מצב ההיי-טק החרדי: זינוק בשילוב צעירים ונשים
דו"ח חדש שהתייחס אל העשור החולף בישראל חשף שילוש בשיעור החרדים בהיי-טק ל-6%, עם זינוק של 77% בקרב נשים, לצד פערי שכר של 57% וצורך בשילוב יותר גברים
דו"ח ההיי-טק החרדי 2026, מחקר ראשון ומקיף מסוגו, חושף לראשונה תמונת מצב אסטרטגית ומלאה של תהליכי העומק, המגמות וחסמי הכניסה של החברה החרדית אל תוך הקטר של הכלכלה הישראלית, תעשיית ההיי-טק.
הדו"ח הוא פרי יוזמה משותפת של קרן תתי"א, אוניברסיטת תל אביב וארגון קמא-טק (KamaTech), שמוביל את תחום שילוב החרדים בהיי-טק הישראלי.
צוות המחקר – בראשות ד"ר נחומי יפה מאוניברסיטת תל אביב ומכון תתי"א ומשה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק – ובהובלת הדוקטורנטית חיה לרפלד, ביצע עבודת מיפוי ואינטגרציה בנושא שילוב החרדים בתעשיית ההיי-טק. החוקרים שרטטו עשור של תמורות ומסקנתם המרכזית היא ששילוב חרדים הוא צורך מאקרו-כלכלי דחוף לשמירת חוסנה הכלכלי של המדינה, בייחוד כשהענף אחראי לכ-19.7% מהתוצר הלאומי.
הדו"ח המלא ומסקנותיו הוגשו לידי נשיא המדינה יצחק הרצוג באירוע מיוחד לציון עשור לפעילות קמא-טק בתחום.
ממצאי הדו"ח
הדו"ח מעלה מספר נקודות מרכזיות. הראשונה שבהן היא זינוק דרמטי בשיעור הצעירים החרדים בגילאי 25-35 שעובדים בהיי-טק, שעלה תוך עשור מכ-2% ל-6%. באשר לנשים החרדיות הצעירות המועסקות בענף, נרשם זינוק של 77% בעשור שנבדק: מ-3.1% בשנת 2014 ל-5.5% בשנת 2023. הגידול גבוה ב-23% מעבר למה שניתן לייחס לריבוי הדמוגרפי הטבעי באוכלוסייה.
באשר להיקף התעסוקה הכולל, בשנת 2016 עמד מספר החרדים בענף על כ-8,500 עובדים, שהם כ-3% מכלל המועסקים במגזר החרדי, ואילו בשנת 2024 המספר עמד כבר על כ-12,750 עובדים, שהם כמעט 5% מכלל המועסקים במגזר.
בנוסף לכך, בין השנים 2018-2021 חל זינוק של כ-45% במספר הסטודנטים החרדים למקצועות ההיי-טק באקדמיה, שעומד כיום על כ-14,700 סטודנטים, רובם (67%) נשים. כמו כן נרשם גידול של 37% בלמידה במסלולי הנדסאות טכנולוגית (מה"ט).
נתון מעניין נוסף הוא עלייה במספר הסטארט-אפים שהוקמו על ידי יזמים חרדים. בעשור האחרון הוקמו כ-200 סטארט-אפים חרדיים והיזמים החרדים מהווים כיום 5%-9% מכלל הפניות לקבלת מענקי פיתוח מרשות החדשנות.
"הגשרים נבנו והמנועים פועלים, אך עדיין יש לעשות יותר"
לצד זאת, הדו"ח מציג תמרורי אזהרה בכל הקשור לשילוב החברה החרדית בתעשיית הטק. בראש האזהרות עומד אתגר פערי השכר בין עובדים חרדים ליהודים שאינם חרדים העובדים בהיי-טק, שעמד על כ-57%.
בשנת 2019 נשים חרדיות השתכרו בממוצע כ-93 שקלים לשעה, עקב שילובן בתפקידי מעטפת, QA, שירותים טכנולוגיים או מיקור חוץ, ופחות בתפקידי ליבה ופיתוח.
אתגר נוסף הוא הפער המגדרי בין גברים לנשים חרדיות העובדים בהיי-טק. בשונה מהאוכלוסייה החילונית, באוכלוסייה החרדית שיעור הגברים החרדים המועסקים בענף אינו גבוה, ועלה לאורך השנים בצורה מתונה מאוד, מ-0.9% ל-1.1% בלבד בעשור האחרון. נתון זה מלמד כי ההיי-טק החרדי מתפתח כיום בעיקר דרך מסלולי ההשתלבות של נשים, בעוד ששילובם של גברים חרדים בענף עדיין מצומצם יחסית.
המחקר מנתח וממפה את החסמים המונעים שילוב מלא של האוכלוסייה החרדית בהיי-טק: היעדר לימודי ליבה ואוריינות דיגיטלית בגיל צעיר, כניסה מאוחרת לשוק התעסוקה (בשל מודל "חברת הלומדים" אצל גברים חרדים), היעדר רשתות קשרים מקצועיות (Networking), מחסור במיומנויות "רכות" והטיות מובנות או חששות מצד מעסיקים.
ד"ר נחומי יפה, אוניברסיטת תל אביב: "המחקר שביצענו שם זרקור על אחת האוכלוסיות הייחודיות בחברה הישראלית ועל אופן שילובה בענף המרכזי ביותר בכלכלת המדינה – ענף ההיי-טק. נוכחנו לראות כי יש רצון מצד רבים מהאוכלוסייה וישנה התקדמות, ולצד זאת קיימים חסמים רבים שמעכבים את השתלבות האוכלוסייה החרדית במנוע הצמיחה של ההיי-טק. נראה כי החרדים, ובייחוד הנשים החרדיות, רואים ערך בעבודה בתחומי ההיי-טק, גם אם עדיין אינם נמצאים בתפקידי מפתח וליבה. הנתונים הללו עושים סדר ולראשונה מראים באופן ברור את התקדמות האוכלוסייה החרדית לעבר מקצועות טכנולוגיים במהלך העשור האחרון. הנתונים האלו יכולים לסייע לארגונים חרדיים, ובייחוד למשרדי ממשלה, להבין היכן אנחנו עומדים בשנת 2026, ומה ניתן לעשות על מנת לשלב עוד ועוד חרדים בהיי-טק".
משה פרידמן, מנכ"ל קמא-טק: "במשך עשור קמא-טק מלווה חרדים וחרדיות לעבר הכשרה והשתלבות בתפקידים שונים בתעשיית ההיי-טק הישראלית. אנחנו עובדים יחד עם הציבור החרדי מצד אחד, ועם חברות הטכנולוגיה הגדולות מצד שני, וכפי שהנתונים מראים ואנו מרגישים בשטח – יש תוצאות, ברוך השם. אך כמובן שיש עוד מקום לשיפור. הדו"ח מראה כי הגשרים נבנו והמנועים פועלים, אך עדיין יש לעשות יותר, ובפרט על רקע העידן החדש של הבינה המלאכותית שיוצר שינויים עצומים בענף ההיי-טק. כדי להרחיב את ההצלחה לאור האתגרים וההזדמנויות שלפנינו, נדרש שיתוף פעולה הדוק ונכונות לפעולה, יחד עם השותפים הנפלאים שכבר עובדים על זה כיום: משרדי הממשלה, גופי ההכשרה וראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית".











תגובות
(0)