VR בתחום העיתונות: מציאות – אבל גם מדומה

המציאות המדומה נכנסת לאחד התחומים הכי "מציאותיים" - התקשורת - ועומדת לשנות את הרגלי צריכת החדשות שלנו ● כיצד?

עדי מור בירן. צילום: פלי הנמר

העיתונות והמדיה מתקשרות אסוציאטיבית עם סיקור המציאות, או לפחות חלק ממנה. התמונות מזירת האירוע, הכתב שנמצא בשטח ומביא את הדברים והמגיש שיושב באולפן ומעביר לכתבה, תוך שהוא עוטה ארשת פנים רצינית. אלא שיכולה להשתלב בתחום הזה עוד מציאות, קצת אחרת – מציאות מדומה (VR).

במסגרת סדרת Tech Takes – ה-Vlog השבועי שלי, שמפורסם כאן, באנשים ומחשבים, מדי יום א' – אני ממשיכה השבוע לעסוק בתחום המציאות המדומה, בכתבה שלישית בנושא. בפרקים הקודמים סקרתי את השימושים במציאות המדומה בעולמות המסחר והרפואה. היום, כאמור, אדון בכניסת ה-VR ובשימושים פוטנציאליים שלה בעולם העיתונות והמדיה.

אבל לפני כן, אקספוזיציה קצרה: מציאות מדומה היא טכנולוגיית הדמיה ומחשוב, המאפשרת למשתמש לחוות סביבה מדומה או חלופית. במציאות מדומה, המשתמש מוטמע בתוך העולם המוצג ויכול לקיים אינטראקציות בעולמות תלת ממדיים. הדבר מאפשר לחוות מדיה בכלל, וכתבות חדשותיות בפרט – באופן שלא נחווה עד עתה.

כיום, המדיה הדיגיטלית נותרה בעיקרה גרסת אונליין של הדפוס המקורי – עם תוספת של וידיאו ואודיו, אבל אין ספק שטכנולוגיות חדשניות יאפשרו לנו בקרוב להתקדם הרבה מעבר לכך.

אמנם, ה-VR עדיין לא עשה את דרכו אל המיינסטרים, אך מצב זה עשוי להשתנות בקרוב, כאשר כ-150 מיליארד דולר שמתוכננים יושקעו בטכנולוגיה זו עד 2020. לאחר השקעה זו, וכאשר הטכנולוגיה תגיע למיצוי מלא, ה-VR צפוי להפוך לפורמט אינטראקטיבי חדש בעולם המדיה – דבר שייצר שפע של הזדמנויות להגדיל את ההכנסות גם בתעשיית התקשורת.

להכניס את הצופים לסיפור באופן עמוק יותר

בתחום החדשות והעיתונות, לשימוש במציאות מדומה יש פוטנציאל להכניס את הקוראים והצופים לתוך הסיפור באופן עמוק ומוחשי יותר מאשר הטקסט, תמונות דו ממד ואפילו וידיאו רגיל יכולים היו אי פעם. דוגמה מרשימה של אחד מהדיווחים החדשותיים הראשונים ב-VR ניתן למצוא ב-2015, בדיווח על דו"ח של האו"ם מתוך מחנה פליטים. הייתה זו חוויה ראשונה מסוגה, שמובאת ב-360 מעלות ומטמיעה את הצופה בתוך הסיפור. דוגמה נוספת היא של העיתון האמריקני USA Today, שמשתמש בטכנולוגיית VR בסיסית כדי להעניק לקוראים המקוונים "חוויה", באמצעות שידור של חדשות בטכנולוגיית מציאות מדומה שניתנות לצפייה באמצעות כל מסך רגיל. גם אתרי החדשות הגדולים – ה-CNN, הניו-יורק טיימס (New York Times) ואפילו אל ג'זירה (Al Jazeera) – כבר החלו לפרסם כתבות חדשותיות תוך שימוש במציאות מדומה.

וזוהי רק ההתחלה, כמו שאומר השיר. ככל שנהפוך לחברה "מחוברת" יותר ויותר, הצרכנים יוכלו "לחוות" את החדשות, ולא רק לקרוא אותן או לצפות בהן. למעשה, על פי מחקרים אחרונים, הצרכנים מצפים שמסכים וירטואליים יתחילו להחליף טלוויזיות ותיאטראות כבר ב-2018. הם אף מראים ששבעה מתוך 10 מהצרכנים המאמצים הראשונים (Early adopters) מצפים שמציאות מדומה ומציאות רבודה (AR) ישנו באופן משמעותי את חיי היומיום שלהם, גם בתחום צריכת המדיה.

היישומים החדשים של VR ו-AR מסתמכים על רשתות תקשורת מתקדמות, שמסוגלות לתמוך במספר זרמי נתונים עם דרישות ביצועים משתנות. רשתות הדור הבא צפויות למלא תפקיד מפתח בהתמודדות עם אתגרים אלה, הדורשים, בין היתר, ניידות משופר, רוחב פס גבוה במיוחד ושיהוי נמוך, כדי לתמוך בשירותי מדיה חדשים ולהבטיח איכות שירות טובה.

אף אחד עוד לא יודע בדיוק איך ייראה מודל עסקי בר קיימא בתחום המדיה והעיתונות, אבל הצפי הוא לעתיד מזהיר. צרכנים מעוניינים ב-"מוצר" (מידע רלוונטי, ניתוח חדשותי וכתבות בלעדיות) ומוכנים לשלם עבורו. מן הצד השני, אנשים רבים – עיתונאים ועורכים – מוכנים לייצר את המוצר הזה במחיר סביר. על כן, נראה שאנחנו רק צריכים לחכות לכוחות השוק החופשי כדי שיפעלו ויצמיחו מענה חדשני וזמין.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים