תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » איום משמעותי נוסף על עתיד התעשייה
הצילו, בירוקרטיה! צילום אילוסטרציה: BigStock

איום משמעותי נוסף על עתיד התעשייה

לבד מהמחסור בכוח אדם, שמדברים עליו השכם והערב, ענף ההיי-טק סובל מעודף הבירוקרטיה בישראל, שמדכא תחרותיות ומבריח משקיעים ● על הגורמים הרלוונטיים לפעול לפני שניאלץ להתעורר מחלום מדינת הסטארט-אפ

מאת 18 באוקטובר 2018, 17:41 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

מיקומה של ישראל במדד התחרותיות צריך להדליק אור אדום בקרב קובעי המדיניות הכלכלית שלנו, ועליו לזרז את הקמת צוות החירום הממשלתי, כדי לפתור את בעיית כוח האדם בהיי-טק הישראלי במהירות המרבית. הבירוקרטיה עלולה להביא אותנו להתעורר מחלום מדינת הסטארט-אפ למציאות לא טובה

השבוע פורסם מדד התחרותיות הבינלאומי של הפורום הכלכלי העולמי (WEEF). ישראל ניצבת במקום ה-20 במדד – ארבעה מקומות נמוך יותר מאשר בשנה שעברה. המשמעות היא שיכולת התחרות של ישראל הולכת ונפגעת – עובדה שפוגעת באופן ישיר בצמיחה של המשק.

הדו"ח מצביע על מספר גורמים שמסכנים את הצמיחה הישראלית, כאשר אחד המרכזיים שבהם הוא הבירוקרטיה, שם אנחנו במקום ה-59. גורמים נוספים שמונים החוקרים הם הזמן שלוקח לפתוח עסק בישראל (מקום 45), יכולת נמוכה לקבל אשראי ועוד. ישראל גם מדורגת במקום נמוך מאוד בשקיפות תקציבית של הממשלה ויש עוד כמה פרמטרים שלא מחמיאים לנו כמדינה.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, הגיב לדו"ח ואמר כי הוא חושף דבר ידוע – שעיקר הבעיה הוא הבירוקרטיה, שמהווה חסם לתחרות ולמשקיעים פוטנציאליים. ברוש גם אמר שהפתרונות למצב אינם מסובכים ושצריך לקצץ בסמכויות של בעלי תפקידים על מנת לקצר תהליכים.

הבירוקרטיה יוצרת סרבול במערכות שלטוניות וציבוריות, ומקשה על יזמים ומשקיעים להגשים תכניות שלהם. אחת הסיבות לביורוקרטיה היא הקצב האיטי שבו גופי ממשל וגופים ציבוריים מטמיעים כלים טכנולוגיים שיכולים לצמצם אותם ולהביא להקטנת מצבת כוח האדם – דבר שכמעט אסור לומר בגלוי בשירות הציבורי, בגלל ועדי העובדים.

לא הכל שחור

בדו"ח יש נקודת אור קטנה, שגם אותה צריך לציין, ולו למען האיזון. מוסבר בו כי ישראל הצליחה לשמור על מעמדה כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, במדדים של התפתחות חברות הזנק ופעילות מרכזי פיתוח של חברות רב לאומיות.

אבל לא צריך להתרגש יותר מדי מהמחמאות שקיבלנו בהקשר של ענף ההיי-טק. אם תשאלו את ראשי החברות בענף, הם הרבה פחות אופטימיים, ממש נמצאים על סף הפסימיות, לגבי עתידו בישראל. שהרי הבירוקרטיה אינה מבדילה בין מי שרוצה להקים מפעל לייצור בקבוקים או מפעל אלקטרוניקה, ובין מרכז לפריפריה. אמנם, לצד תעשיית ההיי-טק ניצבת רשות החדשנות, שראשיה עושים כל מאמץ על מנת לצמצם את הבירוקרטיה, אבל גם הם כפופים בסופו של דבר לחוקים, תקנות וצווים שונים ומשונים, שפוגעים גם בענף ההיי-טק.

התכנית שתפתור את המצב?

הוכחה עקיפה לכך קיבלנו השבוע בהתייחסות של ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה וההיי-טק, להחלטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להכריז על תכנית חירום לאומית לפתרון בעיית המחסור במהנדסים בתעשיית ההיי-טק.

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

נתניהו הטיל על יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, להקים צוות כדי להגיש הצעות לתיקון המצב. אין זו הפעם הראשונה שבה נתניהו מעלה את מצוקת כוח האדם בתעשייה למקום גבוה בסדר היום, ועל כך הוא זוכה להערכה ולתודה מצד ראשי התעשיינים ומנהלי החברות בענף, אבל ד"ר מרום, יזם ומנהל חברות היי-טק ותיק, אומר שההצעות שיוצעו, ככל שתהיינה טובות, יתנו מענה במקרה הטוב לטווח של 5-7 שנים. בינתיים המצב הולך ומחריף, והוא דואג מכך שחברות ייאלצו להעביר את הפעילות שלהן מישראל – לא רק מאחר שהן לא מצליחות למצוא כאן מספיק כוח אדם, בגלל המחסור במהנדסים, אלא גם עקב העובדה שמשקיעים מדירים את רגלם מארצנו בגלל הבירוקרטיה.

לד"ר מרום יש תכנית סדורה, שעיקרה מתן מענה לטווח הקצר לבעיית המחסור בכוח אדם. הפתרון מצוי, לדעתו, בהבאתם לארץ של מהנדסים מומחים יהודים מרחבי העולם. לדבריו, במאמץ לא קשה במיוחד ובהתארגנות נכונה אפשר לשכנע אותם לבוא לעבוד בישראל, כי ממילא שכר מהנדס ישראלי כבר לא זול יותר מזה של עמיתיו בארצות הברית או באירופה. ד"ר מרום הגיש תכניות בנושא לשרים הרלוונטיים, אבל החשש הוא שגם אם תהיה תכנית כזו, היא תיפול קורבן לבירוקרטיה, שתבריח מפה את המהנדסים הפוטנציאליים.

השורה התחתונה: מיקומה של ישראל במדד התחרותיות צריך להדליק אור אדום בקרב קובעי המדיניות הכלכלית שלנו, ועליו לזרז את הקמת צוות החירום הממשלתי, כדי לפתור את בעיית כוח האדם בהיי-טק הישראלי במהירות המרבית. עודף רגולציה, בירוקרטיה והעדר מנגנונים שיודעים לזהות משקיעים פוטנציאליים ולהביא אותם, או לפחות לא להבריח אותם, עלולים להביא אותנו להתעורר מחלום מדינת הסטארט-אפ למציאות לא טובה, גם אם לא היה מי שהתכוון לכך.

איום משמעותי נוסף על עתיד התעשייה Reviewed by on . השבוע פורסם מדד התחרותיות הבינלאומי של הפורום הכלכלי העולמי (WEEF). ישראל ניצבת במקום ה-20 במדד - ארבעה מקומות נמוך יותר מאשר בשנה שעברה. המשמעות היא שיכולת התח השבוע פורסם מדד התחרותיות הבינלאומי של הפורום הכלכלי העולמי (WEEF). ישראל ניצבת במקום ה-20 במדד - ארבעה מקומות נמוך יותר מאשר בשנה שעברה. המשמעות היא שיכולת התח Rating: 0

הגיבו