תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » האם אתם משלמים יותר מדי לעובדים שלכם?
שכר גבוה יותר לעובדים עושה יותר טוב לחברה? לא בטוח. צילום: BigStock

האם אתם משלמים יותר מדי לעובדים שלכם?

מחקר של גרטנר מזהיר מפני השכר הגבוה וההעלאות הלא פרופורציוניות שחברות בהיי-טק מוכנות לתת לטאלנטים, ובלבד שיעבדו אצלן ● האם מדובר באסון לענף, או שכדאי לחברות להמשיך להוציא את הסכומים האלה?

מאת 12 ביוני 2019, 17:17 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

האנומליה הבלתי נסבלת, שבה מעסיק מוכן לוותר על מיזם או לשלם שכר מופרז לבוגר הטכניון, למשל, מבלי לבדוק חלופות בקרב הערבים, החרדים או הנשים היא בין הדברים שיוצרים את הכאוס בענף בתחום זה

גרטנר פרסמה השבוע את נתוני סקר התעסוקה בארצות הברית, שהשתתפו בו יותר מ-40 אלף עובדים מ-40 ממדינות האיחוד. נתוני הסקר משקפים אמנם את רמת היציבות התעסוקתית בארצות הברית, אבל בהיותה של הכלכלה האמריקנית מובילה, יש לו השלכות על השווקים גם במקומות אחרים.

מנתוני הסקר עולה כי רבע מהעובדים האמריקניים חיפשו ברבעון האחרון עבודה – גידול של 7.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הסיבות לכך מגוונות, והן נשענות על המחסור שיש בשוק בטאלנטים והביקוש הגבוה לעובדים טובים. חברות שמחפשות טאלנטים מוכנות לשלם לעובד בחברה מסוימת הרבה יותר כדי שיעבור אליהן, ואלה הם מקרים שקורים כל הזמן בכל שוק, כולל בישראל.

"מחפשים עבודה" כדי לקבל העלאה

אלא שהמחקר של גרטנר מציין דבר מה נוסף, שמשפיע על השכר בענף: עובדים רבים אמנם מחפשים עבודה, אבל רק לחלק מהם יש באמת מוטיבציה לעבור. והם יודעים למה. הם מבינים שהמעסיקים יודעים היטב שמציאת טאלנט היא משימה קשה מאוד, ולכן הם מעדיפים להעלות את השכר לעובד הקיים – מה שגורם להם לעתים לנפנף ברצון לעזוב. כלומר, חלק מהעובדים מחפשים עבודה לא כדי לעזוב את הארגון שבו הם מועסקים, אלא כדי לשפר את השכר שלהם במקום הנוכחי.

התוצאה של מה שציינתי למעלה היא שעלויות השכר גדלות באופן לא פרופורציונלי ליכולות של החברות ולביצועים שלהן. גרטנר סבורה שהמצב רק יחמיר, ויזמים ומנהלי חברות שמבוססות על הון אנושי ברמה גבוהה יצטרכו להכניס את הידיים שלהם עמוק עמוק לתוך הכיסים ולשלם עוד יותר, רגע לפני שהעובדים הללו יתפטרו ויעבירו את הידע והניסיון שלהם למקומות אחרים.

שרשרת בלתי נגמרת

על פי נתונים של הרשויות האמריקניות, מעסיק שרוצה למשוך טאלנט יהיה מוכן לשלם עד 15% יותר ממה שמקובל כדי שאותו עובד יעבוד אצלו, אבל גם תוספת של 5% יכולה לשכנע אותו לעבור. אבל זה לא מסתיים בכך: ברגע שהעובדים הוותיקים יותר באותו מקום עבודה מגלים שיש פערים גדולים בין השכר שלהם לתלושים של עמיתיהם החדשים, הם מתחילים להתלונן ולבקש העלאות. כך נוצרת שרשרת בלתי נגמרת, שהתוצאה הישירה שלה היא רמות שכר מוגזמות ביחס למה שהשוק יכול לתת. זה, כמובן, יכול להוביל לקריסה של עסקים ולפיטורי עובדים ממקומות שלא מצליחים להדביק את הפערים.

עובדה זו מדאיגה את ראשי הממשל בארצות הברית, ובעיקר את אלה מהם שממונים על התעסוקה ויציבות הכלכלה. לכן הם מתחילים להפעיל תכניות שמכוונות למעסיקים ואומרות להם בפשטות: תפסיקו להילחם על עובדים רק דרך השכר, משום שמלחמות התעריפים לא מועילות לאף אחד. במקום זאת, ממליצים הגורמים הרלוונטיים בוושינגטון למעסיקים להשקיע הרבה יותר בעובדים הקיימים, לשדר להם עד כמה הם מעריכים את עבודתם הקשה, לגרום להם להבין שהשכר שלהם הוא פונקציה לא רק של הביצועים האישיים שלהם, אלא גם של ביצועי החברה בכללותה (מה שיש סיכוי רב שיגרום להם להיות מחויבים לשיפור ביצועי החברה), ולהפוך אותם לשותפים מלאים בתהליכי קבלת ההחלטות.

גרטנר מזהה מגמה שלפיה המעסיקים מפתחים הצעת ערך חזקה לעובדים (EVP), שמתמקדת לא בשכר אלא בהטבות, הזדמנות להתקדם ואיזון בין עבודה לפנאי. החוקרים מעריכים שככל שהערכים הללו יוטמעו בתוך החברה, מלאכת הגיוס של טאלנטים חדשים תהיה קלה וזולה יותר.

מה אצלנו?

בישראל קיים מחסור תמידי בכח אדם בענף ההיי-טק, בעיקר של מהנדסים ובוגרים מצטיינים של לימודי מדעי המחשב. העובדה הזו משפיעה על רמות השכר בענף, ומהנדס ישראלי כבר מזמן לא זול יותר מעמיתו האמריקני ובוודאי שלא מהמקביל לו במזרח. הנתונים מראים שבין השנים 2017 ל-2018 גדל שכר המהנדסים בישראל ב-20%.

החברות הרב לאומיות שמחזיקות פה מרכזי פיתוח גורמות לעלייה לא טבעית של השכר לסכומים שחברות ישראליות, מצליחות ככל שתהיינה, לא מצליחות להתמודד אתם. עובדה זו הביאה את המעסיקים בארץ להתריע כי המציאות הזו לא יכולה להימשך, מה גם שבנוסף לקשיים שהיא יוצרת על התעשיינים והענף, היא מגדילה את הפערים בשכר בין עובדי ההיי-טק לעובדים האחרים במשק.

הממשלה קיבלה כבר מזמן החלטה לייבא עובדים מומחים מחו"ל לפרקי זמן קצרים, כחלק מהניסיון לפתור את הבעיה. אלא שבאופן לא מפתיע, ההחלטה הזאת לא יושמה. כמו בחו"ל, גם כאן כדאי לארגונים להתמקד בעובדים הקיימים, לחזק אותם ולקדמם. אבל יש לנו פתרון נוסף, שכרגע לא ממומש דיו: מאגרי כוח אדם טובים באוכלוסיות ספציפיות, כגון החרדים, הערבים והנשים. האנומליה הבלתי נסבלת, שבה מעסיק מוכן לוותר על מיזם או לשלם שכר מופרז לבוגר הטכניון, למשל, מבלי לבדוק חלופות בקרב מגזרים אלה היא בין הדברים שיוצרים את הכאוס בענף בתחום זה.

הגורמים הממשלתיים וגופים בתעשייה עושים מאמצים רבים להכשרת תלמידים לתחומי הטכנולוגיה כבר בבתי הספר התיכוניים ולעידודם להירשם ללימודים אקדמיים. אבל אלה הם תהליכים ארוכי טווח, שלא ברור מה תהיה התוצאה שלהם, ובינתיים השטח משווע לאנשים. צריך לקחת בחשבון גם את התלות של ההיי-טק הישראלי בחברות הרב לאומיות שנמצאות כאן, ואת האפשרות שהן יצמצמו את הפעילות בארץ לטובת מדינות אחרות ויעבירו עובדים ישראליים אליהן.

האם אתם משלמים יותר מדי לעובדים שלכם? Reviewed by on . גרטנר פרסמה השבוע את נתוני סקר התעסוקה בארצות הברית, שהשתתפו בו יותר מ-40 אלף עובדים מ-40 ממדינות האיחוד. נתוני הסקר משקפים אמנם את רמת היציבות התעסוקתית בארצות גרטנר פרסמה השבוע את נתוני סקר התעסוקה בארצות הברית, שהשתתפו בו יותר מ-40 אלף עובדים מ-40 ממדינות האיחוד. נתוני הסקר משקפים אמנם את רמת היציבות התעסוקתית בארצות Rating: 0

הגיבו