של מי הפרטיות הזו בכלל?

האם המידע שלנו מופקר? האם עידן גוגל ופייסבוק חיסל את פרטיות היסוד שמגיעה לכל אחד מאיתנו? ובמידה וכן - מי אשם במצב הזה? ● על שאלות אלה ואחרות מנסים השבוע להשיב משתתפי כנס הפרטיות של ה-OECD, שנערך לראשונה בירושלים

כנס הפרטיות של ה-OECD שיינעל מחר (ה') בירושלים הוא הישג כפול. זה אמנם הכנס ה-32 במספר שעוסק בנושאי הגנה על הפרטיות ואבטחת מידע, אבל זו הפעם הראשונה שריכוז כל כך גדול של בכירים ממשלות ברחבי העולם, כולל ממשל אובמה, פוקדים את ישראל ודנים בנושא בירושלים. בימים אלו, שבהם מעמדה הבינלאומי של ישראל אינו מזהיר, יכול שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להופיע מעל במת המליאה מבלי להסתיר את שביעות רצונו. כך, כנס הפרטיות הוא אחד הקופונים החשובים ביותר שמדינת ישראל גזרה עד כה מהצטרפותה ל-OECD.

ההישג השני שייך לעו"ד יורם הכהן, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה. לפני ארבע שנים הוא נקרא לדגל כדי להקים את הרשות ולאפיין את אופייה ותפקידיה. הכהן עזב את עסקיו הפרטיים וניגש למלאכה במלוא המרץ. הבאת הכנס המדובר לירושלים היתה אחד היעדים שהציב לעצמו. קיום הכנס ואירוח כל כך הרבה דמויות מפתח בתחום הפרטיות וההגנה על המידע, הוא בהחלט הישג שעו"ד הכהן והרשות שלו יכולים לזקוף לזכותם ולהתגאות בו.

אין ספק שבמהלך ארבע השנים האחרונות שינה המושג "פרטיות" את אופיו והתעוות למימדים אחרים לחלוטין מאלו שהיו מקובלים בעת הקמת הרשות בישראל. לפני ארבע שנים עיקר עיסוקה של הרשות היה באכיפת חוקים ותקנות שונות החלים על חברות מסחריות וציבוריות בכל מה שקשור בשימוש במידע שברשותם העוסק בלקוחות, אזרחים או מטופלים במקרה של גופים רפואיים.

אחד הדברים המעניינים ביותר בכנס הפרטיות היה ששני הגופים שבגללם נושא הפרטיות פרץ לתודעה – גוגל (Google) ופייסבוק (Facebook) – לקחו בו חלק. ההיגיון הסביר קובע שנציגי שתי החברות הללו היו צריכים לשבת בעמדה מרכזית באירוע ולהשיב על אין סוף שאלות, תמיהות וגם לא מעט תלונות. אבל לא רק שזה לא קרה, אלא שבמפגש עם עיתונאים שנערך, רמז יועץ הפרטיות של פייסבוק, כי האחריות למהומה רבתי שנוצרה כעת בכל העולם סביב נושא הפרטיות מוטלת קודם כל עלינו, המשתמשים. "המידע שאתם משחררים הוא המידע שקיים ברשתות החברתיות", אמר. יש משהו בדבריו, אבל התמונה הכוללת היא חלק מדיון עקרוני שבא לידי ביטוי בכנס, בנושא הגדרת גבולות הפרטיות – מי אחראי לשמירה עליה או להפרתה? האם רק הטכנולוגיה פוגעת בפרטיות שלנו או שמא גם אותם גורמים שמנהלים את הפלטפורמות הללו? כי הרי אם הולכים לשרשרת המזון של הפרת הפרטיות, מגלים שהיא מתחילה במקלדת ובראש של כל אחד מאיתנו.

ההסבר לתופעה הזו הוא סוציולגי-פסיכולוגי ודומה לניסיון לנתח את תופעת תאונות הדרכים. כולם מסכימים שיש לעשות הכל כדי למנוע אותן ועדיין נהרגים בכבישי כל יום אנשים רבים. אך כל זה לא מסיר את האחריות מעל אותן רשתות חברתיות: האם מפעילי הרשת רשאים לעשות ככול העולה על רוחם עם המידע שאנו משתפים את חברינו? האם המידע הזה מופקר?

עומר טנא מהפקולטה למשפטים במכללה למינהל, שהנחה את הפאנל הראשון הבוקר, העלה טיעון מעניין. לדבריו, אנחנו מקבלים מרשתות כמו פייסבוק שירותים רבים בחינם וכל חיינו החברתיים מתרכזים שם – אז אולי החשיפה והשימוש במידע הוא חלק מהתשלום שאנו צריכים לשלם? הרי אין ארוחות חינם. חומר למחשבה.

השורה התחתונה: כנס הפרטיות של ה-OECD הציף שורה ארוכה של בעיות שמאפיינות כיום את החברה המערבית, שהאינטרנט הוא חלק מרכזי בחייה. לא בטוח שמשתתפי הכנס יוכלו לתת את התשובות לגבי דרכי ההתמודדות עם התופעה. יתכן שנצטרך להמתין לשנה הבאה….

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים