זהות וגישה לענן – עקב האכילס של הארגונים

זהות וגישה לענן מהווים שני עקבי אכילס של הארגונים המודרניים, כך לפי מחקר סיכוני הסייבר של TrendAI לשנת 2026. המחקר מעלה כי למרות שיפור ברמת הסיכון הכוללת של ארגונים, תוקפים ממשיכים לנצל כשלים מוכרים בניהול זהויות, תצורות אבטחה לקויות וחולשות שלא תוקנו.

החוקרים ציינו, כי זו השנה השנייה ברציפות שבה גישה מסוכנת ליישומי ענן וחשבונות משתמשים לא פעילים הם המובילים את רשימת אירועי הסיכון. שבעה מתוך עשרת אירועי הסיכון המובילים קשורים לניהול זהויות, בהם גישה מסוכנת לאפליקציות ענן, חשבונות Microsoft Entra ID שאינם בשימוש וחשבונות בלא אימות רב-שלבי. "הפער אינו טכנולוגי, אלא תפעולי", כתבו חוקרי TrendAI, "קיומן של מערכות Zero Trust אינו מספיק כל עוד בסיס ניהול הזהויות בארגון אינו מנוהל כראוי".

המחקר מעלה תמונה מורכבת של נוף האיומים העולמי: מצד אחד נרשם שיפור במדד הסיכון הכולל, אך מצד שני ניכרת עלייה דרמטית בפעילות קבוצות הכופרה ושימוש מתוחכם בדרכי תקיפה מבוססות זהות.

למרות שחל שיפור במדד הסיכון, הניהול נותר תגובתי: מדד סיכוני הסייבר העולמי (CRI) רשם ירידה מ-38.5 בשנת 2024 ל-35.8 בשנת 2025. "למרות המגמה החיובית, השיפור אינו ליניארי; תנודות חודשיות חדות במדד מרמזות כי ארגונים עדיין מנהלים סיכונים באופן נקודתי בתגובה לאיומים מיידיים, במקום לנהל תהליך שיפור רציף ומתמשך. למרות השיפור, כלל הארגונים שנבדקו עדיין נמצאים ברמת סיכון בינונית".

בפילוח מגזרי, בריאות וחקלאות נמצאים בראש רשימת הענפים המסוכנים, עם מדד CRI של 40.3 כל אחד. במערכת הבריאות ממשיכות מערכות ישנות, רגולציה מורכבת וזמני תיקון ארוכים – להקשות על צמצום הסיכון, בעוד שבענף החקלאות, השימוש הגובר במיכון IoT ובחקלאות מדויקת יוצר חולשות חדשות שטרם זכו למענה מספק. אל רשימת המגזרים המסוכנים ביותר הצטרף השנה גם ענף התקשורת, לצד מערכת החינוך, שלמרות שהציגה את השיפור הגדול ביותר במדד הסיכון, עדיין סובלת מחולשות משמעותיות בניהול זהויות משתמשים. גם גופי ממשל והשירות הציבורי הציגו שיפור מסוים, אבל התלות שלהם במערכות לגאסי ישנות, לצד תפוצה רחבה של עובדים – מקשים עליהם להציג שיפור משמעותי יותר.

תחום הפיננסים, שכמעט סוגר את הרשימה, סובל מחשבונות מושבתים על ידי אימות רב שלבי. אלה ממשיכים להיות אירוע סיכון מוביל, למרות העובדה ששירותים פיננסיים הם מהמגזרים המפוקחים ביותר בתחום אבטחת הסייבר, "מה שמצביע על הפער בין דרישות מדיניות ליישום תפעולי במערכות ישנות ואינטגרציות צד שלישי".

בהיבט הגודל, ארגונים גדולים נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר (41.5). ארגונים אלה מתמודדים עם מורכבות רשת הדומה לארגוני ענק, אך בלא עומק הצוותים, התקציבים והבגרות התפעולית, אשר קיימת בארגוני ענק.

עקיפת הגנות

מהמחקר עולה, כי התוקפים מתעדפים כעת את נטרול הגנות הקצה כיעד ראשוני, במקום לנסות לחמוק מהן. זיהוי של ניסיון השבתת אנטי-וירוס הפך לזיהוי הנפוץ ביותר ב-2025.

במקביל, קבוצות הכופרה וסביבתן חוו צמיחה מדהימה של 236% בהיקף המתקפות. בהן, קבוצת Qilin זינקה למקום הראשון עם עלייה של 1,270% במספר הפריצות, מה שמעיד על התרחבות רשתות השותפים של מודל הכופרה כשירות (RaaS).

ניתוח נתונים לטובת יכולת חיזוי נתיבי תקיפה (attack path prediction) מראה, כי חולשות אבטחה שלא טופלו הן המקור הגדול ביותר לנתיבי תקיפה פעילים. יותר מ-2.3 מיליון נתיבים נוצרו.

לפי המחקר, לתוקפים לוקח בממוצע 39 ימים להפוך חולשה לנשק מרגע פרסומה. זאת, בעוד שפתרונות תיקון וירטואלי מספקים הגנה ממוצעת של 115 ימים לפני הפרסום הציבורי. "הפער מדגיש את חשיבותן של הגנות פרואקטיביות", ציינו החוקרים, "אין לבחון חולשות בבידוד. חולשות ברמת חומרה בינונית עלולות להעצים ולסלול את הדרך לניצול חולשות קריטיות באותה סביבה".

"היכולת לטפל בסיכונים שזוהו כבר קיימת בכלים המותקנים בארגונים", סיכמו החוקרים, "המעבר המכריע הנדרש הוא מביקורות אבטחה תקופתיות – לניהול סיכונים רציף, בזמן-אמת ומונחה מודיעין. ארגונים שישכילו לגשר על הפער התפעולי ולנהל את החשיפה שלהם באופן פרואקטיבי הם שיצליחו לצמצם את מדד הסיכון שלהם באופן בר-קיימא".