"בעתיד, רבע מחומרי הלמידה בבתי הספר יהיו דיגיטליים"

כך מאמין רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיות במשרד החינוך, שפרש לגמלאות לאחר 20 שנה, שבהן הטביע יותר מכל את חותמו על המחשוב במערכת החינוך בישראל ● ראיון מיוחד לרגל קבלת פרס מפעל חיים, שהוענק לו היום בטקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים

רוני דיין, המנהל הפורש של אגף הטכנולוגיות במשרד החינוך. צילום: קובי קנטור ז"ל

בטקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים לשנת 2018, שנערך היום (ה'), הוענק מגן הוקרה על מפעל חיים לרוני דיין, שפרש ממשרד החינוך, לאחר שכיהן כמנהל אגף הטכנולוגיות של המשרד. דיין קיבל את המגן מידי אורי בן ארי, נשיא קרן אתנה, שמובילה את הפרויקט הלאומי מחשב לכל מורה, שדיין מלווה אותו מאז תחילתו.

דיין הוא אחד החלוצים בשילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך ובמשך עשרות שנות שירותו במשרד הטביע את חותמו בתחום. הוא נולד בירושלים, ולאחר שסיים לימודי הנדסת חשמל בטכניון עשה תעודת הוראה. דיין החל את הקריירה שלו בכלל בבניית בקרים מתוכנתים, שהחלו רק אז להיכנס לתעשייה. בנוסף, הוא עסק בפיתוח מוצרים למגזרים החקלאיים ."פיתחתי מודול למחקר חקלאי המבוסס על בקרים חכמים, שנחשבו אז לטכנולוגיה פורצת דרך, ועבודתי הוצגה בתערוכות שונות. בנוסף, נתתי הרצאות על מחשבים", סיפר דיין בראיון לאנשים ומחשבים לרגל פרישתו לגמלאות.

איך הגעת למשרד החינוך?
"ב-1985 ביקרו במרכז טכנולוגי מנשה, שם הרציתי, מנכ"ל משרד החינוך וכמה בכירים נוספים במשרד. זומנתי על ידם לשמש בחלקיות משרה כמדריך ארצי ללימודי אלקטרוניקה ומחשבים. עם הקמת הוועדה לפרויקט מחר 98 בראשית שנות ה-90 הוצע לי לעבוד במשרד החינוך כמפקח על תחום המחשבים והאלקטרוניקה, ולשמש כמזכיר ועדת התקשוב של המשרד".

במה עוסק האגף כיום?
"האגף עוסק בשלושה נושאים מהותיים: הפיכת בית הספר לארגון מתוקשב, הטמעת אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית במשולב עם לימוד מדעי המחשב ורובוטיקה בגיל הצעיר, והרחבת הלמידה עם אמצעים דיגיטליים, המפותחים בגישה טכנו-פדגוגי חדשנית, שמיושמת בהוראה ובלמידה. כל אלה נועדו לספק למורים ולתלמידים מסגרת לימודים חדשנית, בשילוב מגוון מרחבי למידה ואמצעים ללימוד עצמי ושיתופי בתחומי ידע רבים".

הטמעת המחשוב במערכת החינוך, לרבות הכשרת המורים לטכנולוגיה, היא אתגר מורכב. איך התמודדתם אתו?
"בנינו מנגנון חדשני, המשלב מסלולי הכשרה ופיתוח מקצועי למורים בגישת המעגלים הכוללים: מסלולי לימוד במוסדות האקדמיים במשולב עם קורסים ללמידה עצמית מרחוק, בסגנון Mooc. על בסיס המודל הזה הצלחנו, במהירות ובמקצועיות הנדרשות, לפתח וליישם את השיטה כתשתית להכשרה ארצית הנדרשת לפיתוח מסלולי הכשרה והדרכה להוראת מדעי המחשב ורובוטיקה בגיל הצעיר, וכן לקידום מסלולי פיתוח מקצועי משלב מחשב בתחומי הדעת השונים. זה מאפשר כיסוי רחב לקבוצות לימוד גדולות של מורים מכל רחבי הארץ".

עד כמה ריאלית ההנחה שבעתיד, כל ההוראה במדינת ישראל תהיה דיגיטלית? האם יש לנו את כוח האדם המתאים?
"בעתיד, נראה יותר ויותר הכשרה של מורים להוראה בסביבה דיגיטלית, ונראה עוד ועוד מורים משלבים תקשוב בהוראה ובלמידה כאורח חיים. אני מאמין שרבע מכמות החומר הנלמד תועבר בגישה הדיגיטלית, בעיקר בגלל הימצאות חומרי למידה זמינים ברשת. הדבר יקצר תהליכי למידה וירחיב את גישת הלימוד העצמי והלמידה השיתופית בין תלמידים ממקומות שונים בארץ ובעולם".

מעמד הענקת המגן. מימין: דפנה תמיר, מנהלת פרויקט מחשב לכל מורה; רוני דיין, המנהל הפורש של אגף הטכנולוגיות במשרד החינוך; ואורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, ויוזם פרויקט מחשב לכל מורה. צילום: ניב קנטור

מעמד הענקת המגן. מימין: דפנה תמיר, מנהלת פרויקט מחשב לכל מורה; רוני דיין, המנהל הפורש של אגף הטכנולוגיות במשרד החינוך; ואורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה, ויוזם פרויקט מחשב לכל מורה. צילום: ניב קנטור

טוענים שמערכת החינוך לא מספיק גמישה כדי לאתגר ולגרות את הילדים ללמוד ולחקור יותר.
"אנחנו כל הזמן משפרים ומחפשים טכנולוגיות חדשות. כך, למשל, שילבנו את נושא החקר – בין אם הוא עצמי או בשיתוף תלמידים עמיתים ממקומות שונים, כולל היבחנות שיתופית בנושאי חקר. הרחבנו את הכנסת הגיימינג למערכת הלימודים, כמרכיב שבעזרתו מאות אלפי תלמידים לומדים נושאים בדרך חווייתית".

מה אתה משאיר למי שיחליף אותך בתפקיד?
"אני מרגיש שאני משאיר מורשת של עבודה נהדרת עם צוות מקצועי מעולה, שיכול להוביל למימוש החזון של המשרד בהיבט של שילוב טכנו-פדגוגי בהוראה ובלמידה, וכן מערך מקצועי שהוכשר להקנות אוריינות דיגיטלית לכל ילד במדינת ישראל ולאפשר לו, כבר מגיל צעיר, להיחשף למקצועות הרובוטיקה ומדעי המחשב".

כאשר נכנסת לתפקידך, החינוך הטכנולוגי לא היה בסדר עדיפות עליון. מה המצב כיום?
"אני מסכים שבמשך שנים, החינוך המדעי והטכנולוגי הוצנע ולא ניתן לו המעמד הראוי. אלא שמאז חל שיפור משמעתי, כי ברור שבעתיד הלא רחוק לא יהיה מנוס משילוב לימודי טכנולוגיה בהרחבה כמקצוע היי-טקיסטי, שמתאים למדינה מתקדמת כשלנו. לכן, יש צורך בשילוב אוריינות דיגיטלית בכל כיתה. בית הספר יהיה חייב להיות מקום שבו מלמדים תלמידים לא רק ידע, אלא גם ערכים וכישורי חיים לתעסוקה עתידית, וכן איך לחיות נכון במרחב הדיגיטלי ולהיזהר מפני איומים וסכנות שיש ברשת. כל זאת, תוך שדרוג מעמד המורה ומתן כלים מתאימים, כבר בשלב ההכשרה, להיכנס לסביבה הדיגיטלית".

אתם שותפים גם לפרויקט מחשב של כל מורה של קרן אתנה.
"נכון. הפרויקט הזה הוא מרכיב חשוב בשדרוג מעמד המורה. זה נעשה בזכות המפעל שאורי בן ארי יזם, יחד עם הסתדרות המורים והמשרד. ביכולותיו הרבות הוא השכיל לקשר בין תורמים לבין מערכת החינוך. בשנים האחרונות הם עושים עבודת קודש להטמעת מחשבים בחינוך המיוחד, ולקידום החינוך הטכנולוגי והדיגיטלי".

מה אתה הולך לעשות עכשיו, אחרי הפרישה?
"אני רוצה להמשיך ולתרום לקהילה, לקידום האוריינות הדיגיטלית בקרב האוכלוסייה הבוגרת, וכן לסייע לקרן אתנה בפרויקט שלה, להמשיך ולתרום משמרות במשטרת התנועה ולעזור לרך שנולד במערך מוא"ר להגנה ואבטחת בטחון הילדים ברשת. כמו כן, אני מתכנן להשלים תואר שלישי ולממש עוד כמה רעיונות שחשבתי עליהם כל השנים, למשל כתיבת ספר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים