תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » שילוב ערבים בהיי-טק: הכוונות טובות, הביצועים עדיין חלשים

שילוב ערבים בהיי-טק: הכוונות טובות, הביצועים עדיין חלשים

רק 1,500 מיותר מ-100 אלף עובדי ההיי-טק בישראל באים מהמגזר הערבי, אולם יש קרן אור: עמותת צופן פועלת לשילוב עובדים ערבים בתעשייה ונוחלת הצלחות

מאת 17 במרץ 2014, 19:09 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההיי-טק יכול וחייב להיות המוקד שמעודד שילוב בין ערבים ליהודים ומהווה דוגמה לדו קיום אפשרי בין עמים שונים. שילובם של הערבים בענף יכול להיות המנוע שישנה במעט את המציאות הלא נורמלית בה אנחנו חיים

באחרונה אירחנו במערכת אנשים ומחשבים נציגים של עמותת צופן, שפועלת מאז 2008 לשילוב בני המגזר הערבי בשוק ההיי-טק. ברב שיח השתתפו בין היתר שני צעירים מהמגזר הערבי, שהצליחו להתברג לתעשייה למרות ועל אף כל הקשיים הניצבים בפני הערבים הישראליים בתחום. השניים הם יסמין פאנוס, בודקת תוכנה מחברת My Things, ושאדי סלאמה, תומך טכני בחברת eTeacher. נלוו אליהם נציגי העמותה ושני אנשי משאבי אנוש מהחברות נייס ו-וריפון (Verifon), שסיפרו כי המגמה שלהן היא לשלב יותר ויותר עובדים ערבים. אולם, למרות האווירה האופטימית למחצה, התחושה בקרב משתתפי הדיון הייתה שיש כוונות טובות אבל התוצאות רחוקות מלהשביע רצון.

כוונות טובות הוא גם שמו של ספר שיצא לא מכבר בהוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד, שעוסק במחקר ובמעקב על שילובם של ערבים ישראליים בחברות היי-טק. המחברת היא רוני פלומן, שעובדת כיועצת לחברות בתעשייה. זהו ספרה השני של פלומן, והוא מבוסס על שלוש שנים של מעקב וצפייה בהיי-טק הערבי בישראל.

אחת המסקנות שעלו הן מהספר והן מהרב שיח היא שבכל הנוגע לשילוב ערבים בהיי-טק קיים בתעשייה חוסר מודעות, עד כדי בורות. כששוחחה על הנושא עם איש היי-טק, משקיע רציני בסטארט-אפים, כזה שנראה מצוי בעניינים, היא שמעה אמירות כמו: "זה פשוט מדע בדיוני", "כמה ערבים יש בהיי-טק בכלל?" ו-" כמה עמודים אפשר לכתוב בנושא?".

האיש לא פגש מעולם יזם ערבי ועד לפגישתו עם מחברת הספר לא העלה על דעתו שיום אחד יקום יזם ערבי ויקים חברות היי-טק. כאשר היא סיפרה לו על חברות שמעסיקות ערבים ועל מיזמים שקמו במגזר זה, הוא היה בהלם.

סלאמה ופאנוס עמדו על היתרונות שבהעסקת צעירים ערבים: לדבריהם, ערבי שמתקבל לעבוד בחברת היי-טק מוקיר ומכבד את המעסיק שלו ולא ימהר לעבור למקום עבודה אחר בגלל תוספת של עוד כמה אלפי שקלים לחודש – מה שכמובן לא נכון במגזר היהודי. ובכל זאת, אחוזי השילוב של המגזר הערבי בהיי-טק בארץ נמוכים ביותר. מתוך יותר מ-100 אלף עובדים, רק בין 1,500 ל-2,000, על פי הערכת צופן, מגיעים מהמגזר. יש לכך סיבות רבות והצעירים שנכחו ברב השיח סיפקו כמה מהן: ראשית, המגבלה הגיאוגרפית. חלק גדול מחברות ההיי-טק נמצאות במרכז הארץ ואין זה סוד שהתשתית התחבורתית ביישובים הערביים, הן התחבורה הציבורית והן הכבישים, מפגרת בהרבה מאשר במגזר היהודי. זוהי תוצאה של מדיניות מכוונת של קיפוח משולבת בבעיות משילות ומנהיגות במגזר עצמו. "ההגעה למקום עבודה שתיאורטית אמורה לקחת לי חצי שעה יכולה להימשך שלוש שעות, בגלל התשתית התחבורתית הלקויה", סיפר סלאמה.

לא מעט מעסיקים מנצלים את בעיות המרחק וההגעה לעבודה כתירוץ לכך שהם פשוט לא מוכנים להעסיק ערבים. אלא שגם כשירצו לגור בקרבה למרכזי היי-טק, הם עלולים להיתקל בקשיים מצידם של בעלי דירות יהודים שימצאו תירוצים לא להשכיר להם.

מגבלה אחרת היא השירות הצבאי. באופן כללי, אין לבוגר אוניברסיטה ערבי, גם אם יש לו ציונים גבוהים, את אותם הסיכויים לקבל עבודה בהיי-טק כמו שיש לצעיר שזה עתה סיים שירות באחת מיחידות המחשב העיליות של צה"ל. המציאות הזאת קיימת מזה שנים והדרך להתגבר עליה היא להיות יצירתיים. כמו, למשל, המיזם שעמותת צופן יוזמת כעת: קיום ירידי תעסוקה לבוגרים ערבים בקמפוסים שבהם הם נמצאים. יש לזה כמה הצלחות.

אחת מגולות הכותרת של פעילות צופן היא פעילות שכנוע של יזמים ומשקיעים להקים חברות היי-טק במרכזי ישובים ערביים. מיזם כזה קיים כבר מזה מספר שנים בנצרת, שהפכה להיות מרכז היי-טק שמעסיק עובדים ערבים ויהודים כאחד. המטרה של צופן היא לשכפל אותו ולהקים מרכזים דומים ביישובים ערביים נוספים בארץ, למשל במשולש.

שילוב ערבים בחברה הישראלית חשוב מסיבות רבות. ההיי-טק יכול וחייב להיות המוקד שמעודד שילוב כזה ומהווה דוגמה לדו קיום אפשרי בין עמים שונים. בסופו של דבר, מדובר באוכלוסיה שמהווה 20% מאזרחי מדינת ישראל ושילובם בענף יכול להיות המנוע שישנה במעט את המציאות הלא נורמלית בה אנחנו חיים. אלא שכל זה לא ייעשה, ולא צריך להיעשות, בלי מעורבות ממשלתית מכוונת. לא ייתכן שכל הנטל ייפול על כתפי התעשייה.

שילוב ערבים בהיי-טק: הכוונות טובות, הביצועים עדיין חלשים Reviewed by on . באחרונה אירחנו במערכת אנשים ומחשבים נציגים של עמותת צופן, שפועלת מאז 2008 לשילוב בני המגזר הערבי בשוק ההיי-טק. ברב שיח השתתפו בין היתר שני צעירים מהמגזר הערבי, באחרונה אירחנו במערכת אנשים ומחשבים נציגים של עמותת צופן, שפועלת מאז 2008 לשילוב בני המגזר הערבי בשוק ההיי-טק. ברב שיח השתתפו בין היתר שני צעירים מהמגזר הערבי, Rating:

הגיבו