"הפתרון למחסור בחשמל לדאטה סנטרים: מעבר לאנרגיה המבוססת על אור"

"כדי לתפעל את התשתית ל-AI צריך כוח מחשוב, שמבוסס על חשמל - וזה משאב מתכלה; מדובר בחסם, והפתרון לכך הוא אנרגיית אור - מאלקטרוניקה לפוטוניקה", כך אמר אסף גרין, מנהל פיתוח עסקי במעבדות NTT ישראל

אסף גרין, מנהל פיתוח עסקי במעבדות NTT ישראל.

"הבינה המלאכותית נראית לכולנו כמשהו דיגיטלי. מודלי שפה, אלגוריתם, ענן – כל אלה הם דברים שנמצאים בדיגיטל. אלא שלא פחות מזה, היא משהו פיזי. מאחורי כל שאלה שאנחנו שואלים את הצ'טבוט יש תשתית שמאפשרת לזה לקרות. כדי לתפעל את התשתית הזאת צריך כוח מחשוב, שמבוסס על חשמל – וזה משאב מתכלה. מדובר בחסם, והפתרון לכך הוא אנרגיית אור – מאלקטרוניקה לפוטוניקה", כך אמר אסף גרין, מנהל פיתוח עסקי במעבדות NTT ישראל.

גרין דיבר בכנס Future of AI של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה במלון הילטון בתל אביב.

הוא הרחיב וציין כי "הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום, והפיזור הזה יוצר אתגר נוסף: יש יותר מחשוב, תנועה של מידע בין השבבים, הזיכרונות ומתגי התקשורת. לכאורה, המענה לכך הוא להוסיף עוד חשמל, כדי שיאפשר עוד קירור של הדאטה סנטר ועוד כוח מחשוב. אלא שזה לא יספיק, בסופו של דבר. כאן נכנס האור, שמאפשר להעביר הרבה יותר מידע, ולעשות זאת הרבה יותר מהר. הסיב האופטי הוא דוגמה לכך".

"ארגונים רבים מבינים את הצורך בכך שכל תשתית המחשוב, כולל עיבוד המידע, תהיה אופטית ותכלול כמה שפחות אלקטרוניקה", הוסיף.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

"המודל וההיסק הם רק חוליות בשרשרת"

באשר להעברת ועיבוד המידע אמר גרין כי "כשחושבים על AI, כולל פיזית, חושבים על המודל. אלא שהמודל הוא רק חוליה בשרשרת. המידע עובר לשלב ההיסק, כאשר לאחר מכן המערכת מקבלת החלטה ומבצעים פעולה. אולם, גם ההיסק הוא רק חוליה בשרשרת של זה. אם יש תשתית שלא מסוגלת להעביר את המידע בקצב הנכון ובצורה אמינה – זה יכשיל את כל השרשרת. כדי למנוע זאת, דרוש אקו-סיסטם של שותפים, סטארט-אפים וטכנולוגיות".

יוזמת IOWN (ר"ת Innovative Optical and Wireless Network – רשת אופטיקה ואלחוט חדשנית) מהווה, לדבריו, אקו-סיסטם שכזה. היוזמה הוקמה על ידי NTT, ומאז הצטרפו אליה 169 חברות, בהן "החשודים המיידיים" – מיקרוסופט, אנבידיה, קוולאקום ועוד, וכן דל, סיסקו, סמסונג וחברות אחרות. "היוזמה הזו באה לתת את התשתית שתאפשר ל-AI להמשיך לגדול באותו הקצב", ציין. "החזון שעומד מאחוריה הוא שיפור בסדרי גודל של הדרך שבה ניתן להעביר מידע. השאיפה שלנו היא להגיע לנצילות אנרגיה במאית מהאנרגיה שדרושה כיום, עם פי 125 קיבולת והשהייה של 1 חלקי 200".

במסגרת IOWN הוקמה קרן שמרכזת מעל חצי מיליארד דולר להשקעות בחברות בתחומי הדיפ-טק ובתחומים נוספים, שיביאו את החזון שלה להגשמה, ציין.

האם החתיכה החסרה תבוא מישראל?

גרין, ו-NTT, רואים את ישראל כהאב חשוב בתחום: "יש כאן הרבה חדשנות בעולמות הפוטוניקה, השבבים, החומרה, מחשוב הקצה והרובוטיקה. אנחנו, ב-NTT, מנסים לחבר אלינו חברות סטארט-אפ ויזמים ישראליים, כדי להגשים את החזון".

לסיכום הוא אמר כי "מרוץ ה-AI מושפע מאוד ממי שיפתח את המודל הכי חזק, הכי מהיר ועם הציונים הכי טובים. אבל יש סיכוי שפריצת הדרך הבאה בבינה המלאכותית לא תהיה במודל, אלא בתשתית שמתחתיו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים