תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » מתי ימונה מנכ"ל היי-טק אתיופי ראשון?
שינוי למען יוצאי אתיופיה - דרך ההיי-טק. צילום אילוסטרציה: האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, מתוך ויקיפדיה

מתי ימונה מנכ"ל היי-טק אתיופי ראשון?

מחשבות על שניתן לעשות בכדי לקדם את בני העדה ללימודים אקדמאיים בתחומי מדעי המחשב וההנדסה, על מנת שבעתיד הקרוב יוכלו נציגיה להגיע לעמדות מפתח בהיי-טק הישראלי ● ולא, לא כאקט מפצה אלא פשוט כיוון שיצליחו להתקדם לשם בזכות יכולותיהם, שקיבלו הזדמנות נאותה לשגשג ולהתפתח

מאת 4 ביולי 2019, 14:50 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מדובר בכישלון מהדהד של החברה הישראלית כולה בקליטת עלייה מיוחדת זו, ולא רק של המשטרה. כעת, כשמדברים על פתרונות ומהלכים לטפל בסוגיה זו, חוזרים ומעלים נושאים כמו שוויון הזדמנויות בחינוך, הן במערכת החינוך הסדירה והן בלימודים אקדמיים של תחומים כמו מדעי המחשב והנדסה

דירקטוריון בנק לאומי בחר השבוע בד"ר סאמר חאג' יחיא מטייבה לתפקיד היו"ר שלו. סמארי לא נבחר בגלל מוצאו או צבע עורו. הוא מכהן כחבר דירקטוריון כבר ארבע שנים, בהן כיהן במספר ועדות וביניהן: בנקאות דיגיטלית, אסטרטגיה ועוד. הוא ד"ר לכלכלה מ-MIT. אבל למרות הכישורים הרבים, הזרקור התקשורתי התמקד במוצאו ובכך שהוא "שבר את תקרת הזכוכית".

בישראל שעל סף שנת ה-2020 זה עדיין דבר שנחשב ליוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. כלומר, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהתייחסות שוות ערך לכל אזרחי המדינה, על פי דתם או מוצאם האתני. וזה מתקשר למחאה של יוצאי אתיופיה, בעקבות מותו של הנער, סלומון טקה ז"ל, מירי של קצין משטרה. הזעם שהתפרץ ואיבד שליטה למעשים אלימים שטרם נראו כאן לא היה רק על המקרה הזה, שלמרבה הצער אינו הראשון השנה ומהווה המשך למקרים דומים משנים קודמות.

מדובר בכישלון מהדהד של החברה הישראלית כולה בקליטת עלייה מיוחדת זו, ולא רק של המשטרה. כעת, כשמדברים על פתרונות ומהלכים לטפל בסוגיה זו, חוזרים ומעלים נושאים כמו שוויון הזדמנויות בחינוך, הן במערכת החינוך הסדירה והן בלימודים אקדמיים של תחומים כמו מדעי המחשב והנדסה.

בשנים האחרונות נעשו לא מעט פעולות לשיפור המצב ברמה של מהלכים בודדים, כשחלק מהם נשארו בגדר החלטות ממשלה שרובן המכריע לא בוצע. כלומר, איש לא דאג שהן ירדו לשטח. אחרי המהומות שהיו לפני שנתיים הוקמה ועדת פלמון, שהגישה כמה עשרות המלצות לממשלה הקשורות לבני העדה האתיופית. דו"ח מעקב שפרסם לא מזמן המרכז להעצמת האזרח, מצא שפחות מ-3 אחוזים מההמלצות שהוגשו לממשלה ואומצו על ידה יושמו.

מה כן נעשה? אחד המהלכים הוא השקעה בתשתיות וסיוע לסטודנטים. הממשלה הקצתה 45 מיליוני שקלים כל שנה לסיוע לסטודנטים יוצאי אתיופיה, להשתלב בלימודים אקדמיים, לתואר ראשון או שני. המטרה בהחלטת הממשלה היא להגדיל את מספר הסטודנטים שכבר לומדים כיום במוסדות האקדמיים, ב-40 אחוזים, כך שחלקם באקדמיה יהיה זהה לזה של כלל האוכלוסייה.

בישראל חיים כיום כ-150 אלף בני העדה האתיופית, כאשר רובם עלו לארץ בשנות ה-80 וה-90 ב"מבצע שלמה" המפורסם, ושחלק גדול והולך מהם הוא בני הדור השני, שנולדו פה, למדו בישראל ומשרתים בצה"ל. 

אבל במדדים שונים של פערים חברתיים ודיגיטליים הם נכללים ברמות פערים גדולות ביותר – הרבה יותר מכלל האוכלוסייה. התכניות של הממשלה לסיוע לסטודנטים הן חשובות, אבל מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017 עולה כי שיעור הניגשים לבגרות מקרב יוצאי העדה הוא גבוה אפילו לעומת כלל האוכלוסייה, אבל למרות זאת – אלו שפונים ללימודים אקדמיים מעדיפים לימודי מדעי החברה והרוח ומקצועות אחרים.

המשימה של ענף ההיי-טק

וכאן נכנס לתמונה ענף ההיי-טק. פעולות שונות של ארגונים ויוזמות מטעם חברות היי-טק גדולות הוכיחו כי גם בקרב הצעירים של עדה זו יש פוטנציאל לא קטן להשתלבות בענף הטכנולוגי, אבל כמו במגזרים אחרים – למשל חרדים וערבים – חלקם בסך כל העובדים בענף זעום ביותר.

הסיבות הן אותן אלו שמהוות את התשתית עליה התפרצה המחאה האלימה השבוע. במקרה של יוצאי אתיופיה המצב חמור יותר, כיוון שבין היתר הם מונעים מהתחושה שהסיכוי שלהם לא גדול. הם כלל לא נגשים ללימוד מקצועות אלו, ובאופן טבעי גם לא שולחים קורות חיים.

ראשי התעשייה חייבים להירתם למשימה הלאומית הזו, ולייצר תכניות קליטה לבני העדה שמתאימים לכך.

מקורות הגיוס הם לא מעטים, כי בהיעדר תכנית ממשלתית לאומית, כפי שהיה צריך להיות, יש עמותות ומיזמים שתפקידם לעודד שילוב של בני העדה בהיי-טק.

אחת מהן היא עמותת טק קריירה, שהוקמה ב-2004 במטרה לתת הכשרה טכנולוגית ליוצאי העדה האתיופית. לא מכבר נערך במרכז המחקר והפיתוח של eBay בישראל מפגש הסיום של האקתון אותו ערכה העמותה, שמציעה לצעירים וצעירות יוצאי אתיופיה תכנית לרכישת ידע, ניסיון וכישורים שיסייעו לשילוב בענף ההיי-טק. להאקתון הגיעו גם שגריר אתיופיה בישראל, רטה אלמו. במסגרת ההאקתון התבקשו המשתתפים לפתח פתרונות טכנולוגיים לצרכים חברתיים בקהילה, ואף ניתנו פרסים לשני מיזמים.

עמותה אחרת שפועלת היא Ytek, שמפעילה את מרכזי מח"ר למדע, חלל וטכנולוגיה. מטרת הפורמט, שנבנה בשיתוף הטכניון, היא לעודד חשיבה מתמטית מגיל צעיר, תוך הדגשת הצדדים היישומיים של המקצוע, ועל ידי כך לשפר את ההישגים והמוטיבציה של תלמידים צעירים, באמצעות לימודי רובוטיקה.

הפעולות של עמותות אלו ואחרות ראויות לשבח, אבל זה לא מספיק, והן לא יצליחו לכבות את התסכול והזעם שיש בקרב בני העדה. זה לא רק בגלל שיטור יתר – שיטור היתר נובע מהיחס שרבים מאיתנו חשים כלפיהם, מבלי שנכיר אותם ורק בגלל צבע עורם. ביטוי לכך אפשר היה לראות בתגובות הרבות שהיו ברשתות החברתיות בעקבות אירועי ההפגנות. לצד תמיכה נשמעו גם ביטויים כמו "שיגידו תודה שהם פה". זה נובע מכך, בין היתר, שלמרות שחלפו 30 שנה, בני העדה, ילידי הארץ המשרתים בצה"ל, לא השתלבו בחברה הישראלית.

הגיע הזמן שענף ההיי-טק יעלה אותם על הקטר, שמסמל יותר מכל את צמצום הפערים והשוויון בחברה הישראלית, כדי שיום אחד נוכל לבשר שמועצת המנהלים של חברת היי-טק נחשבת בחרה ביוצא אתיופיה לשבת בראשה, ולא רק בגלל מוצאו – אלא בזכות ההזדמניוות שניתנו לו להשתלב בחברה הישראלית.

מתי ימונה מנכ"ל היי-טק אתיופי ראשון? Reviewed by on . דירקטוריון בנק לאומי בחר השבוע בד"ר סאמר חאג' יחיא מטייבה לתפקיד היו"ר שלו. סמארי לא נבחר בגלל מוצאו או צבע עורו. הוא מכהן כחבר דירקטוריון כבר ארבע שנים, בהן כי דירקטוריון בנק לאומי בחר השבוע בד"ר סאמר חאג' יחיא מטייבה לתפקיד היו"ר שלו. סמארי לא נבחר בגלל מוצאו או צבע עורו. הוא מכהן כחבר דירקטוריון כבר ארבע שנים, בהן כי Rating: 0

תגובות (1)

  • Avatar

    שלום

    בולשיט גדול! אתם רוצים לסגור פערים במקום שבו הם הכי צועקים לשמיים ?! קודם התחילו בחינוך בגנון, אחרי כן שיקבלו אותם לבתי ספר רגילים, ולא במסגרת ""אינטגרציה"" ,ואפלייה מתקנת .ולא לזרוק אותם לפני יותר לחינוך מיוחד, ולא לכלוא אותם בגטאות ייאוש שלא רואים מהם כלום.
    וציינו מה עושים עם שאר האוכלוסייות המוחלשות, בני מיעוטים, חרדים, עיירות הפיתוח,

הגיבו