השקעת אינפורמטיקה באזור שירות יעודי – הבעת אמון בשוק בישראל

חברת אינפורמטיקה העולמית חתמה לא מכבר על הסכם עם קבוצת אמן הישראלית להקמת אזור שירות ייעודי (POD) של יישומי החברה, שיישב על הענן המקומי של חברת AWS. פתרונות הענן של אינפורמטיקה אושרו בזירת המסחר של רובד 5 בענן הממשלתי.

פעילות אינפורמטיקה בישראל נעשית במסגרת קבוצת אמן. כידוע, בשנה שעברה רכשה חברת הענן סיילספורס את אינפורמטיקה, וכרע מתנהלים מהלכים לחבר את הפעילויות.

את פעילות אינפורמטיקה בישראל מנהל מזה 18 שנה ינאי מילשטיין, שאחראי גם על כלל פתרונות התוכנה של אמן בישראל. לפני שהצטרף ל-אמן, מילשטיין עבד במספר חברות בינלאומיות, בהן IBM, HP ומיקרוסופט.

בפרק פודקאסט אנשים ומחשבים הזה שוחחנו עם ינאי על המשמעות של הקמת ה-POD בישראל, על אתגרי ניהול, טיוב וטיפול בנתונים בארגונים בדרך למעבר לפרויקטי AI, ועל הרחבת הפעילות של אמן בממשלה במסגרת פרויקט נימבוס.

ספר ב-60 שניות על אינפורמטיקה
"אינפורמטיקה היא חברה אמריקנית בת כ-30 שנה, שנרכשה, כאמור, בנובמבר האחרון על ידי סיילספורס העולמית. היא מהווה למעשה תשתית לעולם הדאטה – Data management, ומשלימה את פתרונות הדאטה של סיילספורס. הפתרון שלנו יודע לטפל בנתונים מרגע שהם נוצרים במערכת, לממשק אותם עם מערכות אחרות ולספק את התשתית לעולם האנליטיקה וה-AI אשר לא יכול לפעול ללא דטה אמין, מדויק ובמקום הנכון. הבינה המלאכותית נתנה בוסט חזק לכל עולם הדאטה. היום כל ארגון וכל עובד בארגון צריכים נתונים, והם מצפים שהם יהיו אמינים".

טיוב נתונים הוא אחד החסמים בדרך למימוש AI?

"נכון. כבר בסוף שנות ה-90 התחילו לגלות את הבעיה: היו הרבה מערכות וסילואים של נתונים. כשמנהל רצה לדעת כמה הכנסות היו לו, הנתונים הגיעו ממערכות שונות. כדי לתת תשובה למנכ"ל, היו צריכים להעתיק את הנתונים מאותן מערכות מיושנות, ואפילו מאקסלים. כך נולד עולם גזירת הנתונים, ETL, שאינפורמטיקה הייתה חלוצה בו. לימים קראו לזה Data Integration. אחר כך הוסיפו יכולות, כגון סטנדרטיזציה בחיפוש ובאיתור נתונים, כך שיהיו נגישים לכל הממשקים ויתנו תוצאה זהה".

אז איך עוזרים ללקוחות?
"אנחנו מביאים קודם כול את הטכנולוגיה, את הניסיון ואת המתודולוגיה. העסק הזה די מורכב. לדוגמה, יש ארגונים עם חוקים מסוימים שאוסרים, למשל, למחוק רשומות. אבל מה קורה כשיש שתי רשומות שהן על אותה ישות? אין היגיון להשאיר את שתיהן. אז אנחנו מאפשרים, בצורה חכמה, לנקות אותן מבלי למחוק את המקור.

הכלים של אינפורמטיקה יודעים לטפל לא רק באיכות הנתונים, אלא גם לזהות את המקור שלהם. זה חלק מהחבילה שאנחנו מספקים להנהלות, מה שמאפשר להרגיע את הרוחות ולתפקד סביב מקור אחד ואמין של נתונים.

אנחנו גם דואגים לכך שפתרונות AI שמיושמים בארגון וניזונים מהמידע הארגוני, יעבדו באמת עם אותם נתונים נכונים ומאומתים. זה אתגר לא פשוט. למשל, בארגון יש מערכת ERP, או כל אפליקציה אחרת, וכל ממשק שומר את הנתונים בצורה אחרת, בשורה ארוכה של טבלאות.

אנחנו ה'גמד הקטן' שמכתת ברגליו מאחורי כל הטבלאות ועושה את העבודה ה'שחורה' שאף אחד בארגון לא מתנדב לעשות, וכך אנו נדע להביא את הנתון הנכון במקום הנכון מהר וביעילות".

בוא נדבר באמת על ההסכם. זה לא טריוויאלי. ספר קצת על מאחורי הקלעים של ההסכם.
"האבולוציה של אינפורמטיקה, כמו של כל החברות, עברה משיטת תמחור המבוססת על רישוי ועד למודל הענן של היום. יש לנו צבר לקוחות רב של ארגוני האנטרפרייז בארץ ובעולם. באופן טבעי, הארגונים המשיכו לכיוון הענן וה-AI. לאינפורמטיקה יש פתרונות ענן כבר עשר שנים, עם ארגונים שעובדים בענן".

אז מה ההבדל?
"כיום פתרונות הענן נשענים על תשתיות ענן בחו"ל, במדינות כמו אירלנד, גרמניה ועוד. וזה, כידוע, מקשה על כל נושא משילות הנתונים, במיוחד במדינה כמו שלנו. כבר ראינו שלפעמים יש תקלות בתשתית האינטרנט, ואף מנמ"ר לא ממש רוצה להיות בסרט הזה. זה מאוד התחדד עכשיו במלחמה – למדנו ששום דבר לא בטוח. תיאורטית, המדינות שבהן נמצאים שרתי הענן שלנו יכולות לשנות מדיניות או להתערב בנתונים, וזה כבר מצב מאוד לא פשוט". 

זה יפה ונכון. איך שכנעת אותם? עם כל הכבוד, ישראל לא נמנית עם השווקים הכי משמעותיים שלהם.
"נכון. אבל יש לנו מערכת יחסים ארוכת טווח איתם, והם מבינים את הערך המוסף של השוק הישראלי, מה שגרם לכך שקיבלנו עדיפות גבוהה בפרויקטים של עננים מקומיים. רק כדי לסבר את האוזן, יש בעולם רק כמה מרכזי ענן מקומיים כמו שלנו: שניים בבעלות ממשלת ארה"ב, אחד של ממשלת קטאר והרביעי הוא פה בישראל, בבעלות אמן. 

אנחנו גאים על כך שענקית כמו סיילספורס, שהיא הבעלים של אינפורמטיקה, משקיעה בנו בצורה כזו. זה ממש לא מובן מאליו. עכשיו כל לקוח ישראלי שרוצה שהנתונים שלו יישארו בישראל, שיהיו מנהלים, מטויבים ומפוקחים, יכול להיעזר בשירותי הענן החדשים בדאטה סנטר מקומי, שמנוהל כאן בארץ על ידי אמן ואינפורמטיקה".

הלקוח המשמעותי הוא כמובן ממשלת ישראל, עם פרויקט נימבוס. איך זה השפיע עליכם?
"קיבלנו אישור להעלות פתרונות לרובד 5 של פרויקט הענן הממשלתי נימבוס. כבר היום אנו משרתים מעל 16 משרדי ממשלה, וגופי ביטחון שלא אוכל למנות. זה כמובן נותן הרבה יותר ביטחון ושקט למנמ"רים, גם בהיבטים של אבטחת מידע, שזה נושא קריטי מאוד היום – לא רק בממשלה".

מה הציפיות שלכם מהשוק בעקבות ההסכם וחדירת ה-AI?
"אני צופה היקף מימוש רחב מאוד בשנים הבאות, וכבר מרגישים את זה. צריך לזכור שה-AI לא סובלת איכות נתונים ירודה. מה שאתה מכניס זה מה שיוצא. היום כל ארגון רוצה לעשות פרויקטי AI. המימוש לא קל, ואיכות הנתונים היא חלק מהבעיה. הפתרונות של אינפורמטיקה מאפשרים לגשר בין נתונים לא מטויבים לבין המעבר ל-AI".

להאזנה לפודקאסט המלא – לחצו כאן