השפעת המלחמה באוקראינה על ההיי-טק – תמונת מצב

הפלישה של רוסיה לאוקראינה משפיעה על ההיי-טק העולמי בשלל היבטים, אם כי ההערכות הן שהוא יתגבר על המשבר בתוך חצי שנה לכל היותר ● וגם: איזה תחום יכול דווקא להרוויח מהמשבר?

פליטים נמלטים מאירפין שבאוקראינה.

המלחמה באוקראינה נותנת את אותותיה לא רק במדינה המופגזת ובמדינה שמפגיזה אותה ללא רחם – רוסיה. תוצאותיה באות לידי ביטוי גם בהיבט הכלכלי, ברחבי העולם – כולל בישראל. זה קורה בתחומים שונים, כאשר ההיי-טק הוא אחד הבולטים שבהם, עקב היותה של אוקראינה, לפחות לפני המלחמה, מרכז גדול למתן שירותים במיקור-חוץ. הפלישה של רוסיה אליה לפני כשבועיים וחצי זעזעה לא רק ברמה הכללית, את העולם (המערבי), אלא גם את חברות ההיי-טק הישראליות והמערביות בכלל – אלה שמסתייעות בשירותים של עובדי מיקור-החוץ באוקראינה ואלה שלא.

חלק מהחברות הצליחו להוציא את הצוותים שעבדו עבורן והעבירו את הפעילות למדינות שכנות כמו פולין. במקרה זה, כמו בעתות צרה אחרות, נתגלתה סולידריות ישראלית: לדברי בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, הוא סייע לחברות IT ישראליות שהייתה להן לפני המלחמה פעילות באוקראינה, ואלה העבירו את הפעילות שלהן שם לצוותים של אמן בפולין.

בית הרוס בקייב, בירת אוקראינה, לאחר שהופצץ על ידי מטוס רוסי.

בית הרוס בקייב, בירת אוקראינה, לאחר שהופצץ על ידי מטוס רוסי. צילום: BigStock

ההיבט השני הוא ההתייחסות של חברות ישראליות שיש להן פעילות ברוסיה. בניגוד לעולם המערבי, ישראל לא הטילה סנקציות על רוסיה וחברות ישראליות רבות ממשיכות את הפעילות שם. למשל אל על, שלא סגרה את הקו שלה למוסקבה (בהוראת הממשלה). אלא שיש בין חברות ההיי-טק הישראליות חברות בינלאומיות, שמושפעות מאוד מעמדת העולם המערבי. זאת, לצד השיקול המסחרי. חברות כגון פלייטיקה, גט ופיוניר כבר החליטו להפסיק פעילות ברוסיה לעת עתה, ונראה שהיד עוד נטויה. לחברות הישראליות יש דילמה קשה: האם להישאר ברוסיה ולספוג גינוי, או אף חרם, מצד מדינות המערב ומצד אוקראינה, או לצאת ממנה ולספוג חרם מצד הרוסים. זה נכון במיוחד כשמדובר בחברות שיש להן פעילות גם ברוסיה וגם באוקראינה: העובדים שלהן שם מצפים לא רק לסיוע בהיבט הנקודתי, של העברתם למדינות אחרות כדי שיוכלו להמשיך לעבוד, אלא גם בהיבט המוסרי-לאומי. כלומר, שיפסיקו את הפעילות ברוסיה.

עוד נקודה רלוונטית כאן היא שככלל – לאו דווקא חברות ישראליות – תאגידים שיש להם מרכזים גדולים בהודו נעזרו בחברות אוקראיניות, וכעת הם עומדים בפני בעיה קשה כיצד לשמר את פעילותם שם, למרות המלחמה, כדי לא לפגוע בפעילות שלהם בתת היבשת.

איך מגייסים הון אנושי מקרב הפליטים?

השפעה נוספת של המלחמה, שכבר מתחילה להיווצר ודומה שתלך ותגבר, היא הגברת המחסור החמור בהון האנושי בהיי-טק ברחבי העולם, כולל בישראל. השאלה הגדולה היא עד כמה יצליחו חברות ההיי-טק לאתר מבין מיליוני הפליטים הנמלטים מאוקראינה את אותם טאלנטים של היי-טק. הכוונה היא הן לטאלנטים שכבר עבדו בתחום והן לעובדים במגזרים אחרים, שאיבדו את מקום עבודתם. אלה גם אלה הם הון אנושי מבוקש, גם על ידי חברות ההיי-טק.

ענף ההיי-טק, בארץ ובחו"ל, יצלח את המשבר שנוצר עקב המלחמה. זאת, בתנאי שקברינטי הענף בכל מדינה, כולל אצלנו, ישכילו לבצע את הדבר המתבקש בכל משבר, ולהפוך אותו להזדמנות – ולא ימתינו לממשלות

על פי פורבס, ההערכה היא שיש בין הפליטים שנמלטו מאזורי הקרבות פוטנציאל של 70 עד 100 אלף עובדים בעלי השכלה של מהנדסים לפחות, וגם מיומנויות אחרות. שלא לדבר על הכשרות שניתן לבצע בעתיד. הקושי הוא לאתר אותם. זהו אתגר שגם חברות ההיי-טק הישראליות צריכות לקחת בו חלק, ולא להמתין לממשלות. בטח שלא לממשלה בישראל, שעדיין מתחבטת כמה פליטים (לא יהודים, או, יותר נכון, לא זכאי חוק השבות) לקלוט.

שיבושים ו-"שיבושים"

המלחמה תשפיע על עוד כמה תחומים רלוונטיים וישבשו אותם – בין אם שיבוש במובן השלילי, או "שיבוש" במובן החיובי, של החדשנות: למשל הטרנספורמציה הדיגיטלית, מיקור-החוץ, הקושי בשינוע סחורות מ… ואל אזורים אלה, ומשבר האנרגיה. בהקשר זה, יש כבר הערכות בקרב מומחים שהפגיעה בייצוא הגז והדלק מרוסיה – בין אם כתוצאה מסנקציות מהמערב ובין אם (פחות סביר) כי פוטין יחליט לאסור על הייצוא הזה – תאיץ תהליכים של מעבר לאנרגיה ירוקה, מעבר לכלי רכב היברידים וחשמליים, והמשך פיתוח תשתיות אנרגיה שיפחיתו את התלות בדלק. אלה הם מהלכים שיהיו חייבים להיות מונעים על ידי ממשלות, הרבה יותר מאשר כיום.

יש עוד תחום שנראה שיושפע לחיוב מהמשבר – תחום שישראל לוקחת בו חלק נכבד: הסייבר. חלק מהמלחמה מתנהל בממד זה, ונראה שהצדדים ירצו יותר טכנולוגיות סייבר – הגנה והתקפה. על פי דיווחים, עוד באוגוסט האחרון, כמה חודשים לפני המלחמה, אוקראינה ביקשה מממשלת ישראל אישור לקנות את תוכנת פגסוס של NSO – וסורבה.

עד מתי יימשך המשבר? פורבס מעריך שענף ההיי-טק, כמו גם חלק מהכלכלה העולמית, יתגברו על השיבושים שיצרה המלחמה בתוך שלושה חודשים עד חצי שנה. זהו פרק זמן לא ארוך עבור חברות גדולות, אבל יכול להיות קריטי עבור חברות קטנות יותר, סטארט-אפים ועסקים קטנים ובינוניים, שלא יוכלו לספוג את ההשלכות הכלכליות של משבר עולמי באורך שכזה.

השורה התחתונה: ככל שהדברים נראים היום, ענף ההיי-טק, בארץ ובחו"ל, יצלח את המשבר שנוצר עקב המלחמה. זאת, בתנאי שקברינטי הענף בכל מדינה, כולל אצלנו, ישכילו לבצע את הדבר המתבקש בכל משבר, ולהפוך אותו להזדמנות – ולא ימתינו לממשלות, בוודאי שלא לממשלת ישראל.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים