תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » ההיסטוריה של אומת החדשנות והרוח הישראלית
החדשנות הישראלית - עבר, הווה, עתיד. אילוסטרציה: BigStock

ההיסטוריה של אומת החדשנות והרוח הישראלית

תעשיית ההיי-טק מבטאת את הרוח הישראלית – הנושא של יום העצמאות השנה ● טור מיוחד לחג מונה חברות ההמצאות בולטות שהביאו את אומת החדשנות למה שהיא, ומציע מבט אל העתיד

מאת 8 במאי 2019, 20:10 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ראשי התעשייה מבינים שבשנת ה-71 למדינה, ההיי-טק כבר לא יכול להיות מגזר מבודד, שמשתרע בין גדרה לחדרה, אלא עליו להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. זה אומר גיוון תעסוקתי, תרומה משמעותית לצמצום הפערים ומעורבות הרבה יותר עמוקה בהכשרת מהנדסי העתיד

הנושא המרכזי של יום העצמאות השנה הוא הרוח הישראלית. ההיי-טק, ובכלל זה תעשיית ה-IT, נתפסים כמייצגים אותנטיים של הרוח הישראלית. ספרם של שאול זינגר ודן סניור, אומת הסטארט-אפ, שתורגם לעשרות שפות, מיתג את ישראל כאומת החדשנות, שבה יש את הכי הרבה סטארט-אפים יחסית לגודל האוכלוסייה. המיתוג הזה ללא ספק מחמיא, אבל במידה מסוימת הוא גורם עוול, גם אם לא בכוונה, לתעשיית ההיי-טק היצרנית המסורתית, שעל בסיסה קמה אומת החדשנות. ההיסטוריה כמעט נשכחה ויש כאלה שסבורים שההייטק הוא תולדה של השנים האחרונות. לא כך הוא הדבר.

הצצה קצרה על העבר מתאפשרת בספר מהודר ומושקע שפורסם לפני כשנה, תחת הכותרת מוצרים פורצי דרך ששינו את העולם. הספר מכיל 100 תחומים ומוצרים שונים שפותחו בישראל והשפיעו באופן גלובלי, ולא במקרה, כמעט רבע מהחברות שמוזכרות שם הן חברות היי-טק שנולדו מחלום או מיוזמה של כמה אנשים בודדים.

כך, למשל, כאשר אמנון עובדיה החל לפתח ב-1996 את הרעיון שיאפשר לסמן מילה מסוימת בעזרת העכבר ולקבל תרגום מידי, היו מעטים שהאמינו שזה אפשרי. לימים הפך החלום למציאות, כאשר התוכנה הראשונה הבולטת בעולם שעסקה בכך היא בבילון, שמציעה פתרונות תרגום ב-77 שפות. נכון לשנה שעברה, היא ספרה 100 מיליון הורדות.

צ'ק פוינט, Waze, מובילאיי ועוד חברות שמהוות גאווה ישראלית

החדשנות הישראלית באה לידי ביטוי גם בעולם הדפוס. אם יוהאן גוטנברג נתפס כמי שהביא לעולם את מהפכת הדפוס, לא יהיה זה מוגזם לומר שאינדיגו הישראלית עשתה את פריצת הדרך הגדולה ביותר בעולם הדפוס הדיגיטלי וההוצאה לאור. נכון שבין לבין הייתה לנו את סאיטקס, גם היא חברה ישראלית, שיצקה את היסודות לדפוס הממוחשב, אבל לא השכילה לשרוד את תהפוכות המחשוב האישי וכניסת הטכנולוגיות המתחרות לשוק.

אינדיגו היא חלום של אדם אחד – יהודי ציוני בשם בני לנדא, שהשקיע לפחות שני עשורים מחייו ומכספו כדי לפתח את הפטנט הסודי של הדיו המיוחד שהאיץ את עולם הדפוס הדיגיטלי. החברה נמצאת כיום בבעלות HP ונחשבת לאחת הרכישות היותר מוצלחות שלה.

יש גם חברות שכבר לא נמצאות בקדמת הבמה, אבל בתקופתן הן עשו היסטוריה. די להזכיר חברות כמו קומברס, שהביאה לעולם את הדבר שנראה כיום ארכאי: התא הקולי. שלושה ישראלים – בועז משעולי, קובי אלכסנדר ופרופ' יחיעם ימיני – הקימו את אפרת טכנולוגיות, שפיתחה את הטכנולוגיה פורצת הדרך להקלטה דיגיטלית של קול, שהחליפה את המשיבון הישן, עם סלילי ההקלטה, המוכר בשם הכל כך לא פוליטיקלי קורקט: מזכירה אלקטרונית. המוצר של אפרת הפך במרוצת השנים למותג שהיה מוצר הדגל של קומברס, שכיום נמצאת בבעלות קרן השקעות אמריקנית.

אם מדברים על טכנולוגיות פורצות דרך, אי אפשר לדלג מעל חומות האש של צ'ק פוינט. ב-1993, זמן קצר לאחר שהווב פרץ לחיינו, שלושה יזמים – גיל שוויד, מריוס נכט ושלמה קרמר – המציאו את חומת האש, או הפיירוול, ועד מהרה זו הפכה להיות מוצר בסיסי בכל מערך אבטחה. מאז פותחו עוד הרבה פתרונות אבטחה, הסייבר פרץ לחיינו וכמות האיומים זינקה, אבל עדיין, אבטחת מחשבים בכל ארגון או בבית מחייבת פיירוול, וכנראה שזה יהיה המצב גם בעתיד.

ואם אבטחה, ראוי להזכיר גם חברות כמו סייברארק, שנחשבת למותג עולמי בתחום אבטחת הסייבר בעולם הפיננסי.

החדשנות הישראלית הצמיחה עוד חברות פורצות דרך כמו Waze, שפיתחה את אפליקציית הניווט בדרכים המאוד פופולרית, אם סיסטמס, שהביאה לעולם את הדיסק און קי, מובילאיי, שנקנתה על ידי אינטל בעסקה הגדולה לרכישת חברה ישראלית, ורשימה שהולכת וגדלה עם כל אקזיט חדש שמסמל הצלחה ישראלית.

יש עוד שורה של תחומים שבהם חברות ישראליות פרצו דרך, כמו ה-VoIP של אודיוקודס וכרטיס ההצפנה החכם, שמאפשר לכל אחד מאתנו להקליט ולעשות הרבה דברים נוספים על הטלוויזיה החכמה – פרי פיתוח של NDS, שנמכרה לסיסקו.

לפנתיאון של ההמצאות הישראליות נכנסים גם פיתוחים כחול לבן שנעשו במרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות שהגיעו לארץ בעשורים הראשונים שלה. כך, צריך לזכור את מעבדי הסנטוריני של אינטל שפותחו בישראל ואת פתרונות האחסון המתקדמים של יבמ, שפותחו על בסיס טכנולוגיה של XIV של משה ינאי – אחד הישראלים הבכירים ביותר שכיהנו בענק הכחול.

מה בעתיד?

בשנת ה-71 להקמת המדינה, ניתן לומר שאנחנו אכן אומת ההיי-טק, אבל עדיין גם אומת הלואו- טק. חזון החדשנות הישראלית, כפי שהממשלה הגדירה זאת, הוא מעבר מלואו-טק למשק טכנולוגי חכם. עוצמת תחרות נמוכה ורגולציה שלא מעודדת חדשנות העמידו חלקים רבים מהתעשייה בפיגור ניכר בכל מה שקשור לאוטומציה וחדשנות בייצור. ולא רק בתעשייה – חלק גדול מהשירותים של חברות עסקיות, שלא לדבר על הממשלה עצמה, תקועים עמוק אי שם בסוף שנות ה-80'. הצורך בשינוי רדיקלי זועק לשמיים, בין היתר כדי לאפשר לטפל באתגרי הורדת יוקר המחיה והגברת כושר התחרות מול סטארט-אפים וחברות מובילות בעולם.

זהו האתגר הבא שתעשיית ההיי-טק לקחה על עצמה, מעבר לקידום ופיתוח החדשנות שלה. ראשי התעשייה מבינים שבשנת ה-71 למדינה, ההיי-טק כבר לא יכול להיות מגזר מבודד, שמשתרע בין גדרה לחדרה, אלא עליו להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. זה אומר גיוון תעסוקתי, קליטת מגזרי אוכלוסייה רחבים יותר, תרומה משמעותית לצמצום הפערים על ידי עידוד הקמת מפעלים ומרכזי פיתוח בפריפריה, ומעורבות הרבה יותר עמוקה בהכשרת מהנדסי העתיד, שנדרש במיוחד לאור הדו"ח החמור של מבקר המדינה מהשבוע, שחשף שמרבית המורים למתמטיקה ומדעים בבתי הספר כלל לא הוכשרו ללמד את התחום. זוהי הסכנה האמיתית, שיכולה לאיים על עתיד אומת החדשנות ולפגוע פגיעה אנושה ברוח הישראלית, כי אין לנו משאבים אחרים, ואין לנו גם ארץ אחרת. חג שמח.

ההיסטוריה של אומת החדשנות והרוח הישראלית Reviewed by on . הנושא המרכזי של יום העצמאות השנה הוא הרוח הישראלית. ההיי-טק, ובכלל זה תעשיית ה-IT, נתפסים כמייצגים אותנטיים של הרוח הישראלית. ספרם של שאול זינגר ודן סניור, אומת הנושא המרכזי של יום העצמאות השנה הוא הרוח הישראלית. ההיי-טק, ובכלל זה תעשיית ה-IT, נתפסים כמייצגים אותנטיים של הרוח הישראלית. ספרם של שאול זינגר ודן סניור, אומת Rating: 0

הגיבו