יכול להיות שהאינטרנט מת ולא שמנו לב?

כל מי שמבלה ברשתות החברתיות בחודשים האחרונים נתקל – גם אם הוא לא תמיד מודע לכך – בטרנד המאוס אשר מכונה AI slop. המילה 'slop' (סלופ גם בעברית) מתארת סוג של נוזל דליל, וככה נראה גם, באדיבות הבינה המלאכותית, חלק משמעותי מהתוכן שאנחנו צורכים כיום.

אם כן, הביטוי AI slop, ובמקרים רבים פשוט סלופ, פרץ לחיינו בשנים האחרונות והוא מתייחס לתוכן נחות, לא הגיוני ובמקרים מסוימים פשוט שקרי. אם תרצו, slop הוא חלק מהספאם שמציף את כולנו. סלופ הוא תוכן שמיוצר על ידי כלי AI, כאשר העיקרון המנחה פשוט: מהירות וכמות על חשבון איכות.

פוסטים מרגשים בעברית סיפרו על עסק משפחתי שנקלע לקשיים אחרי עשרות שנים והציעו לגולשים לקנות מוצרים בהנחה משמעותית וגם לעשות מעשה טוב. בפועל מדובר באתרי קניות ובנוכלים

הגישה הזאת צוברת תאוצה ובניגוד לטרנדים האחרים ברשת היא כנראה לא צפויה להיעלם, ויש כבר מי שמזהירים מכך שהיא תחסל את האינטרנט.

הגרדיאן הבריטי התייחס לתופעה הזאת והעריך שיותר מחצי מהטקסטים באנגלית שמתפרסמים ברשתות החברתיות לא נכתבו על ידי אנשים. הרשתות החברתיות, שפעם דגלו בחיבור בין אנשים ובאותנטיות, לא מהססות לקדם תכנים שנוצרו על ידי AI. במאמר נטען שה-סלופ הורג בהדרגה את האינטרנט ושאף אחד לא מנסה לעצור את התופעה.

חוקרים מאוניברסיטאות ג'ורג'טאון וסטנפורד בדקו יותר מ-300 מיליון פיסות תוכן מסוגים שונים – החל מתלונות של צרכנים, דרך הודעות לעיתונות ואפילו מודעות דרושים וגילו שהרשת מוצפת בספאם. אחד החוקרים הצהיר בראיון למגזין Fast Company: "הבינה המלאכותית מגבילה את היצירתיות של בני אדם".

החוקרים התמקדו במאה דפים של משתמשים שפרסמו באופן עקבי תוכן מבוסס בינה מלאכותית, וגילו שבמקרים רבים מדובר בכיסוי להונאה.

גם אצלנו נחשפו מקרים כאלה. פוסטים מרגשים בעברית סיפרו על עסק משפחתי שנקלע לקשיים אחרי עשרות שנים והציעו לגולשים לקנות מוצרים בהנחה משמעותית וגם לעשות מעשה טוב. בפועל מדובר באתרי קניות ובנוכלים, שפשוט ניצלו את הטכנולוגיה כדי להרוויח כסף על חשבונם של לקוחות תמימים.

כולנו שקועים ומתבוססים בו, לרוב מבלי לדעת זאת. AI slop. צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

השמועות על "מותו" של האינטרנט – איתנו כבר עשור

למרות שכלי ה-AI המצליח ביותר, ChatGPT, הושק רק בנובמבר 2022, השמועות על "מותו" של האינטרנט מלוות אותנו כבר עשור. מחקר שערכה חברת הסייבר הישראלית אימפרבה קבע כבר בשנת 2016 ש-בוטים אחראים ל-52% מהתעבורה ברשת.

הנתונים האלה סיפקו את הבסיס ל"תאוריית האינטרנט המת" (Dead Internet Theory) – קונספירציה לא מבוססת, שלפיה "רוב האינטרנט מזויף" ונשלט על ידי ממשלות. כדרכן של תאוריות קשר, הספקולציה הזו עושה שימוש במידע נכון כדי לבנות נראטיב שגוי. מנוע החיפוש של גוגל, לטענת חסידי התאוריה הזאת, מציג רק כמות מוגבלת של תוצאות, כדי לשלוט בתודעה של הגולשים.

יש לא מעט מידע מוצק שמצביע על כך שממשלות אכן עושות שימוש באינטרנט כדי להשפיע על דעת הקהל, בזמן שהרשתות החברתיות מעלימות עין. בשנת 2016 ניהלה רוסיה של ולדימיר פוטין מבצע השפעה רחב היקף שנועד לפגוע במועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, הילרי קלינטון. קשה ואולי בלתי אפשרי להעריך עד כמה המהלך הזה הצליח, אבל יש עוּבדה אחת שאי אפשר להתווכח איתה – דונלד טראמפ ניצח במערכת הבחירות ההיא והפך לאיש החזק בעולם.

טראמפ, אדם שלא תמיד נצמד לאמת, לא היסס לעשות שימוש בבינה מלאכותית גם בקמפיין האחרון שלו. הוא העלה לרשתות אוסף תמונות של הזמרת טיילור סוויפט. באחת התמונות הופיע הכיתוב "טיילור רוצה שתצביע לדונלד טראמפ". המציאות שונה לחלוטין – כל התמונות נוצרו על ידי בינה מלאכותית וסוויפט תמכה בכלל בקמלה האריס. עד כמה השקר הזה השפיע על התוצאות? גם הפעם אי אפשר להשיב על כך, אבל בשורה התחתונה – טראמפ יושב כרגע בבית הלבן.

לסיכום אפשר לומר שאנחנו נמצאים בתקופה שבה עדיין ניתן, לפחות במקרים מסוימים, לזהות את הסגנון של הבינה המלאכותית. כל עוד זה המצב, כדאי למותגים וליוצרי תוכן לעשות מאמץ ולהביע את עצמם בצורה מקורית, במטרה לבלוט בתוך אוקיינוס המידע המהונדס שכולנו שוקעים בו בהדרגה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת דוקטור לינקדאין