צפו: יזהר כהן והמחשב בשיר אהבה אירוויזיוני

יוצר דיגיטלי, מוזיקאים, מומחי טכנולוגיה והמפיק של נטע ברזילי חברו ליצירת שיר מבוסס אלגוריתמים של למידה עמוקה ● הם גייסו לצורך העניין את "מלך האירוויזיונים", יזהר כהן, וזה מה שיצא

תהליך היצירה של השיר. מימין: נמרוד שפירא, יזהר כהן ואבשלום אריאל. צילום: סטפן סטלמן

האירוויזיון, שמתקיים השבוע בתל אביב, גירה את המוח והדמיון של יזמים ויוצרים ישראליים רבים, שביקשו לחבר את אומת הסטארט-אפ לתחרות. כך, אנשי הטכנולוגיה והדיגיטל של כאן עבדו (הרבה) שעות נוספות ופיתחו שלל טכנולוגיות ויוזמות דיגיטליות, ובאחרונה התקיים האקתון לפיתוח טכנולוגיות לאירוויזיון. היוצר נמרוד שפירא חשב לחבר בין הטכנולוגיה למוזיקה עצמה, ויזם לכבוד התחרות את יצירתו של דואט אהבה בין המחשב לבן אנוש.

אחרי שהמחשב כבר ניצח את אלוף העולם בשחמט ואת אלופי האלופים של השעשועון ג'פארדי (מלך הטריוויה), חשב שפירא שהוא יכול לנצח גם באירוויזיון. ייתכן, אבל בינתיים זה לא אפשרי כל כך, כיוון שחוקי התחרות מחייבים שירה חיה של בן אדם על הבמה. אלא שהדבר לא הקטין את המוטיבציה שלו ליצור שיר מבוסס מחשוב שיקבל את הדוז פואה של הגולשים. הוא חבר ליוצרים ויזמים נוספים (כל השמות – בהמשך) על מנת ליצור את הפרויקט "דוז פואה לבינה מלאכותית", והם רתמו לשם כך את יזהר כהן, שזכה באירוויזיון ב-1978 עם אבניבי והגיע למקום החמישי כשייצג את ישראל פעם נוספת בתחרות, ב-1985, עם עולה עולה.

צוות המיזם הזין אל תוך רשת נוירונים מאות שירי אירוויזיון – מלודיות וטקסטים. לאחר מכן, אלגוריתמים פלטו אלפי מלודיות ושורות ליריות חדשות, ומהם נבחרו בקפידה יחידות מוזיקליות בודדות ש-"הולחמו" לכדי שיר. השיר שנוצר מכיל 100% חומרים שנכתבו והולחנו על ידי בינה מלאכותית, וקרוי Blue jeans and bloody tears (בתרגום חופשי – ג'ינס כחול ודמעות מדממות). האזנה לשיר מראה בבירור שהוא חוגג את האירוויזיון – את המלודרמטיות, הקיטשיות, הקאמפיות, ההומור והגימיקיות.

האם השיר מקבל את הדוז פואה שלכם?

כיצד הם עשו זאת?

לאחר שהגה את הרעיון, חבר שפירא לבית הקונספטים אלנבי, שהפיק את הפרויקט, ולמפיק המוזיקלי אבשלום אריאל, שהפיק את Toy של נטע ברזילי – השיר שזכה באירוויזיון בשנה שעברה והביא אותו לכאן. הצד הטכני בוצע על ידי ערן הדס, משורר ותכניתן, שבנה אלגוריתם שיצר אינספור שורות ליריות חדשות ממאות הטקסטים שהוזנו, וצוות מומחים מאורקל, שבנו אלגוריתם על גבי פלטפורמת הענן של החברה, שהיה אמון על יצירת אינספור מלודיות חדשות ממאות השירים שהוזנו. על הצד המוזיקלי היה אחראי המלחין וכותב השירים אמיר שינפלד, שאצר את המלודיות והשורות המתאימות ביותר משלל שירים שהשתתפו באירוויזיון לאורך השנים – יחד עם בן שפלן, וכן שפירא ואריאל. את הקליפ ביים סטודיו האנימציה SulkyBunny.

בשיחה עם אנשים ומחשבים פירט שפירא על התהליך: "מהרגע שהבנתי שהאירוויזיון הולך להיות בישראל, היה לי ברור שאני רוצה ליצור פרויקט שמשלב חדשנות טכנולוגית אתו. ישראל היא אומת הסטארט-אפ וזה נראה לי טבעי. שאלתי את עצמי מהו ה-DNA של שיר מנצח אירוויזיון, על מנת ללמד את המחשב. במשך כמה חודשים הזנו את השירים הטובים ביותר שהשתתפו באירוויזיון ובנינו אלגוריתמים של למידה עמוקה. יצרנו מעין חתיכות של פאזל, וכשהבנו שחלק מהן יכולות להתחבר, פנינו למוזיקאים, שיצרו בעזרת המחשב את הפזמון והבתים. לאחר שנוצרה הסקיצה חוברו המילים, ומה שיצא הוא שפסקאות שלמות ישבו בול על הלחן ועל המחשב ברמת ההברות. כאן הקסם קרה".

"השיר הוא 100% תוצר של מכונה. המחשב יצר את הפזמון באמצעות למידה של כל השירים ואנחנו עזרנו לו", הסביר שפירא. לדבריו, הוא רצה לשלוח את היצירה לוועדה שבחרה את השיר הישראלי לאירוויזיון – אלא שאיחר את המועד.

אבל השיר בכל מקרה לא היה מתקבל, כי לפי כללי התחרות אי אפשר להשתמש לשירה אלא בבן אדם.
"במקרה שכזה, היינו עושים כפי שנאלצה לעשות נטע לאחר שאיגוד השידור האירופי, שמפיק את התחרות, סירב לאפשר לה להעלות על הבמה את הלופר: מישהו מאחורה חיקה את הקולות שלו, ונטע עמדה על הבמה בליסבון עם המכשיר ועשתה 'כאילו'".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים