תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » IT Minds » צעדים לקידום יזמות נשית
לימור גולדשטיין. מנהלת ערוצי הפצה בדל טכנולוגיות ישראל. צילום: ליהי קופילר

צעדים לקידום יזמות נשית

כיצד ארגונים יכולים להתחיל את השינוי בקידום שוויון מגדרי ואף לשפר את הגישה להון כספי ואנושי על ידי יצירת תמריצים להשקעה בחברות בבעלות נשים

מאת 21 במרץ 2019, 14:15 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

בנימה אישית, מתוך ניסיוני בתחום המכירות של תעשיית ההיי-טק, אעיד כי שנים רבות מדי יכולתי למנות על יד אחת את מספר הנשים בחדרי הישיבות בפגישות שעסקו במכירה והפצה של טכנולוגיה. גם בכנסים הטכנולוגיים בארץ ובעולם, נשים איישו בעיקר תפקידי תמיכה לוגיסטית ושיווקית וגרוע מכך היו מקרים בהם הובאו לכנסים כדי "לקשט" אותם"

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אולם ביקורה של אנגלה מרקל בשלהי 2018 בישראל והתמונה שנוצרה בעקבות המפגש עם קבוצת הגברים מעולם העסקים והתעשייה בארץ, ללא אף נציגה מהמין הנשי, יצר שיח כלכלי-תרבותי של הרבה יותר מאלף מילים. התמונה שהבליטה את תעודת העניות של החברה הישראלית בהקשר זה הובילה לאקט מחאה נשית ולהתעוררות השיח הפמיניסטי, סביב ייצוג נשים בעולם העסקים – הישראלי בפרט, אך גם העולמי.

גם ביום האישה הבינלאומי 2019, שציינו באחרונה, הייצוג של נשים בעסקים הוא בחסר, מה שללא ספק מהווה החמצה חברתית וכלכלית. נשים מייצגות הזדמנות כלכלית אדירה לעסקים, כפלח השוק הגדול ביותר בעולם, השולט בכ-20 מיליארד דולר בהוצאות שנתיות. נשים משקיעות כ-90% מההכנסה שלהן בחזרה בקהילותיהן. לכן, כאשר משקיעים בעסקים בבעלות נשים, ניתן לצפות לשגשוג בשוק וליצירת השפעה על נשות הדורות הבאים.

יחד עם זאת, הצלחה בעסקים איננה משימה קלה, במיוחד עבור נשים, אשר ניצבות מול רשימת אתגרים ארוכה מזו שהגברים נדרשים להתמודד עמה. קשיים אלה כוללים מחסומים תרבותיים ופוליטיים, מחסור במנטורים ובעיקר מחסור רציני בהשקעות בעסקים בהובלת נשים. בשנת 2017, רק 2% מההשקעות של קרנות נותבו ליזמות נשית כלשהי ועדיין, שיעור הנשים היזמיות גדל באופן גלובלי ב-13% וממשיך לגדול.

במאמץ להבטיח שוויון ושגשוג עבור נשים יזמיות, ארגונים פרטיים וציבוריים כאחד, חייבים להוביל את הסרת המחסומים בדרך לשוויון מגדרי בתחום. שינוי חקיקה הינו חלק מהפתרון, אך החלפת חוקים לוקחת זמן ונדרשת יותר תמיכה לקידום פעילות ומהלכים מסוג זה.

עד שזה יקרה, ארגונים יכולים להתחיל את השינוי ולשפר את הגישה להון כספי ואנושי על ידי יצירת תמריצים להשקעה בחברות בבעלות נשים, באמצעות קרנות הון סיכון, קרנות השקעה של חברות, השקעות פרטיות והון חברתי. ניתן לקדם מודרניזציה של היתרים ממשלתיים קיימים, של תכניות הלוואה ומענקים שיעזרו לעסקים בבעלות נשים להתחרות בשוק. צריך לייצר מקורות הון חדשים כגון מימון המונים והשקעות אימפקט (השקעות המכוונות לתשואה חברתית). יש לעודד יצירת קשרים עסקיים על ידי הגדלת הגישה לרשתות מקומיות וגלובליות ולשווקים בינלאומיים. זאת, על ידי תמיכה בהסכמי סחר אשר יובילו לליברליזציה של מסחר ויפתחו שווקים חדשים עבור עסקים מכל הגדלים. יש לקדם סטנדרטיזציה גלובלית להתנהלות בין-שוקית לצד מכניקה אמינה להעברת דאטה בין מדינות, תוך אספקת הגנות לפרטיות ואבטחת מידע. ניתן גם לתמוך כלכלית בתוכניות "מנטורים" שונות, תכניות הדרכה והכשרה ואירועי נטוורקינג.

לארגונים בעלי גיוון מגדרי יש 15% יותר סיכוי להצליח

נושא הגיוון המגדרי בתרבות הארגונית דורש אף הוא טיפול. מחקרי שוק מצביעים על כך שלארגונים בעלי גיוון מגדרי יש 15% יותר סיכוי להצליח. כאשר מגדילים את המגוון האתני, הנתון עולה ל-35%. המגזרים הפרטיים והציבוריים יכולים לקדם מדיניות הכלה על ידי תמרוץ מנהלים המאמינים בגיוון כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם, לצד מתן עדיפויות נוספות לקידום עסקי ותוכניות לניהול כישרונות. צריך להכיר בתפקיד הדעות קדומות – במודע או בתת מודע – באמצעות תכניות הכשרה וסולידריות . לתקשורת יש גם כן תפקיד חשוב בקידום הגיוון המגדרי, על ידי פרסום סיפורי הצלחה של נשים מייסדות ובעלות עסקים מרקעים מגוונים.

גם הגישה לטכנולוגיה מאפשרת השוואת הזדמנויות. שימת דגש על מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM), ואוריינות דיגיטלית בחינוך, לצד תכניות הכשרה מוקדמות יסירו מחסומים וחששות כלפי השימוש בטכנולוגיה ויגדילו את מודעות הנשים לתפקיד של חומרה, תוכנה ומשאבים דיגיטליים בחיזוק החברות שלהן.

בנימה אישית, מתוך ניסיוני בתחום המכירות של תעשיית ההיי-טק, אעיד כי שנים רבות מדי יכולתי למנות על יד אחת את מספר הנשים בחדרי הישיבות בפגישות שעסקו במכירה והפצה של טכנולוגיה. גם בכנסים הטכנולוגיים בארץ ובעולם, נשים איישו בעיקר תפקידי תמיכה לוגיסטית ושיווקית וגרוע מכך היו מקרים בהם הובאו לכנסים כדי "לקשט" אותם.

לשמחתי, המצב השתפר משמעותית בשנים האחרונות אולם עדיין היחס בין גברים לנשים בתחום, רחוק מלהיות מאוזן. משיחות עם נשים שנקרו בדרכי בתעשייה ועוסקות ביזמות ומכירות, אפשר כמעט להצביע על קו מקשר לרבות מהן – הדרך בה הגיעו לתעשייה, או למען הדיוק נקלעו אליה. זו לא הייתה בהכרח בחירה ממוקדת בהשכלה רלוונטית שכיוונה אותן לשם, או החלטה מודעת לגבי התחום בו ירצו לעסוק, אלא יותר שילוב של טיימינג וכישורים וגם הישגיות והעזה שהביאו אותן למקום הזה. אפשר לטעון שכל עוד יש יותר נשים בתפקידים טכנולוגיים, מה שהביא אותן לשם משנה פחות, זה נכון חלקית, ואני סבורה שמצבנו כנשים בתעשייה זו יהיה טוב יותר אם תשתנה הפרדיגמה הזו ונכוון לשם מהתחלה, ללא היסוס. כדי שזה יקרה ההכוונה לשם צריכה להתחיל בגיל צעיר מאוד, בסביבת הבית והלימודים בגיל הרך ובמישור הזה יש עדיין כברת דרך לעשות.

הכותבת היא מנהלת שותפים והפצה, דל טכנולוגיות, ישראל.

 

 

צעדים לקידום יזמות נשית Reviewed by on . אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אולם ביקורה של אנגלה מרקל בשלהי 2018 בישראל והתמונה שנוצרה בעקבות המפגש עם קבוצת הגברים מעולם העסקים והתעשייה בארץ, ללא אף נצי אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אולם ביקורה של אנגלה מרקל בשלהי 2018 בישראל והתמונה שנוצרה בעקבות המפגש עם קבוצת הגברים מעולם העסקים והתעשייה בארץ, ללא אף נצי Rating: 0

הגיבו