האם מהפכת הפינטק והבנקאות הפתוחה מצליחה בישראל?

חברות הפינטק מציעות שירותים שהיו נחלתם הבלעדית של הבנקים, ורפורמת הבנקאות הפתוחה יצאה לדרך ● האם הן נותנות את אותותיהן או שמתנהלות לאט? ● כנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים ידון בנושא

תחום מרכזי, כנס מרכזי. פינטק.

עולם הפינטק "משבש" את התעשייה הפיננסית המסורתית ומביא לתמורות מהותיות בדרך שבה אנחנו צורכים את השירותים הפיננסיים. הוא מעודד – או יש שיאמרו מאלץ – את הבנקים ואת תעשיית הפיננסים להתחדש ולהתאים את עצמם לעידן הדיגיטלי. ואלה אמנם לא עומדים מאחור: מי שמע לפני כמה שנים על בנקאות דיגיטלית, שירותים כמו ביט או פפר, קבלת הלוואות אונליין ואפילו על עשיית ביטוח מבלי להגיע לסוכן? כל השירותים האלה הם פינטק, אפילו אם הם נוצרו לפני שידעו מה פירושה של המילה הזאת.

הפינטק נמצא כיום בכל מקום: בסלולר שלנו, בארנק שלנו – בין אם הוא פיזי או דיגיטלי, בבית, בעסק והיכן שלא תרצו. הוא משפיע על עולם הטכנולוגיה, על המגזר הארגוני בכלל ועל הדרך שבה אנחנו צורכים את המוצרים שאנחנו אוהבים.

האם הבנקאות בישראל באמת פתוחה?

אחד מפרויקטי הדגל בעולם הפינטק שנערכו, ועודם נערכים, בישראל בשנים האחרונות הוא הבנקאות הפתוחה. את הפרויקט מוביל בנק ישראל, ומטרתו היא להגביר את התחרות במגזר הפיננסי, לצמצם את הריכוזיות בשוק שבו יש מספר מצומצם של בנקים גדולים, ולהביא להוזלה בעמלות שאנחנו משלמים. עיקר הרפורמה עוסקת בהקלות בניוד בין הבנקים – חסם משמעותי, שעד היום כמעט שלא אפשר ללקוחות לבצע מעברים בין בנק לבנק.

רכיב מרכזי במהפכת הבנקאות הפתוחה הוא תשתית טכנולוגית שמאפשרת שיתוף מידע בין בנקים – בין הבנק שהלקוח רוצה לעזוב לזה שהוא מבקש לעבור אליו. עד כה שיתוף זה לא היה אפשרי ברמה הרגולטורית. הרפורמה אמנם יצאה לדרך, אבל בפועל, עדיין לא כל הבנקים משתפים את כל המידע, ונכון לעכשיו קצב השינויים והמעבר בין הבנקים רחוק מהציפיות. הסיבות הן נקודתיות, כאשר כל בנק עושה מאמצים למנוע נטישה, וטכנולוגיות, עם ממשקים שאינם לגמרי ידידותיים. הבנקים לא ממהרים להקל על מי שרוצה לעזוב, ועובדה זו מאתגרת את הרגולטורים, שבוחנים אפשרויות לעוד רגולציה בתחום.

המגזר הפיננסי נמצא בשיאה של תקופה מאתגרת, שמאלצת אותו לתת מענה לחדשנות טכנולוגית, להתמודד עם חדשנות "משבשת", שמהווה חלופה ללא מעט שירותים, ובעיקר לענות על הצורך ההולך וגובר של הורדת יוקר המחיה, שעמלות הבנקים הן מרכיב בולט בה. האם מדינת ישראל תצטרף למדינות רבות אחרות שכבר עשו את זה?

המערכת הבנקאית והפיננסית מודעת היטב לכך שבשנים האחרונות – מגמה שצברה תאוצה במגפת הקורונה – אנחנו צורכים ומקבלים שירותים פיננסיים בדרך שונה מבעבר, בדרך דיגיטלית. פרופ' אמנון שעשוע ומריוס נכט (שבינתיים פרש) גילו לא מכבר את הפוטנציאל הטמון בכך והקימו את הבנק הדיגיטלי, שבימים אלה עובר את חבלי הלידה שלו. הבנקים מודעים היטב גם למהפכת הפינטק, על הטכנולוגיות החדשות שהיא מביאה, לעומת המחשוב המסורתי והלעתים ישן יחסית שיש במערכת הבנקאית. הבנקים, כמו החברות האחרות שמציעות שירותים פיננסיים – למשל חברות האשראי, יודעים היטב שעליהם להצטרף למהפכה, לפני שהחדשנות ה-"משבשת" "תשבש" את הרווחים שלהם. חברות הפינטק כבר מציעות מוצרים שונים שהיו בעבר נחלתם הבלעדית, ואם גם הם לא יהיו שם – הם יידחקו החוצה מחלקים נרחבים מהשוק.

התשובות לשאלות המרכזיות בעולם הפינטק – בכנס המרכזי של התחום

האם המהפכה הזו, של הפינטק והבנקאות הפתוחה, תניב את התוצאות? אילו פתרונות מציעות חברות הפינטק? ומה יש לנציגי המגזר הבנקאי לומר? שאלות אלה ואחרות יהיו במוקד הדיונים והתצוגות בכנס השנתי Fintech Junction מבית אנשים ומחשבים, שיתקיים מחרתיים (ג') בשבע בתל אביב.

הכנס נערך מאז 2017 וצפויים להשתתף בו מאות בכירים ונוספים מהתעשייה הפיננסית, מובילי טכנולוגיה וגורמי ממשל. המשתתפים יוכלו לשמוע כ-40 הרצאות, וינכחו בו 28 חברות סטארט-אפ בעולמות הבנקאות הפתוחה, הבנקאות כשירות, המטבעות הקריפטוגרפיים ועוד.

מייסד הכנס והמוביל אותו הוא בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים. לדבריו, "ישראל היא מובילה עולמית בפינטק, ולא רק בסייבר ובשבבים. יש בארץ כ-600 חברות סטארט-אפ ומעל 20 יוניקורנים בתחום הפינטק, כמו איטורו, ראפיד ופיירבלוקס. אלה חברות פורצות דרך בתחומים מגוונים, כמו מסחר במניות ובקריפטו, עולם התשלומים, מסחר מוסדי מאובטח בנכסים דיגיטליים ו-NFT – הצעקה האחרונה בתחום".

בין הדוברים באירוע ניתן למצוא את אורן מרמור, מנכ״ל ישראל ותחום התשלומים הגלובלי בפינסטרה, חברת הפינטק השלישית בגודלה בעולם; ירון בן שלוש, מנכ״ל ישראל של סנואופלייק – ענקית דטה, שנסחרת בשווי של כ-90 מיליארד דולר; רונן אסיא, מייסד-שותף של איטורו ושותף בקרן הפינטק של Team8; עמית הראל, מייסד דלויט קטליסט, פרקטיקת הסטארט-אפים של דלויט העולמית; שותפים בקרנות הון-הסיכון לתחומי הפינטק ויולה פינטק וקולידר ונצ'רס; וכן בכירים בבנק לאומי, בנק ישראל ורשות ניירות ערך.

השורה התחתונה: המגזר הפיננסי נמצא בשיאה של תקופה מאתגרת, שמאלצת אותו לתת מענה לחדשנות טכנולוגית, להתמודד עם חדשנות "משבשת", שמהווה חלופה ללא מעט שירותים, ובעיקר לענות על הצורך ההולך וגובר של הורדת יוקר המחיה, שעמלות הבנקים הן מרכיב בולט בה. האם מדינת ישראל תצטרף למדינות רבות אחרות שכבר עשו את זה? אתם.ן מוזמנים.ות להירשם לכנס ולהתרשם בעצמכם.ן.

 

 

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים