סערת כוכבי: הטובים לקרבי, המצוינים – לסייבר

האמירה האומללה של הרמטכ"ל נגד הקריאה "הטובים לסייבר" הרגיזה מומחים בתחום - ובצדק ● החיילים ביחידות הטכנולוגיות ראויים לא פחות מאלה שמשרתים בסיירת מטכ"ל או בגולני

הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי.

דבריו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, אתמול (ד') בטקס סיום קורס טיס נגד שלט חוצות שקבע ש-"הטובים לסייבר" עוררו סערה בקרב מומחים בענף. בראשם, איך לא, עומד מי שאחראי על השלטדורון אמיר, מנכ"ל מיזם סייטאקה.

הדברים של רא"ל כוכבי מעוררים כמה תמיהות. ראשית, בבחירת המקום והעיתוי לאמירתם: טקס מסיימי קורס טיס, שהוא סמל המצוינות של צה"ל. הרמטכ"ל לא שם באירוע דגש על נושאים כמו איראן – שטייסי חיל האוויר הם אלה שיבצעו את התקיפה על מתקניה הגרעיניים, אם וכאשר תהיה, סוריה – שעל פי פרסומים זרים, הם אלה שתוקפים שם את משלוחי הנשק לחיזבאללה, תקציבים ואפילו לא על איומי הסייבר המרובים. הוא בחר להעמיד במשוואה אחת את לוחמי הסייבר והלוחמים הקרביים. את אלה ששומרים על גבולות המדינה מפני מתקפות של צבאות וארגוני טרור עם אלה ששומרים על "גבולות" הסייבר שלה מפני מתקפות מקוונות, שמסוכנות אף הן.

כוכבי בעצם התייחס לכך שצריך לעודד גיוס ליחידות הקרביות. אולם, הוא לא התייחס למחסור בחיילים ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל – ולא רק 8200. כך או כך, הרבה מומחים הרימו גבות כי הם לא הצליחו להבין מה הקשר בין שני אתגרים אלה.

הרמטכ"ל יודע שלא כל החיילים מתאימים לשרת בגולני, בסיירת מטכ"ל או בצנחנים, וסביר להניח שהוא גם יודע שיש חיילים במערך הטכנולוגי שכן מתאימים לשירות קרבי. צריך לצאת מתוך הנחה שביחידות העילית הטכנולוגיות צריכים לשרת רק חיילים שיש להם את הכישורים והפוטנציאל הגבוהים ביותר לתרום ללוחמת הסייבר של צה"ל. ואם משרתים שם כאלה שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות – יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות.

לוחמי הסייבר של צה"ל לא פחות טובים מהלוחמים הקרביים.

לוחמי הסייבר של צה"ל לא פחות טובים מהלוחמים הקרביים. צילום: אילוסטרציה - BigStock. למצולם אין כל קשר לכתבה

לתת לחיילים אופק

צה"ל הוא לא מחנה צופים והחיילים לא עושים את מה שהם רוצים – אלא אם כן זה מתאים לצרכי הצבא. לכן, צה"ל יכול לנתב לשירות קרבי גם חיילים שיש להם חלומות להתקבל לחברות ההיי-טק, כולל לחברות הסייבר, ורוצים לצבור את הניסיון שלהם ב-8200 או ביחידה טכנולוגית צבאית אחרת. הם נותנים את שלוש השנים הטובות ביותר בחיים שלהם, שבהן הם יכולים להגן על המדינה, ואחר כך לממש את החלומות לגבי הקריירה שלהם.

אולם, ייתכן שפה קבור הכלב, שכאן טמונה הבעיה – כפי שאמר אמיר: רבים חולמים על שירות ב-8200 ולא על הליכה לקרבי. אם פעם שירות בקרבי היה נחשב מאוד והמילה ג'ובניק הייתה נחשבת למילת גנאי, כיום המצב הוא הפוך, כשזה נוגע ליחידות הטכנולוגיות. נכון, החיילים ביחידות אלה הם לוחמים – לוחמי סייבר, אבל רבים עדיין מחשיבים כחיילים קרביים רק כאלה שנמצאים בשדות הקרב הפיזיים ועל הגבולות. בנוסף, אם פעם האידיאל היה לתרום למען המדינה, כיום רבים מסתכלים על השירות הצבאי כהזדמנות להתחיל לפתח את הקריירה שלהם אחרי שהם יפשטו את המדים. שהרי בוגר 8200 או כל יחידה טכנולוגית אחרת הוא בעל סיכויים טובים יותר להשתלב בשוק ההיי-טק ולבנות את חייו. לעומתו, חייל קרבי (או לא קרבי) מסיים את שירותו אחרי שלוש שנים, מקבל סכום מסוים – ודי זהו. ברוב המקצועות, את הקריירה שלו הוא צריך לבנות לבד, בהמשך.

אם משרתים ביחידות הטכנולוגיות חיילים שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות – יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות

אם צה"ל רוצה לעודד צעירים ללכת לשירות קרבי, הוא צריך לתת להם אופק לשנים שאחרי השחרור: שכר גבוה יותר (נכון ששכר החיילים הקרביים עלה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק), לימודי תואר ראשון בחינם, סיוע רב יותר בהכוונה למקצועות ובכלל, ליווי צמוד.

צבא הוא לא רק אוסף של חיילים ולובשי מדים בכלל, אלא חלק מהחברה הישראלית, וכדאי שיהיה כך גם באלמנטים שונים שקשורים בקריירה של החיילים אחרי השחרור. איך הוא צריך לעשות זאת? את זה עליו להחליט בעצמו. הדהוד הנושא בצורה כללית ושטחית, מבלי לעשות שיעורי בית, לא תורמת לשכנוע ולו של צעיר אחד לרצות לשרת ביחידה קרבית. זה כן פוגע, ללא כל סיבה, בחיילי היחידות הטכנולוגיות, שמי כמו הרמטכ"ל יודע עד כמה הם תורמים ללחימה בשטח – בין אם הם מונעים מתקפות של גורמים עוינים ובין אם הם מספקים ללוחמים ולמפקדים בשטח מידע חשוב, שמונע אבידות. וכמו חיילים קרביים "רגילים", גם הם מבצעים פעולות עלומות אי שם.

לצה"ל יש כלים שיסייעו בצמצום הפערים החברתיים – ועליו להשתמש בהם

צה"ל יכול וצריך לשתף יותר פעולה עם גורמים אזרחיים, כמו סייטאקה והיזמים שחברו אליה, שמגשימים חלומות לצעירים שרוצים לעבוד בהיי-טק. חלק מאותם צעירים, אגב, הם בוגרי יחידות קרביות.

ועוד דבר: ראוי שכוכבי וצה"ל שבראשותו יפנו משאבים לשילוב של יותר נשים וצעירים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות. בכך הם יתרמו הן לצה"ל והן לחברה הישראלית כולה. יש לצבא את הכלים לצמצם את הפערים והוא יכול, וצריך, להוות חלק משינוי כללי, שכל החברה הישראלית חייבת לעבור. שינוי שיביא לכך שהטובים ילכו לחילות הקרביים והמצוינים – ליחידות העילית הטכנולוגיות, שלוחמות בשדה הקרב הווירטואלי, זה שגם לכוכבי ידוע שהוא שדה הקרב העתידי. לשם צריך כוכבי לכוון, מבלי להתבלבל. למרבה הצער, מי שהתבלבל הפעם זה הוא עצמו, הרמטכ"ל – וחבל.

תגובות

(18)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי

    למה שצעירינו מהרצליה ומרעננה יתגייסו לקרבי ? כדי לשמור על המתנחלים? כדי לפטרל לאורך הצירים לחומש ולאיתמר עילית? ואלון מורה תחתית?
    המתנחלים רוצים לגור על הגבעות הקרחות של שכם, אז שישמרו על עצמם!!!!

  2. משה

    הוא אולי לא השתמש במונחים הכי מדויקים ונכונים, או לא PC כנהוג בארצות שאנחנו מנסים לחקות שלא בצדק- אבל מה שהוא ניסה להגיד זה שהמילה לוחם בשימוש נרחב מדי ונפוץ מדי. יש לוחם שיוצא לחזית בגופו ובנפשו (ועלול להיפגע בשניהם) ויש את תומכי הלוחמים, או האנשים האחרים שעומדים מאחורי הקלעים, שמשתתפים בלחימה אבל הם אינם עצמם לוחמים ממש. בואו, יש הבדל תהומי בין לעבור בין סמטאות עם נשק שלוף לבין לשבת רחוק ותחת הגנה ולשלוט במשהו ממוחשב. אף אחד לא אמר שצריך רק אחד משניהם. אף אחד לא המעיט בערך. אבל הם לא לוחמים. המילה הזו שמורה לאנשי החזית. אחרת גם אחרון הטבחים בצאלים הוא לוחם. שגם כבודם במקומם מונח.

  3. ממן

    שיא הצביעות! המחבר יודע טוב מאד מי הולך ליחידות טכנולוגיות ומי ליחידות הקרביות. אם פעם בני העלית התנדבו לסיירות, היום כולם ממלאים את היחידות הטכנולוגיות ולא כדי "להגן על מגינה ולתרום" אלא כדי לפצוח בקריירה הייטקית, ועשות המון כסף בגיל ממש צעיר. זהו מצב שמנציח פערים בחברה וצה"ל צריך לעשות הכל כדי להפוך את המגמה במקום להיות זרז של אי השוויון

  4. אילן שוורצברג

    הרמטכל צודק ודיבר לעניין. קודם כל הלוחמים הקרביים.

  5. אלירן

    החיילים ביחידות הטכ' טובים לא פחות מסיירת מטכל….. מה שתגיד.
    תכלב הרמטכל צודק יש כאן אבדן דרך

  6. א

    אי אפשר להשוות אנשים שמסכנים את ביטחונם הנפשי והפיזי לאנשים שיושבים מאחורי מקלדת. הגם שתרומתם הגולמית לא נופלת ולעיתים עולה על התרומה של המערך הלוחם.

    עם שלא מקדש ומייחד את הלוחמים שלו יישאר עם אנשי מקלדת שלא יודעים להחזיק מקל כדי להגן על ביטחונו הפיזי.

  7. לוחם

    שיזכור כל חייל עורפי וכן, חיילי הסייבר הם חיילים עורפיים שיושבים מאחורי מקלדת שתמיד יש מישהו שעושה "קצת יותר ממנו"

  8. יואב צור

    יהודה ידידי ואיש יקר,
    לרוב אנו מסכימים, אבל הפעם התברברת קצת בניווט, בפרט בכותרת
    טובים/מצוינים וכו' צריך שיתפזרו בכל היחידות, עפ"י שיקולי הצבא והפרופיל, אבל לעולם צריך שיהיו לנו ערך והכרה עודפים למי שמסכן את חייו בקרב. כוכבי מזהה נכון מגמה מסוכנת של העדפת חלק מהאליטות לשרת בתחומים טכנולוגיים משתלמים ע"פ לסכן את בניהן לשדה הקרב. שמע, אין באמת "לוחמי" סייבר, יש תוכניתנים מבריקים וכבודם במקומו מונח. מנסיוני אפשר ואפילו יש יתרון להיות לוחם ומפקד קרבי בגילאי 18-22 ואחר כך לרוץ לקריירה מתגמלת בהייטק. אז נכון רק בגיל 30 נסגרים פערי השכר .. אבל החוויות, הבטחון והמנהיגות שרוכשים בקרבי מגדילים את ההצלחה בהמשך הקריירה, למי שרואה מעבר לשורת הקוד הבאה. יואב, מ"פ ותוכניתן.. במיל.

  9. גיבוב של שטויות

    ״לוחמי סייבר״ – לא. מי שיושב מאחרוני מקלדת – קשה עבודתו ככל שתהיה – איננו לוחם. ובכלל – ניסיון לקרוא לכל אחד לוחם בשנים באחרונות מוכיחה איזשהו מיליטריזם מטומטם שהשתלט עלינו. כשהייתי ילד (לא כל כך מזמן) לא היו ״לוחמי אש״ אלא כבאים. לא היו ״לוחמי קורונה״ היו רופאים, אחיות ולבורנטים. כנראה פספסתי עוד. אפילו לחיילים קרביים פשוט קראו חיילים.

    מצד שני, אנחנו כלכך רגישים לחייהם שאיננו רוצים לשלוח אותם לקרב בכלל – ניתן לשאול לפעמים במי, הם נלחמים כל כך, הלוחמים המהוללים.

    כך או כך, כן מבזבזים שנים טובות על הצבא וכן צריך לתגמל. אבל החיילים הקרביים נותנים הרבה יותר ממי שיושב מאחורי מסך ומקלדת – אין מה לעשות. כולם חשובים כמובן. אבל לא ייתכן ש״הטובים לסייבר״ יתפוס יותר נכון מ״הטובים לחי״ר״ או ״ הטובים לטיס״. בחייאת.

  10. שרון מרכז

    כן, חיילי הסייבר כבודם במקומם מונח, אך חיילים קרביים אשר משרתים בגדודים או ביחידות החוד כבודם מונח יותר. אין להשוות בין הקושי הנפשי והפיזי הקיימים ביחידות הלוחמות לארוחת הצהריים החמה בקניון עזריאלי, כל שכן הדלת הפתוחה בעת תום השירות.

  11. לוחם קרבי

    בתור אחד ששירת כלוחם בגולני והיום מנהל פיתוח בחברת תוכנה אני מסכים עם הרמטכל
    מי שרוצה להיות הייטק צריך להוכיח את עצמו
    מירב האנשים שעבדתי איתם שהיו ב8200 לא מצליחים בתחום. אין שום מניעה לשרת כלוחם וללמוד דרך מענקים וכו' (אצלנו לא מקבלים מועמדים ללא תואר גם הם הם ב9500) ככה שאין שום יתרון להיות סמרטוט ג'ובניק מחורבן
    אני גם נותן עדיפות ליוצאי יחידות קרביות כי זה מראה על רצון ללמוד ולהצליח בתחום.

  12. ראובן

    עם כל הכתבה אמל"ק שכתבת כנראה לא הבנת את תפקידם של אנשי הסייבר בצבא.
    לעולם ועד יהיו הם נותני שרותים ולא אלה שקובעים את תוצאות המלחמה.
    שום קרב, ויהיה טכנולוגי ככל שיהיה לא יסתיים בתקיעת דגל ע"י איש סייבר ויהיה גאון ככל שיהיה.
    שום כלי טייס או טנק בלתי מאויישים יכריעו את הקרב.
    עבור אנשי הסייבר המלחמה נראית וירטואלית אך המציאות בשטח מורכבת לאין שיעור.

  13. מיכאל שר ישראל

    טייס הוא גם קרבי. הרמטכ"ל התכוון לכך שיש צעירים הרוצים ללכת ליחידות מחשב ולא לקרבי, מתוך מחשבה, מה יצא לי אחרי השרות מזה. ההולכים לקרבי שמים את טובת העם והמולדת לפני טובתם האישית.

  14. משרת ב8200

    שטויות גמורות!
    בתור קצין ביחידה, מסכים עם כל מילה של כוכבי!
    הטובים לקרבי – משקף את סדר העדיפויות של החברה שלנו. קרבי בראש ובראשונה!
    8200 כבר יסתדרו..

  15. אביגדור

    האמירה של הרמטכל רחוקה מלהיות אומללה.
    עם כל הכבוד ללוחמי הסייבר הם עדיין לא מסכנים את חייהם ותנאי השירות שלהם טובים פי 10000.
    הבאאז שנוצר הוא באאז של אובדן ערכים שבו הכסף הוא העיקר ובמדינת ישראל שנמצאת במלחמה פיזית וסייברית כל יום כל השנה וכל השנים אסור שזה יקרה.
    שאפו לרמטכ"ל אביב כוכבי שאמר את הדבר הכי נכון במקום הכי נכון.

אירועים קרובים