ארבעת החוליים של ההיי-טק הישראלי שהחריפו עם משבר הקורונה

משבר הקורונה גם גם לקטר ההיי-טק טלטלה מסוג שלא הכיר וגם לא נערך אליו מבעוד מועד, ולכן, היום יותר מתמיד, מה שלא טופל כראוי בעבר והוזנח מקבל משמעות חזקה הרבה יותר

11/10/2020 12:58
יעקב נחום, מנכ"ל חברת Patrol-It. צילום: יוסי אלטרמן 

בימים כתיקונם תעשיית ההיי-טק היא סמל לשפע וצמיחה, אבל כידוע, השנה גם הקטר הזה חווה טלטלה מסוג שלא הכיר וגם לא נערך מבעוד מועד. לכן, היום יותר מתמיד, מה שלא טופל כראוי בעבר והוזנח מקבל משמעות חזקה הרבה יותר.

העסקת עובדים מרחוק – מרבית חברות ההיי-טק עוברות רק עכשיו למודל של העסקת עובדים מרחוק, והאמת שזה די מעורר שאלות ותהיות מכיוון שההיי-טק הוא התעשייה האולטימטיבית לעבודה מרחוק. התעשייה הזאת, שגם כך סבלה בשנים האחרונות ממחסור בכוח אדם, סובלת עתה מגל פיטורים גדול. על פי הערכות הלמ"ס, מדובר בירידה של 50% בכמות המשרות הפנויות בהיי-טק ובגידול של כ-30% במספר המועמדים המחפשים עבודה.

חברות היי-טק שהשכילו לפני המשבר להעסיק עובדים מרחוק הן אלה שהצליחו להסתגל למצב החדש במהירות יחסית ויכלו בקלות להעביר את שאר העובדים לעבוד מהבית. מדובר בחברות העוסקות בתחומים כגון IT, ענן, גיימינג, סייבר, מכשור רפואי, רפואה מרחוק וגם בתחום של ניהול הפיקוח והבקרה של צוותי עבודה, מבנים ומתקנים.

חברות ההיי-טק שספגו את המכה הקשה ביותר בקורונה היו בעיקר חברות הסטארט-אפ בשלבי הסיד שלהן וחברות הנשענות על שיווק ומכירות פרונטליים, השתתפות בכנסים ותערוכות בחו"ל. כמו כן, חברות מתחום הטרוול-טק, שההשבתה של ענפי התעופה והתיירות פגעה קשות באקו סיסטם הטכנולוגי בתחומים אלה.

אם החברות האחרונות היו משכילות להעביר בזמן חלק מעובדיהן למודל של עבודה מהבית ואפילו היו מעסיקות עובדים מחו"ל במתכונת שכר קבועה – הפגיעה בהן הייתה פחותה.

ירידות בביקושים – על פי נתוני הלמ"ס, אחוז הפגיעה הממוצע בפדיון של חברות במגזר ההיי-טק כולו היה 14%, בעוד שהממוצע של הפגיעה בפדיון בכלל החברות במשק היה 20%, וזאת הודות ליכולת הגבוהה של העובדים לעבוד מהבית בעיקר באותן חברות היי-טק שציינתי למעלה, שהן אלו שרשמו בתקופת המשבר עלייה בביקושים. חברות אחרות רשמו ירידה כללית בביקושים לשירותים ברמה הגלובלית, לכן, המצב בהיי-טק היום לוט בערפל ואין לדעת מה יהיו התוצאות ברבעונים הבאים.

אי ודאות כלכלית סביב גיוסי הון – לנוכח אי הוודאות הכללית השוררת הן בשוק המקומי והן בשוק הגלובלי, היזמים צריכים לקחת בחשבון שבכל מה שקשור לגיוס הון, שום דבר אינו קל. הכסף היום פחות זמין מבעבר, במיוחד בשלבים המוקדמים של חברת הסטארט-אפ, והמשקיעים ייטו לקחת פחות סיכונים. לכן כדאי לנסות לגייס הון ממקורות נוספים שהם לא קרנות הון סיכון: גיוס המונים, חברים, משפחה, כסף מוסדי, חממות וגם אפשר לפנות לרשות לחדשנות, שנערכה מראש למצב של משבר והקצתה סכום כסף לתמיכה בהיי-טק הישראלי. עם זאת, על המנהלים בחברות ההיי-טק להיזהר מלגייס "כסף טיפש" שבטווח הארוך רק יזיק ולא יועיל, ולגלות זהירות מרבית בהוצאת הכספים. הייתי מציע להיעזר בחברות מיקור חוץ ובקבלני משנה כדי לא להעמיס על מערכת השכר בחברה. מצד שני, יש לשמור על צניעות, לצמצם עלויות ולהוריד שומנים.

הממשלה נרדמה בשמירה – בסוף אפריל, רשות החדשנות ומשרד האוצר הציגו תוכנית סיוע לתעשיית ההיי טק שגיבשו אותה לאחר התייעצויות עם נציגי התעשייה. רשות החדשנות קיבלה 650 מיליון שקלים, תקציב שכולל עידוד של הגופים המוסדיים להשקיע בחברות בינוניות באמצעות מנגנוני הגנה (עד 50 מיליון דולר מכירות), וחברות גדולות שהמחזור שלהן גבוה מ-50 מיליון דולר בשנה יוכלו לקחת הלוואות בערבות מדינה.

הבעיה היא, שהמוסדיים כמעט ולא משקיעים בהיי-טק הישראלי, אלא רק סכום מזערי של 0.5% מכלל 1.7 טריליון שקלים שהם מנהלים. במדינות אחרות בעולם, המוסדיים משקיעים 3% בהיי-טק העולמי, כולל בהיי-טק הישראלי, שזה אבסורד. מצד אחד, אני מבין את המוסדיים הישראליים, שמסרבים להשקיע בסטארט-אפים בגלל ששיעור ההצלחה שלהם נמוך מאוד, אבל מצד שני, אם המוסדיים היו משקיעים בהיי טק ב-25 השנים האחרונות, התשואה שלהם למשקיעים, כלומר לציבור, הייתה גבוהה לאין שיעור, והרווח למדינה היה יכול להיות גבוה מאוד. לכן הממשלה צריכה לא רק לעודד את המוסדיים, אלא ממש לגרום להם להשקיע בהיי-טק אפילו בחוק, וכך ימשיך ההיי-טק לצמוח ולהצמיח את המדינה.

איש אינו יודע לומר בוודאות מה יהיה בעתיד, אבל אנחנו כן יודעים, שחברות היי-טק שהיה חסר להן מימון נפלו, ובמשברים קודמים כל תעשיית ההיי-טק הזדעזעה. ראו ערך משבר הדוט קום. רק להבדיל מהמשבר של תחילת שנות האלפיים, כאן מדובר בגל פיטורים הגדול ביותר שידעה התעשייה. לצערנו, מפוטרים רבים עדיין לא חזרו לשוק העבודה, ולצערם יהיה להם קשה למצוא עבודה ראויה בשוק הגלובלי. לכן כדאי שכולם יפשילו עכשיו שרוולים ויעזרו לתעשייה לצאת מהבוץ הזה: חברות ההיי-טק עצמן, המוסדיים, הממשלה וגם קרנות ההון סיכון, כיוון שהתקופה הנוכחית יכולה להשפיע על שווי החברות, וזה מה שיכריע את הכף אם אנחנו הולכים למשבר ומיתון בתעשייה או ליציבות שתביא לצמיחה.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברת Patrol-It  – פטרולית, יצרנית וספקית בינלאומית של מוצרי תוכנה לניהול ובקרת עובדי שטח, מבנים ומתקנים.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלי ויסברט

    העזרה היחידה של הממשלה היא דווקא צמצום התייעלות במשרדיה וביחידות הסמך שלה, והטלת מיסים כבדים על חברות שמתייעלות באופן קיצוני. לצערי, גם מר יעקב נחום אינו מבין שההייטק תלוי בלוטק. המעבר לדיגיטל פעולות התייעלות קיצוניות גררו בתקופה האחרונה פיטורים גם במגזר הציבורי וגם בפרטי של עובדים שהוחלפו באמצעים אוטומטיים. גם חברות הייטק מפטרות כותבי קוד ובודקי איכות. לא בכדי ביל גייטס דרש ב-2017 למסות חברות שמפעילות רובוטים.

אירועים קרובים