האם יש צורך בתואר אקדמי בממשל דיגיטלי?

האישור שניתן למכללה האקדמית תל אביב-יפו להתמחות בתחום, במסגרת לימודי תואר ראשון בממשל וחברה, ממחיש את החשיבות שבממשל דיגיטלי ועד כמה יש עוד לשפר כדי שנגיע למקום הרצוי בתחום זה ● מומחים דנו על כך בשולחן עגול שהתקיים בבית אנשים ומחשבים

תואר - גם בממשל דיגיטלי. צילום אילוסטרציה: BigStock

המכללה האקדמית תל אביב-יפו קיבלה באחרונה מהמועצה להשכלה גבוהה אישור להתמחות בממשל דיגיטלי, במסגרת לימודי תואר ראשון בממשל וחברה. הצורך בהכשרת אנשים בתחום זה, שהולך וקונה אחיזה במוסדות אקדמיים, מגיע במקביל לגידול ולהעמקת השירותים הדיגיטליים, כגון ממשל זמין וממשלה אונליין. אך האם יש בכלל צורך בתואר בתחום זה ומהי המציאות כיום? אלה הן שאלות שנדונו בשולחן עגול שכינסה מערכת אנשים ומחשבים לפני כמה ימים.

בדיון השתתפו זאב חיות, מנכ"ל עמותת עתידים; פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו; ד"ר עדי קפליוק, ראש התכנית לממשל דיגיטלי במכללה; רז הייפרמן, לשעבר סגן ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מרצה בקורסים של מובילים דיגיטליים ובאקדמיה בכלל; גלעד רבינוביץ', הבעלים של חברת ייעוץ וסגן ראש מועצת שוהם; ומוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה.

"תחום הממשל הדיגיטלי מתפתח במקביל לתחומים שהתפתחו פה בשנים האחרונות, כמו ישראל דיגיטלית וערים חכמות", אמר פרופ' מידני. "לפני שלוש שנים הוטלה עליי משימה להקים תכנית לתואר שני לממשל וחברה, ובחרתי למקד את הלימודים בממשל דיגיטלי כדי להכשיר את המנהיגים הבאים, שיובילו את השירות הציבורי, המגזר המקומי ובכלל בחברה הישראלית".

פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. צילום: יניב פאר

פרופ' אסף מידני, דיקן בית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו. צילום: יניב פאר

במסגרת ההכנות לפתיחת המסלול בוחנים במכללה האקדמית תל אביב-יפו שיתופי פעולה עם גופים שונים, שיעודדו ויפנו סטודנטים ללמוד את התואר החדש. אחד מהם הוא עמותת עתידים, שעוסקת בהכשרת מנהיגות צעירה מהפריפריה בשילוב לימודים אקדמיים.

התכנית נוסדה ב-1999, ביוזמתו של תא"ל אבנר ברזני ז"ל. בין המובילים שלה נמצאים הרמטכ"ל לשעבר, רא״ל (מיל') שאול מופז, והתעשיין איתן ורטהיימר. חיות סיפר כי "עד היום הכשירה התכנית 7,000 מהנדסים, שלומדים במסגרות אקדמיות ומכוונים למצוינות. בשנים האחרונות הגענו למסקנה כי יש להשקיע בהון האנושי ולקיים מסגרות של צוערים לשלטון המקומי, על מנת לטייב את כוח האדם שם, לקראת המעבר לעידן הדיגיטלי".

בהתייחס לתואר החדש הוא אמר כי "יש צורך להכשיר את הבוגרים בכמה כיוונים במקביל: ראשית, יש את הצד של ההובלה, שמחייבת ידע וניסיון בקבלת החלטות. שנית, יש את הצד הטכני, של הביצוע, שמבוסס על כלים וידע שבחלקם לא מוכרים בארגונים. בנוסף, יש את צד המתווך והמקשר ביניהם, וזה בדיוק התפקיד של התכנית החדשה". חיות ציין שהוא לא פוסל שיתוף פעולה עם האקדמיה, כדי לפתוח כיתת צוערים בשנת הלימודים הראשונה – בכפוף לאישורי הרגולטורים.

זאב חיות, מנכ"ל עמותת עתידים. צילום: יניב פאר

זאב חיות, מנכ"ל עמותת עתידים. צילום: יניב פאר

"מדינת היי-טק עם ממשל לואו-טק"

הייפרמן, שהכשיר מחזורים רבים של מובילים דיגיטליים בממשלה ומרצה בקורסים בתחום, סבור שהתואר האקדמי לא בא במקום אותם קורסים. "מוביל דיגיטלי צריך להיות זה שיוצר את הגשר בין הטכנולוגיה לצרכים העסקיים של הארגון. הוא צריך ללמוד ולהבין איך ממשל עובד ובעת ובעונה אחת להכיר את העולם הטכנולוגי, שמקשר בין העולם התהליכי הישן לחדש, למשל בינה עסקית".

רז הייפרמן, לשעבר סגן ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מרצה בקורסים של מובילים דיגיטליים ובאקדמיה בכלל. צילום: יניב פאר

רז הייפרמן, לשעבר סגן ראש רשות התקשוב הממשלתי וכיום מרצה בקורסים של מובילים דיגיטליים ובאקדמיה בכלל. צילום: יניב פאר

רבינוביץ', שמאחוריו ניסיון רב בשלטון המקומי, אמר כי "התואר האקדמי יכשיר אנשים שיידעו לייצר את החזון של ממשל דיגיטלי, שלא קיים כיום – במיוחד ברשויות המקומיות. הלימודים האלה הם רעיון מצוין, שיכול לסייע למקבלי ההחלטות לנוע וליישם את התפיסות של ערים חכמות ומימוש דיגיטלי".

גלעד רבינוביץ', הבעלים של חברת ייעוץ וסגן ראש מועצת שוהם. צילום: יניב פאר

גלעד רבינוביץ', הבעלים של חברת ייעוץ וסגן ראש מועצת שוהם. צילום: יניב פאר

חדד הוסיף ש-"יש לתת מקום מרכזי ללימודי טכנולוגיה בלימודי ממשל דיגיטלי. יש הלימה בין הממשל לתחומים טכנולוגיים כגון Big Data, וזה דבר שצריך ללמד אותו".

מוטי חדד, ג'ון ברייס. צילום: יניב פאר

מוטי חדד, מנהל ג'ון ברייס הדרכה. צילום: יניב פאר

ד"ר קפליוק סיכם את הדיון באמרו: "אנחנו מדינת היי-טק עם ממשל שעדיין מתנהל כלואו-טק. לכן, חשוב מאוד להכשיר דור חדש של צוערים וצעירים, כדי שיכניסו רוח חדשה למוסדות אלה ויצעידו אותם קדימה – במיוחד בשלטון המקומי, שמעמדו תמיד היה נמוך וחלש".

ד"ר עדי קפליוק, ראש התכנית לממשל דיגיטלי במכללה האקדמית תל אביב-יפו. צילום: יניב פאר

ד"ר עדי קפליוק, ראש התכנית לממשל דיגיטלי במכללה האקדמית תל אביב-יפו. צילום: יניב פאר

השורה התחתונה: ההכרה בתואר אקדמי בממשל דיגיטלי היא הצהרה חשובה והכרה בנחיצות הנושא. בוגרי המסלול יוכלו לייצר סיכוי גדול יותר לעתיד טוב יותר בכל מה שקשור לתרבות ולאיכות הניהול הציבורי בארץ, ולשיפור רמת השירות שכולנו, האזרחים, מקבלים. אבל גם כאן, הממשלה לא יכולה להסתפק רק במתן האישור הפורמלי לתואר בממשל דיגיטלי. עליה לייצר את התשתית והתנאים כדי לעודד כמה שיותר צעירים לפנות למסלול זה ולהפוך אותו ל-8200 של לימודי הממשל הציבורי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים