כיצד תשפיע מהפכת הבינה המלאכותית על המגזר המוניציפלי?

בחודשים האחרונים כולנו מוצפים באין סוף פרסומים על בינה מלאכותית. הפרסומים כוללים מצד אחד אוסף אין סופי של כלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת – מעל 13,600 כלים נכון להיום (מקור: theresanaiforthat.com), אשר רובם הגדול הם כלים המבינים שפה אנושית ומסוגלים ליצור מגוון רחב של סוגי תכנים, כדוגמת תמונה, קול ווידיאו, ומצד שני הפחדות על השפעת הבינה המלאכותית על החברה האנושית בכלל ועל שוק העבודה בפרט.

אך אל לנו להתבלבל – המספר הגדול של כלי הבינה המלאכותית דורש מומחיות בכל אחד ואחד מהכלים, ואין כל יכולת למוח אנושי אחד להכיר את כולם.

מנגד, המגזר המוניציפלי מתאפיין בדפוס פעילות מסורתי, הכולל פעולות כדוגמת תשלומים שונים, בירורים והגשת בקשות שונות, ועל עובדי הרשות המקומית לטפל בכמות הגדלה מיום ליום של פניות התושבים בצורה יעילה ומהירה.

כלי הבינה המלאכותית מסוגלים לקצר לעובדי הרשות המקומית את משך הזמן בטיפול בפניות תושבים. תדמיינו לכם עולם שבו התושבים יוכלו לדבר ו/או להתכתב עם הבינה המלאכותית בשפה אנושית, לקבל תשובה ברורה לכל שאלותיהם. תדמינו עולם בו התושב יוכל להגיש לבינה המלאכותית בקשה כדוגמת בקשה לרישוי בנייה – הבינה המלאכותית תדע לבדוק באונליין את כל התב"עות החלות על החלקה שבגינה הוגשה הבקשה, לבדוק את הבקשה, לתת לתושב משוב והערות על התוכנית שהגיש, ולאחר סבב תיקונים, תוכל הבינה המלאכותית לאשר את תוכניות הבנייה – והכל בסדר גודל של ימי עבודה בודדים.

הבינה המלאכותית תשנה את כלל תהליכי העבודה ברשויות המקומיות ותייעל משמעותית את השירות לתושב. לא עוד צ'אטבוט רובוטי שמנתב את הפונה לפי תסריטים קבועים, אלא שיחה עם הבינה בצורה בה התושב כלל לא ירגיש כי הוא מדבר עם בינה מלאכותית. אך הדרך לשם עוד ארוכה.

אילן אלתר ירצה בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים.