"הדולר שוחק את רווחי יצוא ההיי-טק – ולממשלה אין זמן לזה"

הירידה המתמשכת בשער הדולר, שהגיע היום (ד') לשיא שלילי של שלושה שקלים, מעוררת דאגה רבה בקרב מנכ"לי חברות ההיי-טק שעיקר פעילותן הוא יצוא. אל איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים זורמות בימים האחרונים עשרות פניות ושאלות מצד מנכ"לי חברות, ביניהן תאגידים רב לאומיים שמפעילים כאן מרכזי מו"פ, חברות תוכנה ושירותים שפועלות בחו"ל, ומפעלי ייצור ואלקטרוניקה.

אותם מנכ"לים דורשים מהאיגוד ומההתאחדות לבצע פעולות יותר נמרצות אל מול מקבלי ההחלטות בממשלה, בבנק ישראל וכן בוועדות השונות בכנסת. הם מביעים זעם ותסכול רב מכך שלאף אחד מהשרים הממונים בממשלה אין קשב ואין זמן לטפל בבעיה ההולכת ומחמירה, בתירוצים שונים, ובמרכזם המצב הביטחוני.

כלכלנים במשרד האוצר ובבנק ישראל טוענים כי מדובר בבעיה כלל עולמית, שאינה ספציפית לדולר אל מול השקל, וכי יש לבדוק את הנושא לפני שמבצעים פעולות. בנוסף, הם טוענים שהיחלשות הדולר טובה ליבואנים, והיא אמורה להביא אותם להורדת מחירים לצרכנים.

"התחזקות השקל – איום על יכולת התחרות של ישראל"

מנגד, התאחדות התעשיינים, שמייצגת את כלל התעשיות שנפגעות מהיחלשות הדולר, פרסמה אתמול אזהרה חמורה מפני הנזק הגדול, והמצטבר, שגורם השפל המתמשך בשער המטבע האמריקני. לדברי יו"ר ההתאחדות, אברהם נובוגרוצקי, התחזקות השקל אינה סימן לעוצמה, אלא איום ממשי. הוא הזהיר כי "דולר חלש שותה את הרווחיות של היצואנים, ומאיים על התעסוקה ועל היתרון התחרותי של ישראל. אם לא תהיה התמודדות אמיצה עם המגמה, נראה אובדן שווקים, השקעות ועובדים מיומנים, ופגיעה אנושה בכלכלה הישראלית".

זה שמתחזק וזה שנחלש. צילום: ג'מיני

נובוגרוצקי ציטט סקר שנערך באחרונה, עוד לפני הירידה החדה של הימים האחרונים, בקרב מנכ"לים בהיי-טק הישראלי. 51% מהם דיווחו שאם המצב לא ישתנה בטווח הקרוב והדולר יוסיף להיות חלש אל מול הקל, הם ייאלצו לצמצם פעילות בישראל. זאת, על אף שהם נלחמים ככל יכולתם להשאיר את הפעילות בארץ.

"דולר מתחת לשלושה שקלים – לא תרחיש קיצון"

לדברי אייל חביב, אנליסט בחברת ווליו בריבוע, "דולר מתחת לשלושה שקלים הוא כבר לא תרחיש קיצון, אלא תוצאה של שינוי מבני עמוק בכלכלה הישראלית". הוא ציין כי זרימת הדולרים למשק גדלה משמעותית בשנים האחרונות, עקב ההכנסות מהגז והייצוא – לרבות עליות התלולות במגזר הייצוא העיקרי, ההיי-טק, והזינוק בייצוא הביטחוני. במקביל, אמר, שינויים בבורסה המקומית והעמקת החשיפה של ישראל למשקיעים זרים הובילו לכניסת הון זר – מה שמחזק את המטבע המקומי. "התוצאה היא לחץ מבני ומתמשך להתחזקות השקל", הוסיף חביב, "אבל יש לכך גם מחיר: שקל חזק שוחק את כוח התמחור של היצואנים ופוגע בהשקעות. בנק ישראל לא נלחם במגמה – הוא רק ממתן תנודתיות, כדי לקנות זמן להתאמה."