המוציאה לאור החדשה: כך ה-AI עושה מהפכה בעולם הספרים

כשיהודה ניב, אז סטודנט, רצה להוציא לאור את המותחן שכתב בזמן שמירות בצבא, הוא נכנס לעומקו של עולם ההוצאה לאור – שהוא עולם שמרני, שנשען על סטנדרטים ומסורות ככל הנראה עתיקים כמעט כמו המצאת הדפוס. מפה לשם, הוא הקים הוצאה לאור משלו, בשם ספרי ניב, שהפכה להיות אחת מהוצאות הספרים הצומחות בישראל, ואף רכש הוצאות ספרים אחרות.

כשהפך גם למשקיע כאנג'ל בסטארט-אפים, הוא מיהר לזהות את הפוטנציאל מפר הסדר, או, כמו שאומרים בעולם החדשנות, "משבש", של הבינה המלאכותית לעולם ההוצאה לאור, ולפני כשנתיים הקים את ספיינס (Spines). ספיינס היא הוצאה לאור שמבססת את רוב ההליך על בינה מלאכותית. היא הוציאה עד היום 2,500 ספרים בארצות הברית, וממשיכה לגדול. החברה גייסה עד כה 22 מיליון דולר מאנג'לים כמו שרין פישר ואורן בוסקילה, וממשקיעים כמו קרן אלף וזאב ונצ'רס של אורן זאב.

חשוב להדגיש ולתקן כבר עכשיו טעות נפוצה לגבי ההוצאה – לא מדובר בבינה מלאכותית שכותבת ספרים, אלא ב-AI שמחליפה בעלי תפקידים בהליך ההוצאה לאור של ספרים שכתבו סופרים בשר ודם. זאת, בהליכים כמו העריכה, עיצוב הכריכה, העימוד ועוד. חלק מהמודלים של החברה הם פיתוח עצמי, וחלק – מודלי שפה גדולים מסחריים קיימים.

צריך להבין שעד היום, הוצאות לאור מסורתיות עובדות בשתי שיטות עיקריות: האחת, המסורתית, היא הוצאה לאור שמקבלת כתבי יד מסופרים. אלה עוברים הערכה של עורכים ומעריכים מקצועיים, ואז הוצאת הספרים מחליטה האם היא רוצה להשקיע בספר ולהמר האם להוציא אותו לאור או לא. השיטה השנייה היא הוצאה לאור שמספקת שירותים לסופרים שרוצים להיות המו"לים של עצמם, ואז, מן הסתם, גם העלויות הלא מבוטלות מתגלגלות על הסופר. ניב וספיינס באים להפר את השיטות המסורתיות על ידי שימוש מסיבי בבינה מלאכותית.

"קונספט חדש – פלטפורמת הוצאה לאור"

"אנחנו לוקחים את כל התהליך של ההוצאה לאור ומוסיפים לו בינה מלאכותית. במקום שתהליך הוצאה לאור של ספר ייקח בין חצי שנה לשנה וחצי, הוא לוקח בין שבועיים לשלושה. הוצאה לאור היא עניין של עשרות אלפי דולרים בארצות הברית. אצלנו זה מתחיל מ-1,200 דולר. אנחנו מוציאים את הספר בשלוש גרסאות: מודפס, אלקטרוני וגרסת אודיו. אנחנו יודעים, בעזרת קולות סינתטיים, להוציא גרסת שמע, ואפילו למדל את הקול של הסופר עצמו", מספר ניב בהתלהבות לאנשים ומחשבים.

"אני מציע קונספט חדש ל-מה זה הוצאה לאור", הוא מסביר. "עד היום היו הוצאות לאור מסורתיות. ב-95% מהמקרים הן טועות, ורק 5% מחזירים את ההשקעה. הוצאה לאור היא בעצם עסק של הימורים. אני מציע קונספט חדש – פלטפורמת הוצאה לאור. כל עוד הספר לא מסית ולא מפיץ שנאה, אאפשר לסופר להוציא אותו", מוסיף ניב.

יהודה ניב, מייסד משותף ומנכ"ל ספיינס. צילום: טל בנחור

"אנחנו באים לעשות דמוקרטיזציה של הוצאה לאור. אם עד היום החליטו ההוצאות לאור מי ראוי ומי לא, אנחנו נאפשר לכל אדם לעשות את זה", מפרט ניב את החזון שלו.

ניב מוסיף ש-"הבינה המלאכותית משדרגת את איכות הספר. למשל, סופרים תמיד מבואסים שמעצבי כריכות לא קוראים את הספר. אנחנו יודעים לבחור את הקטגוריה המתאימה, ואנחנו מייצרים כריכה שתואמת לתוכן. אנחנו סורקים את הספר ומתייגים אותו, ואז אנחנו יוצרים לתוך התבנית ויוצרים את העימוד. אנחנו מפיצים את הספר במעל 100 פלטפורמות, עם התאמה של המטא דאטה, ומגבירים את סיכויי ההצלחה של הסופרים, ומעל כל זה גם מנהלים את התמלוגים – גובים ומעבירים אותם לסופרים פעם בחודש. אנחנו גם מנהלים לסופרים קמפיין שיווק ממומן".

"אני לא מפר את הסדר"

מן הסתם, את כל הטוב הזה ספיינס עושים תמורת עמלה, אבל היא גם מציעה לסופרים מסלול חינמי של חלק מהשירותים, כמו סרטיפיקציה (חיתום) של הספר – שוב, באמצעות בינה מלאכותית. כמו כן, החברה מציעה לסופרים ישראליים שירותי תרגום של הספר שלהם לאנגלית – שוב, בעיקר בהתבסס על AI.

וכמובן – שאלת מיליון הדולר: מה יעשו כל המעמדים, העורכים, המגיהים והמאיירים, שהבינה המלאכותית לכאורה גוזלת את פרנסתם? ניב מנסה להרגיע ומסביר שמי שמעוניין עדיין יוכל להסתייע בשירותים של בן אנוש בכל שלב בהפקה. עם זאת, לדבריו, מגמת השימוש בבינה מלאכותית לצרכי הוצאה לאור רק עומדת לגדול.

בעצם, אתה מפר את הסדר הישן של עולם ההוצאה לאור ו-"משבש" אותו. הלוא כן?
ניב: "השנה הולכים לצאת 2.5 מיליון ספרים בארצות הברית, ואני הולך להוציא רק 8,000. לא יצרתי את מהפכת הבינה המלאכותית, אני לא מפר הסדר. זה כמו ששואלים על רכבים אוטונומיים. העולם מתקדם, והבינה המלאכותית משנה תעשיות. אני פשוט משתמש בזה כדי להביא בשורה ללקוחות שלי, שהם הסופרים".

ועדיין, גם אתה אומר שככל שנתקדם עם הזמן, יותר ספרים יצאו לאור בעזרת AI ולא באמצעות עובדים בני אנוש.
"נכון. זו מגמה שאי אפשר להתעלם ממנה".