תוכן פרסומי
ראשי » דעות וניתוחים » אחד על אחד - ראיון השבוע » "2019 הייתה שנה טובה להיי-טק – למרות המחסור בכוח אדם והמיסוי"
ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

ראיון השבוע

"2019 הייתה שנה טובה להיי-טק – למרות המחסור בכוח אדם והמיסוי"

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אופטימי בראותו את מצב הענף ● זאת, למרות האתגרים שהחברות מתמודדות אתם, כגון מחסור בכוח אדם, אתגרי מיסוי על השקעות של המוסדיים והעדר פעילות מספקת בחינוך הטכנולוגי ● ראיון לרגל הכנס השנתי של ההתאחדות, שיתקיים מחר (ב')

מאת 1 בדצמבר 2019, 16:35 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, לא מסתיר את האופטימיות שלו לגבי מצבו של ענף ההיי-טק בסוף 2019. זאת, למרות האתגרים הרבים שהחברות מתמודדות אתם, כגון מחסור בכוח אדם, אתגרי מיסוי על השקעות מצד גופים מוסדיים והעדר פעילות רבה יותר בתחום החינוך הטכנולוגי.

בראיון לרגל הכנס השנתי של התאחדות התעשיינים, שיתקיים מחר (ב') בתל אביב, הוא אומר כי "השנה האחרונה הייתה שנה טובה להיי-טק. המומנטום של הצמיחה ממשיך. התחום שגדל הכי מהר הוא שירותי התוכנה, לרבות של חברות תוכנה ישראליות כגון נייס ואמדוקס. תופעה אחרת היא התרחבות הבינאום של ההיי-טק שלנו והתמקמות שלו באזורים שבהם הוא לא היה עד היום, תוך שיתופי פעולה עם גופים בינלאומיים".

למה הכוונה?
"הדוגמה הכי טובה היא הסיליקון ואלי באזור ניו-יורק, שמתחיל לגלות סימני התרחבות וגידול. ישראל פעילה שם בזכות שיתוף הפעולה שנחתם השנה בין הטכניון לאוניברסיטת קורנל, שכתוצאה ממנו הוקמה קהילת טכנולוגיה ויזמות באי רוזוולט הסמוך למנהטן. זה חלק ממגמה של לא מעט חברות היי-טק ישראליות, שמתמקמות באזור ניו-יורק, בעיקר בגלל שיקולים של נגישות יחסית סבירה, הפרש שעות קטן יותר מאשר בחוף המערבי ויצירת אקו-סיסטם מתאים להן".

ציין את הפעילות הבולטת של האיגוד שאתה עומד בראשו ב-2019.
"השנה גדלה מאוד פעילות האיגוד, גייסנו חברות חדשות ומספרן מגיע כיום ל-300. כמו כן, פעלנו במהלכה יחד עם הממשלה והמגזר הפיננסי להגביר את ההשקעות הבנקים והגופים המוסדיים בענף ההיי-טק – דבר שלא קרה שנים רבות. הסיבה לכך היא שינוי במדיניות הממשלה, בעיקר במדיניות המיסוי. למרבה הצער, המהלכים נעצרו בעקבות העובדה שאין ממשלה, אבל אני בטוח שכאשר תקום ממשלה זה יהיה אחד הנושאים על סדר היום שלה. זה לא מסובך, כי אין צורך בחוקים, רק משמעת ארגונית של פקידים, שיבצעו את החלטות הממשלה".

אחת הבעיות הקשות שההיי-טק הישראלי מתמודד אתה היא המחסור בכוח אדם. כיצד אתה רואה את זה?
"זה קשור לבעיה רחבה הרבה יותר, והיא החינוך הטכנולוגי והכשרת כוח אדם למקצועות ההיי-טק. אי אפשר להתעלם מכך שחל שיפור בשנים האחרונות, אבל הוא לא מספיק. אפשר לעשות הרבה יותר, אבל זה לא נעשה בגלל בעיות מבניות בתוך מערכות החינוך וההכשרה הפורמלית והלא פורמלית. בנוסף, האוניברסיטאות מדשדשות ולא מתאמצות להגדיל את הפקולטות בתחום המדעים ויש מחסור במורים מצוינים".

מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב?
"צריך משילות. שר החינוך, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה, חייב לנער את ראשי האקדמיה, להסתכל להם בלבן של העיניים ולהגיד להם: חברים יקרים, אתם עושים דברים נפלאים – אבל זה לא מספיק. אתם לא מספקים את כוח האדם הדרוש לתעשייה ועליכם לעשות עוד הרבה כדי לעמוד ביעדים הללו.

יש חוסר פרופורציה משווע בין צרכי המשק למערכת הכשרת כוח האדם לכל האורך – מגיל בית הספר ועד לאוניברסיטאות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה, לעודד סטודנטים מצטיינים ללכת ללמוד ולהתמחות בחו"ל, ולהסיר את כל החסמים הקיימים בכל מה שקשור להבאת מומחים בינלאומיים לישראל, שיעבדו בחברות שפועלות פה, אם כי לא על חשבון המהנדסים המקומיים".

אומרים שהפתרון יכול לבוא גם מהמכללות הטכנולוגיות, אם היו נותנים להן מעמד שווה למוסדות האקדמיים. מה דעתך?
"אני מעריך את המכללות ושמח על כך שהן מאפשרות להרבה יותר צעירים ללמוד. אבל אני לא רואה דרך לתת מעמד שווה למכללה, תהיה הטובה והמצוינת ביותר, למוסד אקדמי כמו הטכניון. כך זה בכל העולם – יש מדרגים בין המוסדות השונים. ההון האנושי בישראל מבוסס על כוח אדם ברמת מצוינות גבוהה ביותר ואי אפשר להתפשר, כי ברגע שנתפשר, נאבד את היתרון היחסי שלנו. יש חברות שנאלצות להתפשר בגלל המחסור החמור בכוח אדם, וזה מדאיג".

בשנה האחרונה דובר רבות על הרחבת תחום ההיי-טק גם לתעשייה המסורתית. מה התקדם בכך?
"השינוי העיקרי הוא ברמת המודעות של כל הנוגעים בדבר. ראשי התעשייה מבינים שמה שלא יהיה מוטה טכנולוגית – לא ישרוד, וזה לא משנה באיזו תעשייה הם. פה אני חייב לציין לשבח את רשות החדשנות, שעושה רבות כדי לעודד מפעלים להיכנס לעולם הטק. אבל זה עדיין לא מספיק. עדיין יש ביורוקרטיה קשה ביותר, שמבריחה לא מעט יזמים ומשקיעים שמוכנים להשקיע בתחומים אלה – ומוותרים בגללה".

מה דעתך לגבי מינוי שר לנושאי היי-טק – נושא שעלה במערכת הבחירות?
"אין ספק שהממשלה צריכה לתת עדיפות לאומית להיי-טק, כי זה הקטר של המשק. יש הרבה דברים לשפר ולייעל. האם שר הוא הפתרון? זה יכול לעבוד רק אם זו ממשלה קטנה, עם מעט שרים. במציאות של היום, אני לא רואה לזה סיכוי רב".

"2019 הייתה שנה טובה להיי-טק – למרות המחסור בכוח אדם והמיסוי" Reviewed by on . ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, לא מסתיר את האופטימיות שלו לגבי מצבו של ענף ההיי-טק בסוף 2019. זאת, למרות האתגרים הרבים שהחברות מתמודדות את ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, לא מסתיר את האופטימיות שלו לגבי מצבו של ענף ההיי-טק בסוף 2019. זאת, למרות האתגרים הרבים שהחברות מתמודדות את Rating: 0

הגיבו