רשות החדשנות צריכה להשקיע בחינוך ולא בסטארט-אפים

ידוע, כי אחוז עובדי ההיי-טק מקרב החברה הערבית והחרדית נמוך בהרבה מהאוכלוסייה היהודית ● כדי לנצל את הפוטנציאל באוכלוסיות אלה, רצוי להעביר את מדינת הסטארט-אפ מעבר לאזור תל אביב ולהשקיע בחינוך מגיל מוקדם

להשקיע בחינוך טכנולוגי מגיל מוקדם.

הנתונים מראים, כי אחוז עובדי ההיי-טק מקרב החברה החרדית עומד על 3%, כאשר חלקם היחסי מכלל האוכלוסייה עולה על 13%, ומקרב החברה הערבית על כפחות מ-2%, כאשר חלקם היחסי מכלל האוכלוסייה הוא כ-21% בקירוב (בקרב האוכלוסייה היהודית אחוז המועסקים בהיי-טק עומד על כ-12%). בקרב עולמות היזמות, כלומר סטארט-אפים, הנתונים עגומים עוד הרבה יותר, ומדובר על ייצוג של חלקיקי אחוז מקרב אוכלוסיות אלו.

נתונים אלו מעידים על סטגנציה ואף ירידה קלה באופן החדירה למעגל התעסוקה בעולם ההיי-טק. כל זאת, על אף שהוזרמו בשנים האחרונות סכומי כסף אדירים, בצורת קולות קוראים, מענקים, תוכניות אזוריות למגוון רחב של תוכניות שמטרתן למשוך עובדי היי-טק מאוכלוסיות אלו.

אין ספק כי פוטנציאל הגידול בעובדי היי-טק שכל כך נדרשים למשק קיים בקרב אוכלוסיות אלו. כדי להמחיש זאת, מערכת החינוך החרדית בגילאי בית-הספר מונה בשנת הלימודים תשפ"א 362,000 תלמידים, המהווים 19% מכלל התלמידים בישראל ו-25% מהחינוך העברי. גם בחברה הערבית, כ-40% מכלל אוכלוסייה זאת הינם צעירים מתחת לגיל 18. זאת עתודה רלוונטית וחשובה למגזר ההיי-טק בכללותו וכן לחברות הזנק עתידיות.

הצעד הראשון בטיפול בבעיה הוא להעביר את מדינת הסטארט-אפ מעבר לאזור תל-אביב ולהשקיע באזורי הפריפריה הגיאוגרפית. באזורים אלו ישנה נוכחות משמעותית של החברה הערבית (למעלה מ-50% מתגוררת בצפון). במהלך השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בכמות הסטארט-אפים בצפון – עם התפשטות נגיף הקורונה, יזמים צעירים כבר לא ראו ערך בעבודה מהמרכז והעדיפו להשתקע בסביבת המגורים שלהם.

חינוך טכנולוגי מגיל מוקדם

בנוסף לכך, אני סבור שעל מנת לעשות שינוי אמיתי בחברה הערבית והחרדית, יש להתחיל בחינוך בגיל מוקדם, שמשלב גם לימודי מקצועות מדעיים, אך לא פחות חשוב מזה הקניית כלים לחשיבה יזמית ומתן ארגז כלים לבני הנוער, שיעניק להם ביטחון עצמי, הרגשת מסוגלות ובניית גשרים לחברה היהודית בכלל ולמגזר ההיי-טק בפרט. באמצעות כלים אלה, נחשף הנוער לאתגרים שלא הכיר לפני, ועל ידי מעורבות הקהילה והמשפחה מתחיל להתהוות שינוי תרבותי איטי, שמכין טוב יותר את הנוער לקראת הלימודים הגבוהים והשאיפה להיכנס למעגל העבודה בעולם ההיי-טק ושדרוג ההכנסה המשפחתית לנפש. ידוע שמעגל התעסוקה בעולם ההיי-טק מתבסס ברובו על "חבר מביא חבר", וכמובן מערכת הקשרים והניסיון מהשירות הצבאי, מה שהופך אותו לקליקה סגורה יותר עבור אוכלוסייה שאינה יהודית חילונית. חשיפת בני הנוער מגיל צעיר לעולמות אלו, קיום מפגשים ובניית תוכניות בשיתוף פעולה עם התעשייה הן קריטיות לבניית גשרים אלו.

בעבודה עם בני נוער, מעבר להקניית כלי יזמות וחדשנות לבני הנוער – אני מצאתי פער גדול ברמת הנגישות שלהם למקצועות ההנדסה ולמקצועות טכנולוגיים בכלל. גישה המושתתת על "תפיסות עולם" מיושנות וחוסר הנגשה לעולמות האקדמיה הרלוונטיים. לכן כיום חשוב להשתלב בתוכניות פיתוח בני נוער הן ערבים והן חרדים אשר נועדו לגשר על הפערים הללו. לדוגמא: הפעלת תוכנית יזמות במסגרת ישיבות, המכשירה בני נוער חרדים ומקנה להם תעודות הנדסאי המאפשרות להם להשתלב לאחר מכן בתפקידים טכנולוגיים בצבא ומשם להמשיך לסלול את דרכם לעולם התעסוקה הטכנולוגי, ובאופן דומה, תוכניות לימוד בחברה הערבית אשר נועדו לקרב תלמידים ללימודים אקדמיים רלוונטיים לעולמות הטכנולוגיה, כגון הנדסה, מדעי המחשב וכיוצ"ב.

 

הכותב הוא מייסד ומשקיע ברשת OpenValley.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים