יבמ תשקיע 100 מיליון דולרים בפיתוח טכנולוגיות כריית מידע – בדומה למה שעשה ווטסון

הפיתוח יתמקד במחקר הקישורים בין מילים ומשפטים שייסרקו באינטרנט ● המהלך מבוצע בשיתוף מעבדות המחקר של יבמ בחיפה, והוא חלק מהאסטרטגיה של יבמ, שהוצגה כמה פעמים בשנה האחרונה, של התמקדות בעולם התוכנה, ובתוכו בבינה עסקית מבוססת ניתוח ● ווטסון ניצח באחרונה את שני אלופי האלופים של שעשועון הטריוויה ג'פרדי

מהמטבח של ווטסון באהבה

יבמ (IBM) תשקיע בשנתיים הקרובות 100 מיליון דולרים בפיתוח טכנולוגיות לכריית מידע עבור ארגונים, בדומה למה שעשה מחשב-העל ווטסון (Watson) כשניצח בשעשועון ג'פרדי (Jeopardy) – כך הודיע הענק הכחול בסוף השבוע. הפיתוח יתמקד במחקר הקישורים בין מילים ומשפטים שייסרקו באינטרנט.

לדברי רוד סמית, סגן נשיא לטכנולוגיות אינטרנט בצמיחה ביבמ, "נדרש לסנן בין המילים וליצור ביניהן הקשרים, על מנת לסייע לעסקים להיות טובים יותר. הבעיה היא שלבצע את הפעילות הזו לגבי מוצר או ארגון ספציפי זה כמו למצוא מחט בערימת שחת. כאן באה לעזרתנו טכנולוגיית הניתוח".

המהלך הוא חלק מהאסטרטגיה של יבמ, שהוצגה כמה פעמים בשנה האחרונה, של התמקדות בעולם התוכנה, ובתוכו בבינה עסקית מבוססת ניתוח. לפני כשנה שרטט סם פלמיסאנו, נשיא ומנכ"ל יבמ, בפני המשקיעים של החברה את מפת הדרכים שלה וקבע, כי מחצית מהכנסותיה יגיעו בתוך ארבע שנים מעולם התוכנה. פלמיסאנו מעוניין במיוחד למכור תוכנות בינה עסקית מבוססת ניתוח ותוכנות למיטוב הביצועים העסקיים. אלה מסייעות ללקוחות ארגוניים להתמודד מול הררי המידע הנוצרים בשנים האחרונות, בשל ריבוי התעבורות והרשומות הדיגיטליות. תוכנות בינה עסקית מבוססת ניתוח מספקות תחזיות ומסייעות לקבל בזמן אמת נתוני מכירות תוך הצפת נתונים המסמנים מגמות בלתי צפויות בשוק, לרבות גילוי והתרעה על הונאות וסיכונים תפעוליים שונים. לדברי פלמיסאנו, הסיבה לכך היא ש-"בעיות הנובעות מנתונים גרועים יכולות להיות פטאליות כשארגון בא לשרת את לקוחותיו".

מאז 2005 השקיעה יבמ 11 מיליארד דולרים לרכישת 18 חברות בתחום זה, תחום ה-BAO (ר"ת Business Analytics and Optimization) – תוכנות לבינה עסקית מבוססת ניתוח ותוכנות למיטוב ביצועים עסקיים. ב-2009 עמד שוק ה-BAO על 140 מיליארד דולרים – 18% מכלל שוק ה-IT העולמי. לפי יבמ, התחום צפוי לצמוח ולעמוד ב-2015 על 205 מיליארד. הכנסות הענק הכחול מ-BAO עמדו ב-2009 על תשעה מיליארד דולרים, והיא צופה שהן יגיעו ב-2015 ל-16 מיליארד. החברה מעריכה, כי נתח השוק שלה בתחום יצמח ל-7.8% עד מחצית העשור.

על פי יבמ, שנסמכת על נתונים של חברות המחקר ועל מחקריה שלה, כמות המידע בארגונים צפויה לצמוח ב-650% בחמש השנים הקרובות, כאשר 80% ממנו הוא לא מובנה, משמע – טקסטואלי או חזותי.

כך, אמר שלשום (ו') סטיבן סמס, סגן נשיא בחטיבת השירותים הטכנולוגיים של יבמ, "ארגונים יוכלו לאסוף ולנפות מידע בדבר תלונות של משתמשים לגבי תוכנות מסוימות, או לברר מהן מגמות השוק בתחום ספציפי. המחקר יביא לכך שארגונים יוכלו לדעת אילו יישומים כדאי להם להעביר בראשונה לענן, כי הפעולה תהיה פשוטה יותר, ואילו לא". סמס הוסיף, כי "מנמ"רים מתוסכלים, ועימם גם המנהלים שלהם. הם אוספים פיסות מידע רבות, מאות או אלפים – אך לא מצליחים לחבר אותן לכדי תמונה אחת כוללת שתניב תובנות מלוות בפעילות". הוא ציטט מתוך מחקר שערכה יבמ בקרב 3,000 מנמ"רים שאמרו, כי הוספת יכולות BI אנליטי לעסק הייתה הדבר החשוב ביותר שעשו בשנה החולפת.

המהלך – בשיתוף המו"פ של יבמ בישראל

יבמ כבר יישמה את טכנולוגיית כריית המידע שלה בבניית מחשב-העל ווטסון, שכאמור – ניצח בפברואר השנה בשעשועון ג'פרדי, שכונה בישראל "מלך הטריוויה", את שני אלופי האלופים במשחק. ביבמ מסבירים, כי ההישג הזה מניח תשתית לצורה חדשה של תקשורת בין האדם למחשב.

תהליך הפיתוח של ווטסון נמשך ארבע שנים, והתבצע כפרויקט משותף של שורת מעבדות מחקר של יבמ ברחבי העולם, ובכלל זה מעבדת המחקר של החברה בחיפה. החוקרים בחיפה התמקדו בהיבטים שונים של יכולות חיפוש מתקדמות, הרחבת מסגרת של שאילתות ממוחשבות והגדרת הקשרים אסוציאטיביים המשרתים את יכולתו של ווטסון לדלג בין תכנים ומונחים שונים, כדי להבין את ההקשר שבו הם מוצגים.

דוד כרמל ודפנה שינוולד, חוקרים במעבדת המחקר של יבמ בחיפה ואלה שהובילו את הפרויקט בארץ, ציינו, כי "ג'פרדי מהווה אתגר גדול. השעשועון מצריך ידע נרחב, כאשר כל אחד מהרמזים עשוי לכלול ידע רלוונטי או בלתי רלוונטי למושא החיפוש הסופי. בני אדם מסוגלים להבחין כהרף עין בין מה שרלוונטי לעניינם ובין מה שאינו רלוונטי – אולם מחשבים לא יכולים לדעת זאת. הם חייבים לשקול את כל הנתונים באופן מקבילי כדי להגיע להבנה".

לדברי יבמ, ווטסון ממשיך את השושלת של "כחול עמוק" (IBM Deep Blue) – המחשב שניצח את גארי קספרוב, אלוף העולם בשחמט, ב-1997. על פי הענק הכחול, מדובר בהרבה יותר מהפגנת שרירים טכנולוגית במשחק טלוויזיה, שכן ניתן לרתום את עוצמת המיחשוב של ווטסון למחקר רפואי, לחיזוי אקלים ומזג אוויר וליישומים נוספים. עוד נמסר מהחברה, כי תכנון המחשב ומבנהו הייחודי מבשרים עידן חדש בתחום ה-IT, שבו מכונות מסוגלות ללמוד, להבין, לנתח ולהגיב לכמויות גדולות של נתונים בזמן אמת.

ההשתתפות במשחק היא חלק מתהליך פיתוח יכולות חדשות של מחשבים שידעו לתקשר ישירות בשפה טבעית, מדוברת. בסופו של דבר, חוזים ביבמ, כי ניתן יהיה להפעיל יישומים ממוחשבים שמתקשרים עם הסביבה בשפה טבעית ולא בשורות קוד או בשדות מוגדרים, ולנתח באמצעותם כמויות גדולות של מידע בלתי-מובנה. יצוין, כי ווטסון לא מקבל החלטות ולא מחליף בני אדם. הוא מסייע להם ופועל על פי הנחיותיהם. המחשב מעבד כמויות גדולות של נתונים ומציג את המידע הנדרש לקבלת החלטות, כמו גם המלצות לגבי ההחלטות האלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים