תעשייה 4.0: כוח לשינוי או גורם לטראומה פוסט-טכנולוגית?

יעקב הכט, חוקר עצמאי בנושאי תרבות האינטרנט ועמית במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה, מסביר על משמעותה האמיתית של המהפכה התעשייתית הרביעית

22/10/2018 15:34
המהפיכה הץעשייתית. צילום אילוסטרציה: BigStock

המהפכה התעשייתית הרביעית (Fourth Industrial Revolution – WEF), המהווה את מהפכת האינטרנט התעשייתי, מתוארת לעיתים בסגנון נרטיבי כבעלת כוח אקסוגני המשולב עם צונאמי הבא לשנות את העולם, ויש והיא מתוארת ככוח הרסני וכיוצרת טראומה פוסט-טכנולוגית.

ואולם, למעשה, המהפכה הזו טרם התממשה והיא מהווה בינתיים נושא לשיח שאינו עוסק באבולוציה של טכנולוגית חדשה ואף לא במאבק בין אדם למכונה, כפי שהיה מאז עידן לודיט (Luddite) , אלא שהיא מתארת ציפיות על העתיד העשויות לעצב את החברה בתחומי המדע, הכלכלה, החברה (הקטנת אי-השוויון) והטכנולוגיה וכן בציפיות שינויים במערכות הייצור, הניהול והממשל.

יעקב הכט, חוקר עצמאי בנושאי תרבות האינטרנט ועמית במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. צילום: עצמי

יעקב הכט, חוקר עצמאי בנושאי תרבות האינטרנט ועמית במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה. צילום: עצמי

לדמיין עולם שונה מן הקיים

מושג המהפכה התעשייתית נטבע ב-1837 על ידי אוגוסטה בלנקי, כלכלן צרפתי, על מנת לציין את השינויים הכלכליים והחברתיים שנוצרו בתעשייה בבריטניה, אבל את השימוש הנפוץ במושג העלה ההיסטוריון ארנולד טוינבי בשנת 1882.

יש המפקפקים בשימוש במושג "מהפכה" ומסתפקים בתיאור של התופעה כתהליכים של שינוים כלכלים וחברתיים שהתרחשו ובציפיות העשויים להתרחש בעתיד.

אופיים של הציפיות הנרטיביות החיוביות המשולבות בשיח, בדיונים ובכתבות מאפשרות לכאורה, לדמיין עולם שונה מן הקיים, מסייעות בהבנתו לאורך ההיסטוריה האנושית וכדרך טובה לבנות זהות משותפת ותקווה שהשפעתן ניכרת בתהליכים של שינוי חברתי ואף ביצירת חדשנות התורמת לעיצובה של החברה.

אלמנטים של פוסט-אמת

בציפיות הללו משולבים גם אלמנטים של פוסט-אמת כמו גם מחקרים מדומים, חדשות מזויפות (Fake news) וכוזבות (False narratives). הציפיות, המסייעות לכאורה, לשיתוף פעולה אנושי, עשויות לאזן בצורה עדינה את האמת עם הבדיה כמו הנרטיבים כי "הבינה המלאכותית מסוכנת יותר מנשק גרעיני", "הקרב של הרובוטים הרצחניים" והאיום כי "47% של משרות בארצות הברית יהפכו אוטומטים ויובילו בהמשך לחיסול הצורך בעבודה אנושית".

איום זה הוא בחזקת בדיה שכן למעשה רק 14% מהמשרות במדינות ה-OECD הכוללות את ארצות הברית, בריטניה, קנדה ויפן – הן "אוטומטיות ביותר" ולמעשה מדובר על 9% בלבד.

חברות רבות אינן מכירות למעשה את המושג תעשייה 4.0 ורק אחת מתוך שלוש חברות מאמינה כי העסק שלה הוא קטן מדי כדי לזכות ביתרונות של תעשייה 4.0. רבע מהחברות טוענות כי המתקנים שלהן כלל אינם מתאימים להשתלבות בה.

לא בכדי מרי מיקר, מהאנליסטיות המוכרות והמוערכות ביותר בעולם הטכנולוגי, אינה שותפה לשלל התחזיות שבעתיד הקרוב רובוטים ישתלטו על שוק העבודה ושיעורי האבטלה יאמירו.

היא מאמינה שמשרות חדשות ייווצרו במקביל למיכון וכי התחזיות השחורות הללו מלוות את עולם הטכנולוגיה כבר שנים .
השאלה לכן, האם במצב זה של הדברים קיימת הצדקה לכינוי "תעשייה 4.0"?

למרבית ההפתעה זוכה "תעשייה 4.0" לחיזויים עתידיים רבים, חלקם עדיין על בסיס התיאוריות הדנות בציפיות הרציונליות, המבוססות על התפלגויות סטטיסטיות של אירועי העבר, תוך שימוש בכל המידע הקיים כיום ומניחות שהמשק קבוע מבחינה היסטורית.

הרבה מהחיזויים מבוססים על ציפיות וסיפורים בדיוניים על העתיד הבלתי צפוי של העולם ושל האופן שבו הוא מתפתח. במילים אחרות, למרות חוסר היכולת של ניבוי הולם, נוצרים עולמות עתידיים באמצעות גישה בדיונית המבוססת לא על אמת אפשרית אמפירית אלא על הדמיון.

אנו טוענים לכך כי בשלב הנוכחי של התפתחות האבולוציה התעשייתית מהווה "תעשייה 4.0" יותר כתיאור ההדרגתי של המעבר ממדע בדיוני לטכנולוגיות ריאליות ברות מימוש לרצפת הייצור התעשייתי, בעוד המושג "תעשייה 4.0" משמש בעיקר כמיתוס לצרכי ה"שיווק הנרטיבי" (Narrative Marketing ) של "העתיד".

כתבה זו מבוססת על מחקר שכותרתו "תעשייה 4.0" – הנרטיביזציה של עתיד האינטרנט התעשייתי", העומד להתפרסם בתחילת 2019.

הכותב הוא חוקר עצמאי בנושאי תרבות האינטרנט ועמית במרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. חיים ורינה הרשקו

    מצפה בעניין למאמר שעומד להתפרסם בעתיד הקרוב בהצלחה

אירועים קרובים