הצצה למנהרות התקשורת שממוקמות מתחת לבתים בתל אביב

מהפכת ה-AI מצריכה תשתית תקשורת רחבה ומסועפת. במקרים רבים, זו נמצאת עמוק באדמה, מתחת לבתים וכבישים, ומאפשרת את הכמות, האיכות והמהירות של הנתונים (והעברתם), שהם "הלחם והחמאה" של עידן הבינה המלאכותית. אותן תשתיות הן אלה שמאפשרות לנו לבנות סוכני AI ולהציג לצ'ט שאילתות (פרומפטים), ובלעדיהן לא הייתה בישראל פעילות ענפה של חברות מקומיות ורב לאומיות.

בזק הציגה אתמול (א') בפני עיתונאים את המנהרה הארוכה ביותר מבין ארבע מנהרות התקשורת שלה, שחפורות בעומק של 15 מ' מתחת לתל אביב. הן מגיעות לאורך כולל של כ-10 ק"מ. התשתית שעוברת במנהרות הללו, שהוקמה בשנות ה-50 וה-60, שודרגה כדי לתמוך בתעבורת הנתונים העצומה שמהפכת ה-AI דורשת וכדי להבטיח רציפות תפקודית של ארגונים. בנוסף, אם בעבר היא כללה כבלי תקשורת עבים וגדולים, הרי שכיום היא כוללת סיבים אופטיים.

אחת ממנהרות התקשורת של בזק, מתחת לבתי תל אביב. צילום: יח"צ

נתונים חדשים של בזק, שהיא חברת התקשורת הגדולה והוותיקה בישראל, מצביעים על כך שבשלושת החודשים האחרונים בלבד נרשם גידול של פי שלושה בפעילות ה-AI ברשת שלה בקרב לקוחות פרטיים. באמצעות התשתית הזו, הלקוחות עושים שימוש גובר בצ'טבוטים, כלי למידה, תכנון משימות ועוזרים אישיים מבוססי AI, דרך חיבור האינטרנט הביתי.

תשתית תקשורת תת קרקעית מוגנת ושרידה

המנהרות מחברות בין אזורי השירות המרכזיים של בזק. בחברה אומרים שהעומק הרב שלהן ועובדת היותן יצוקות מבטון הופכים את אותן מנהרות לתשתית תקשורת תת קרקעית מוגנת ושרידה.

במנהרה הארוכה מכולן קיימות שמונה נקודות גישה ייעודיות. הכניסות אליהן מאובטחות בנעילה ייחודית ומנוטרות 24/7 על ידי מוקד הביטחון של בזק. כל ניסיון פתיחה שלהן מקפיץ התראה מיידית במוקד ומטופל בזמן אמת, אומרים בחברה.

ה-"כבישים" של עידן ה-AI

הצורך במנהרות שכאלה התחדד לנוכח המלחמות האחרונות, ובפרט המלחמה הממושכת בעזה. בבזק אומרים כי המלחמה הוכיחה ש-"תשתית תקשורת אינה מותרות, אלא תשתית חיונית וקריטית, המחברת בין גופי ביטחון, ארגונים, עסקים והציבור. רשת התקשורת נדרשת להיות לא רק מהירה, אלא גם שרידה, מאובטחת וזמינה. מנהרות בזק הן, למעשה, ה-'כבישים' של עידן ה-AI, שמבטיחים שהמידע ינוע בבטחה מהענן ועד למסך של כל משתמש קצה".

רשת התקשורת הזאת, ואחרות כמותה, לא רק מאפשרות את הקיום של תעשיית הבינה המלאכותית המקומית, אלא אפשר לומר שהן אף מהוות חוסן לאומי. "מה שלמדנו במלחמה הוא שתקשורת היא לא מותרות, היא תשתית חיונית וקריטית. היא מחברת בין גופי ביטחון, ארגונים, עסקים והציבור. לכן, הרשת צריכה להיות לא רק מהירה אלא גם שרידה, מאובטחת וזמינה, בשגרה ובחירום", אומרים בבזק.

ניר דוד, מנכ"ל בזק. צילום: יח"צ

לדברי ניר דוד, מנכ"ל בזק, "התשתית החשובה ביותר היא לא תמיד זו שרואים. כולם מדברים על ה-AI שנמצאת בענן, והתשתית שלנו היא מה שנמצא מתחת לענן. מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית עומדת תשתית תקשורת שמחברת בין מרכזי המחשוב, חברות הטכנולוגיה והמשתמשים. ככל שהשימוש ב-AI מתרחב, כך גדלה החשיבות של התשתית שמאפשרת למידע לנוע. זו תשתית שלא תמיד גלויה לעין, אבל היא חלק מהבסיס שעליו נשענת הכלכלה הדיגיטלית של ישראל".