יום בחיי: הלאל פארס, בודק תוכנה בפיקסלוט

פארס נוסע לעבודה מבית ג'אן לפתח תקווה - בימים שבהם הוא לא עובד מהבית ● הוא אוהב את המוצר, את שופן, את הגיטרה וכמובן את אשתו והילד - ומג'נגל ביניהם ● באייטם שלפניכם הוא מספר על יום טיפוסי בחייו

הלאל פארס, בודק תוכנה בפיקסלוט.

05:30
אני מתעורר, ובתוך דקות ספורות אני כבר במקלחת. לאחר מכן, אני מתחיל להתארגן ליציאה מביתי שבבית ג'אן (בגליל העליון, למי שלא מכיר את מפת הארץ) לכיוון המשרדים בפתח תקווה. את ההתארגנות אני עושה בשיא הרוגע, כדי לא להעיר את אשתי ואת הילד שלי. לאשתי נשארה עוד שעת שינה אחת עד שהמתוק יתעורר, והיא תצטרך להתארגן ליציאה לעבודה תוך כדי הכנת הילד לפעוטון.

אני מסיים להתארגן, מוציא את הכלבה לכמה דקות, וכשאנחנו מגיעים בחזרה הביתה, אני שם לה ולחתול אוכל ומים שיספיקו לשעות שבהן אנחנו בעבודה. בנוסף, אני לא שוכח לשים אוכל לחתולי הרחוב שאני מאכיל מדי יום.

אחר כך אני שותה אספרסו, ואז יוצא לכיוון תחנת הרכבת בכרמיאל.

חתולי רחוב בבית ג'אן אוכלים מהאוכל שפראס שם להם.

חתולי רחוב בבית ג'אן אוכלים מהאוכל שפראס שם להם. צילום: פרטי

07:00
הרכבת יוצאת לכיוון המרכז – שזו נסיעה די ארוכה ומתישה אם לא מנצלים אותה היטב. אז, את זמן הנסיעה ברכבת אני לרוב מנצל כדי לעבור על כל מיני נושאים מעניינים שהוזכרו בעבודה ולא תמיד יש לי מספיק ידע לגביהם. הרי אני עובד עם צוות מוכשר מאוד של מפתחי אלגוריתמים, שתמיד מדברים על נושאים מעניינים, שבהרבה מקרים הם חדשים לי. אני מאמין ברכישת ידע בלמידה עצמית, ובטוח שככל שאדע יותר, אוכל לתרום יותר לתפקיד ולחברה. בנוסף, אני לומד כרגע קורס מורחב של שפת הפיתוח פיית'ון, ואני מנסה לנצל חלק מהנסיעה כדי לעבור על נושאים מההרצאות האחרונות בקורס וגם לתרגל, במידת האפשר.

פארס עובד, כשברקע היצירות המופלאות של שופן.

פארס עובד, כשברקע היצירות המופלאות של שופן. צילום: פרטי

במקרים שבהם אני לא עושה את שני הדברים שהזכרתי, אני שם אוזניות, פותח ספוטיפיי, נכנס לפלייליסט של שופן ונותן למוזיקה הקלאסית להרגיע אותי קצת. אני מוזיקאי ומנסה תמיד להשאיר את המוזיקה קרובה ככל האפשר. ובכלל, אני מאמין שמאחר שאני עוסק במוזיקה, ההסתכלות שלי על בעיות שאנחנו נתקלים בהן בצוות היא אחרת, ולפעמים היא יותר יצירתית מאשר מעשית.

09:30
אני מגיע למשרדים, מתמקם בעמדה שלי ומתכונן להתחיל לעבוד. אבל רגע לפני, אני חייב עוד קפה ברגוע. לרוב אני נוהג לשתות אותו על גג הבניין, שמשקיף על אצטדיון המושבה – מה שמעלה בי זכרונות מהתקופה שבה שיחקתי כדורגל.

10:00
אני עובר על המשימות הפתוחות שיש לי, דואג לבדוק עדיפות ודחיפות לכל אחת ואחת, ומוודא שאני עומד בזמנים שהקציתי לכל משימה. לאחר זמן קצר, הצוות עולה לישיבה יומית, שאנחנו קוראים לה דיילי, ושבמהלכה כל אחד מאתנו משקף על מה הוא עובד ואילו משימות פתוחות לו. במידה שיש תוצאות, משתפים את חברי הצוות האחרים ומנסים לדון בהן, ואם מישהו צריך עזרה או נתקע במשהו, כל הצוות נענה וכל אחד מנסה לעזור לפי הידע שלו. הצוות מאוד דינמי, וכולם יכולים לשתף רעיונות ושיפורים לטובת המוצר, שזה אחד הדברים היותר חשובים מבחינתי, ולפי דעתי משתקף באופן ישיר בהצלחת הצוות ובאופן הטיפול שלנו באתגרים השונים – ויש הרבה.

אחרי הישיבה אני מתחיל בשגרה של משימות והפקת תוצאות לבדיקות הרלוונטיות לאותו היום.

13:00
הצוות יוצא להפסקה. בתלות במזג האוויר, אנחנו בוחרים איפה לאכול. לרוב אנחנו עושים את זה בגג, ושם נפגשים עם עוד אנשים משאר הצוותים. בהרבה מקרים, הארוחה מסתיימת בהקפצת כדור בגג. במקרים אחרים, אנחנו מתיישבים לאכול בלובי המפנק ומפתחים שיחות על אוכל. אני ממש אוהב להשוויץ בחומוס ובקפה של המגזר הדרוזי, ובעוד מאכלים עממיים, כמו כנאפה.

כל זה קורה לאחר שלב ההתלבטויות המפורסם של "מה אוכלים", שלפעמים לוקח די הרבה זמן.

14:00
חוזרים מההפסקה לעבודה. אמנם כבר צהריים ויש כבדות ועייפות של אחרי ארוחת הצהרים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד במלוא הכוח. אנחנו צוות קטן והכרחי ביותר, שמאוד מחובר למוצר ומאמין בו. לכן אנחנו ממשיכים באותו הקצב כמו לפני האוכל, ומנסים להגיע לתוצאות הטובות ביותר בכל זמן נתון.

לי, ספציפית, המוטיבציה של למידת דברים חדשים בכל יום מחדש דוחפת אותי קדימה כל הזמן, ואני מרגיש בר מזל שאני עובד עם צוות מפתח בחברה.

18:00
אני מתחיל לעבור על המשימות, ולסכם אילו מהן סיימתי ואילו עוד לא. כבודק תוכנה בצוות אלגוריתמיקה, אני לרוב מריץ בדיקות (טסטים), כתוצאה מתיקון/שיפור או הוספת פיצ'רים חדשים שקשורים לפן האלגוריתמי של המוצר. בסוף אני מקבל תוצאות של ההרצות האלה, ואני צריך לנתח אותן, ולאחר מכן להעריך את התיקון, השיפור או הפיצ'רים שנוספו. בימים שאני עובד מהמשרדים, אני מתחיל לעבור על התוצאות בזמן הנסיעה חזרה ברכבת, תוך כדי הקשבה לפלייליסט נוסף של מוזיקה קלאסית, שקצת מחפה על הרעש של המוני הנוסעים. כך אני יותר ממוקד בביצוע המשימות.

תמונה משפחתית.

תמונה משפחתית. צילום: פרטי

20:00
אני מגיע הביתה. אשתי המלכה כבר דאגה לי לארוחת ערב מפנקת. התינוק שלנו לצערי כבר ישן. זה מבאס שלא הספקתי לראות אותו, אבל אני כל כך מחובר לתפקיד ולמוצר. ולמזלי, החברה מאפשרת לי לעבוד באופן היברידי ללא כל מגבלה של ימים. כך יוצא שברוב ימות השבוע אני זוכה להיות אתו. זה נותן לי הרגשה שמעריכים אותי בחברה.

21:00
אשתי ואני מתחילים לצפות בפרק של סדרה מסוימת, ואחרי בערך 10 דקות היא נרדמת – ואני נשאר לצפות לבד.

22:00
עייף ממשימות היום ומהנסיעה ברכבת, אני נרדם לטובת עוד ליל מנוחה.

בימים שאני לא עובד מהמשרד, אני לוקח את משימת התינוק עליי. אז אני קם שעה מאוחר יותר מאשר בימים שבהם אני צריך לנסוע למשרד – ב-06:30. אחרי שאני שוטף פנים ומצחצח שיניים, אני מלביש את התינוק ומכין אותו לפעוטון, ועל הדרך אנחנו קצת משחקים ושומעים מוזיקה – הפעם לא רק קלאסית, אלא מכל מיני ז'אנרים. ב-07:30 אני מסיע אותו לפעוטון וחוזר הביתה, שותה קפה ואוכל ארוחת בוקר קטנה, וב-08:30 מתחיל לעבוד. בזמן העבודה מהבית, אני משתדל להשאיר לידי גיטרה. בכל הזדמנות שיש לי, אני מוציא אותה, מנגן ושר. זה תורם למחשבה יותר יצירתית ולרוגע בזמן העבודה.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אביטל

    כיף להכיר אותך ומעולה שעוד הרבה יכירו :-)

אירועים קרובים