תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » פרויקט בראשית: המקרה שבו התערבות ממשלתית דווקא נדרשת
זמן קצר לפני שהתרסקה, החללית בראשית הצליחה לשלוח סלפי מקרוב מאוד לירח

פרויקט בראשית: המקרה שבו התערבות ממשלתית דווקא נדרשת

רבים מבכירי התעשייה מתלוננים על מעורבות יתר של הממשלה, אלא שיש מקרים שבהם היא נדרשת ● הכסף העיקרי שצריך לממן פרויקטים לאומיים כמו בראשית הוא כסף ציבורי ● יש לקוות שהממשלה החדשה תתקן את המצב

מאת 16 באפריל 2019, 14:57 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

נכונותו של מוריס קאהן לממן את בראשית 2 חושפת את חדלונה של הממשלה באי מתן סדרי עדיפויות נכונים להיי-טק. בשעות אלה עסוק נתניהו בהרכבת הממשלה ובחלוקת התפקידים לשרים. הוא יכול לשנות את המציאות הזו ולהסיר את הבושה

רבים מאתנו ישבו ביום ה' האחרון מול מסכי הטלוויזיה או האינטרנט כדי לצפות בחללית הישראלית בראשית נוחתת על הירח. אלא שממש לפני הנחיתה הכל השתבש, אבד הקשר עם החללית, עקב תקלה במנוע הראשי, והיא התרסקה על אדמת הכוכב הנכסף.

ברם, הרוח הישראלית לא אמרה נואש. עוד באותו הערב הבטיחו ראשי Space.il, ששיגרה את החללית, והתעשייה האווירית, שהייתה שותפה מרכזית בפרויקט, שהוא יימשך, ומוריס קאהן, המממן העיקרי, הודיע שהוא נחוש בדעתו להוציא לפועל את בראשית 2. זוהי כמובן הודעה משמחת, וכך גם ההודעה שיצאה מיד אחר כך מטעמו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלפיה גם הממשלה (הבאה, לאחר שירכיב אותה) תשתתף במימונו. אלא שבמידה רבה, זו שמחת עניים. הצ'קים שקאהן כתב עד כה כדי לממן את בראשית, בסך כולל של 40 מיליון דולר, מאירים בזרקור ענק תופעה שקיימת בחברה הישראלית מזה כמה עשורים: פרויקטים ברמה הלאומית ממומנים, בעיקר או באופן בלעדי, על ידי יזמים פרטיים, עם סיוע מועט של הממשלה (במקרה הזה בסכום של 2.5 מיליון שקלים), ובמקרים רבים גם בלעדיו.

קרן אתנה ואינטל במקום משרד החינוך

יש בארץ לא מעט מיזמים כאלה, שלא במקרה הם בתחומי החינוך, צמצום הפערים הדיגיטליים ושאר פרויקטים חברתיים. קחו לדוגמה את פרויקט אייפד לכל מורה, שמוביל מזה יותר מעשור איש ההיי-טק והיועץ הבכיר אורי בן ארי. ב-2007 הוא הקים את קרן אתנה, שמגייסת כספים מקהילת העסקים בכלל וקהילת ההיי-טק בפרט, בארץ ובחו"ל. הממשלה מעורבת בצד הלוגיסטי וניהול חלוקת המחשבים, לצד מתן שעות הדרכה למורים, אבל אף לא אחד משרי החינוך שכיהנו עד היום, כולל השר האחרון, איש ההיי-טק נפתלי בנט, חשב שמן הראוי לתת להם את כלי העבודה הבסיסי בעידן הדיגיטלי – מחשב נייד. בשביל זה היה צריך את קרן אתנה.

פרויקט אחר שבו הממשלה יושבת על הגדר מבחינת המימון הוא פרויקט החינוך של קונסורציום חברות היי-טק בהובלת אינטל. מהנדסי החברה מלמדים בבתי הספר, במסגרת תכנית הכשרה מיוחדת שגובשה עם משרד החינוך, ומשמשים כמנטורים לתלמידי חטיבות ביניים ותיכון שרוצים ללמוד את מדעי המחשב אבל מתקשים, והמערכת שהם לומדים בה לא מסוגלת לטפל בהם.

הפרויקטים האלה הם חלק ממגמה של הפרטה של שירותים שהממשלה נותנת והעברתם לידי גורמים חיצוניים. לא מדובר רק בחברות פרטיות: קחו את הניסוי המוצלח שנעשה באוניברסיטת תל אביב, שעליו התבשרנו אתמול (ב'), שבמהלכו הצליחו להדפיס לב במדפסת תלת ממד – מה שיוכל להחליף בעתיד את התורמים האנושיים ולקצר את התורים הארוכים להשתלות. נכון הוא שהאוניברסיטה נסמכת על תקציב ציבורי, אבל מי שמכיר את עולם המחקר יודע שמזה 20 שנים, חלקה של הממשלה במו"פ בכלל ובתקציבי המחקר בכלל יורד. התוצאה אינה רק פגיעה במחקר, אלא היא גם אחד הגורמים לתופעת בריחת המוחות. חלק מהחוקרים מנסים לחיות פה ולקבל תקציבי מחקר, ועד מהרה עוזבים את הארץ למדינות שבהן מציעים להם תקציבים נדיבים ביותר.

כשהתעשייה לא רוצה את הממשלה

יש עוד פן לסוגיה העצובה הזו: כמה דקות אחרי שנתניהו הוציא את ההודעה שלפיו הממשלה תשתתף בפרויקט בראשית, היזמים אמרו לה, למעשה, "תודה, אבל הפעם לא". הנימוק הוא ודאי שמעורבותה של הממשלה בפרויקט תגרום לעיכובו או ביטולו, בגלל ביורוקרטיה בלתי נסבלת ושיקולים לא ענייניים. זוהי תעודת עניות לממשלות ישראל, שיש מקרים שבהם גם כשהן מחליטות להירתם לפרויקטים לאומיים ולא להפקיר אותם בידי תורמים ונדבנים בלבד, אזי אותם תורמים מעדיפים להכניס את היד לכיס שוב ולוותר על המימון הממשלתי. זוהי מציאות שנובעת מחוסר נכונות ויכולת של הממשלה לתת להיי-טק את המקום הראוי לו.

השורה התחתונה: נכונותו של קאהן לממן את בראשית 2 אמנם משמחת, אבל חושפת את חדלונה של הממשלה באי מתן סדרי עדיפויות נכונים להשקעות בחדשנות, בהיי-טק, בכוח אדם בתחום, בתקציבי מחקר ובסיוע לסטארט-אפים. בשעות אלה עסוק נתניהו בהרכבת הממשלה ובחלוקת התפקידים לשרים. הוא יכול לשנות את המציאות הזו ולהסיר את הבושה.

פרויקט בראשית: המקרה שבו התערבות ממשלתית דווקא נדרשת Reviewed by on . רבים מאתנו ישבו ביום ה' האחרון מול מסכי הטלוויזיה או האינטרנט כדי לצפות בחללית הישראלית בראשית נוחתת על הירח. אלא שממש לפני הנחיתה הכל השתבש, אבד הקשר עם החללית רבים מאתנו ישבו ביום ה' האחרון מול מסכי הטלוויזיה או האינטרנט כדי לצפות בחללית הישראלית בראשית נוחתת על הירח. אלא שממש לפני הנחיתה הכל השתבש, אבד הקשר עם החללית Rating: 0

הגיבו