ידידיו הטובים ביותר של המטפס

גרזן הקרח, שמאפשר לעצור החלקות בדרך לפסגת האלברוס, הוא לא הידיד הטוב ביותר היחיד של המטפס ● מי, או יותר נכון מה, עוד בחבורה? אלון כהן וטל נתנוביץ' ממשיכים לדווח ממעלה ההר הגבוה ביותר באירופה

30/06/2019 16:01
המטפסים ואחד הידידים - גרזן הקרח

המשך המסע במעלה האלברוס, ההר הגבוה ביותר באירופה, והשעות שאנחנו מבלים בלילה, בבקתה הצפופה, מביאים אותנו ואת המשתתפים האחרים לשורה של תובנות. אחת מהן היא שידידו הטוב ביותר של מטפס ההרים הוא התרמוס עם התה. הוא זה שמחמם אותנו בקור ששורר כאן ומאפשר לנו לגימות של רוגע בסערה – הטובה – שיש כאן.

השעות בבקתה גם מאפשרות לנו יותר אינטראקציה חברתית עם המשתתפים האחרים, ולא רק בהקשר של טיפוס ההרים. כך, סייענו לאחד המטפסים הישראליים לפתור תשחץ, ועל הדרך ללמוד – וללמד אותו – כמה דברים.

בלילה, בבקתה

בלילה, בבקתה

הלילה לא עבר כל כך בשלום על כוחותינו באלברוס, או יותר נכון על אחד מאתנו – טל, שלא ישן כל הלילה, בטענה שהנחירות של אלון הפריעו לו להירדם. כנראה שמה שמשפיעה היא, עדיין, ההתאקלמות לגובה, אף על פי שאנחנו עוד מעט מסיימים ויורדים. אלא שכדור אחד עושה את העבודה ומחזיר את כהן לתפקוד מלא.

בארוחת הבוקר ביום ה', מישקה המדריך בישר לנו שנפתח עבורנו חלון הזדמנויות ביום ו' בבוקר להעפלה לפסגה. אלא שאם בלילה שלפני כן ניתן היה לישון, בלילה שלפני הטיפוס אפשר היה מקסימום לנמנם, אולי שינה קלה. כבר בשלוש לפנות בוקר היינו אמורים לצאת לטיפוס מתוכנן של כשבע שעות, מגובה 4,700 מטרים ועד לפסגה הדרומית, שגובהה 5,644 מטרים. תוסיפו לזה חמש שעות של חזרה למטה ותקבלו חצי יממה. במחשבה על זה, גל של התרגשות מציף אותנו.

אופס...

אופס…

את שעות הבוקר המוקדמות של יום ה' העברנו באימוני בטיחות, אבטוח ותגובות במצבי חירום. חגרנו את הרתמה והחבלים עם המחברים, כאשר טבעת סנפלינג אחת התחברה לגרזן הקרח והטבעת השנייה תתחבר כשנגיע ל-"אוכף" שבין שתי הפסגות לחבל אבטוח בטיפוס על מדרון קרחי ומשופע.

למדנו לצעוד עם מקל הטיפוס ביד אחת ועם גרזן הקרח בשנייה. גרזן הקרח מצטרף לחבורת הידידים המתהווה של המטפס, לצד התרמוס עם התה שהזכרנו קודם. הובהר לנו שהוא זה שישמש אותנו לעצור ברגע של החלקה או מצב חירום במדרונות החלקלקים והמשופעים של ההר. מישקה הדגים איך בדיוק עושים את זה: דוחפים בזריזות את הגרזן הצידה, נועצים אותו, מסובבים את הגוף, נשכבים על הגרזן עם אזור הכתף ומרימים שתי ברכיים, כדי ליצור שלוש נקודות אחיזה. מישקה סיכם את התרגול בזה שהעצירה, גם אם מבוצעת התרגולת הכי נכונה, מתאפשרת רק בתוך שתיים עד שלוש שניות מרגע הנפילה. ואנחנו חושבים, במעין טלפתיה, איך הלאט ובטוח הופך בהרף עין הכי מהר והכי מדויק.

המראה המרהיב מהאלברוס

המראה המרהיב מהאלברוס

אחרי שתרגלנו מה עושים במצב החירום, ולא סיימנו עד שכולם עשו את זה על הצד הטוב ביותר, התפנינו לראות איזה יום יפה היום (או יותר נכון באותו היום), עם ראות מצוינת, שמאפשרת לראות את פסגות ההר היטב. לאחר מכן הלכנו לנוח ולארוז היטב. בידיעה שבמהלך הלילה הקרב מתחיל הדבר האמיתי.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אורן לשם

    חוויה מטורפת של שני חברים משוגעים. כל הכבוד. גאה בכם.

אירועים קרובים