיהם ואמונותיהם. גם כאן יש פוטנציאל לקטן לפגיעות.

השאלה הגדולה שעלתה בחדר היא רמת האכיפה, ועד כמה יש למדינה ולרשויות יכולת לבדוק ולוודא שאכן, חשאיות הבחירות נשמרת. עו"ד עלי קלדרון, מנהל מחלקת האכיפה ברשות להגנת הפרטיות, לא הסתיר את העובדה שקיים חשש שמידע דולף ממאגרי המידע. האכיפה של הרשות נעשית או בעקבות דיווח של בעל המאגר, המחויב לכך על פי חוק, או לאחר שמגיע לרשות מידע על אירוע כלשהו שקרה. היכולת לאתר את הכשלים עוד בטרם הם נעשים או בזמן אמת עדיין לא קיימת.

מה לגבי הרשתות החברתיות?

הרשויות מודעות לכך שהחלק הארי של התעמולה נעשה ברשת ובסלולר, בעיקר בפייסבוק ובהודעות SMS. יש בוטים שמנטרים גולשים, מבצעים הצלבות מידע וניתוחים שונים – ושולחים את ההודעות לכולנו (בעצם, לאלה שלא חסמו אותן). החוק מתיר זאת ובמקרים שלא, גם כאן אין למדינת ישראל מענה מתאים להתמודד עם התופעה, בין היתר מפני שעדיין אין כלים אמינים שיכולים לתת חיווי מתי פעילות שנעשית ברשת היא בגבולות המותר ומתי היא פגיעה בפרטיות.

המגבלה השנייה היא כוח האדם. נכון להיום, גולש שחש שפרטיותו נפגעת צריך לפנות לרשתות החברתיות עצמן ולבקש מהן טפל בכך. עו"ד קלדרון טען כי פייסבוק נענית לאתגר זה ומסירה בעצמה פוסטים לא חוקיים. האם אפשר לסמוך רק על זה? ספק גדול.

הצבעה דיגיטלית במקום מצלמות

זה מוביל לוויכוח שמתנהל סביב הצבת המצלמות בקלפי, כמו שעשו פעילי הליכוד בבחירות האחרונות במגזר הערבי. עו"ד דין ליבנה, היועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית, אמר שנשקלת הצבת מצלמות בבחירות הקרובות – אבל רק על חברי ועדת הקלפי ולא באזור ההצבעה. בנוסף, נבדק מתי להציבן – האם בזמן ספירת הקולות או לפני, ומי הגורם שיעשה זאת. יו"ר ועדת הבחירות, שופט העליון בדימוס חנן מלצר, אמור להכריע בסוגיה בקרוב. חבל מאוד שהוועדה עדיין לא מוכנה לאפשר דיון מחוץ לקופסה ולשקול פעם אחת ברצינות את האפשרות שבמקום מצלמות יוצבו מחשבים בעמדות הקלפי, ובמקום פתקים לתכנן ממשקים דיגיטליים שיאפשרו לבוחר לממש את זכותו בקלות ובצורה מדויקת.
ה

שורה התחתונה: רשויות החוק בישראל, ביניהן הרשות להגנת הפרטיות, עושות מאמצים לשמור על חשאיות הבחירות ועל פרטיותו של הבוחר. אבל הטכנולוגיה מציבה אתגרים רבים, שלא לומר מכשולים, שעלולים לפגוע בכך – ונכון להיום, אין למדינה מענה מתאים. עובדה זו כשלעצמה היא סיבה טובה לא לישון טוב בלילה, וכל מה שנותר זה להתפלל שהבחירות הקרובות, שבאות עלינו לא לטובה, יעברו בשלום.

האם הבחירות באמת חשאיות? Reviewed by on . הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ערכה אתמול (ב') כנס למנהלי מטות ויועצים מטעם המפלגות המתמודדות לכנסת ה-22, במטרה להסביר להם ולדון אתם בסוגיית השימוש במידע האי הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים ערכה אתמול (ב') כנס למנהלי מטות ויועצים מטעם המפלגות המתמודדות לכנסת ה-22, במטרה להסביר להם ולדון אתם בסוגיית השימוש במידע האי Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    דוד

    בחירות דיגיטליות זה אחד הרעיונות הגרועים שיש.
    כיצד אני, כבוחר, יכול לדעת שאמת אין הצלבה בין הפרטים האישיים שלי לבין הבחירה שלי?
    איך אפשר לאמת שהמערכת באמת תספור את הקולות בצורה מדויקת? הרי בסופו של דבר כלפי חוץ מדובר בקופסה שחורה שמחזירה מספר. מי הולך לעשות סקר קוד למערכת הזאת? איך ניתן לאמת שהקוד שנסקר זהה לקוד שרץ במערכת?
    איך מונעים תקיפות סייבר?
    וכו' וכו' וכו'…
    מערכת בחירות ממוחשבת תיצור יותר בעיות ממה שהיא תפתור.

הגיבו