כשהחדשנות פוגשת בשמרנות: איך ה-AI משתלבת ב-IT של מגזר הפיננסים?

המגזר הפיננסי הוא אחד המגזרים היציבים, אך גם השמרניים, במשק. שילוב של עשרות רבות של שנות פעילות, רגישות המידע שנמצא ברשותם והרגולציה המוטלת עליהם מביא את הארגונים במגזר זה להתנהל בזהירות, גם כשזה מגיע להטמעה של טכנולוגיות חדשות. לכן, נשאלת השאלה: איך הבנקים, חברות הביטוח ושאר הארגונים בתחום שמנהל את הכספים שלנו מקבלים את הבינה המלאכותית, וכיצד הם משלבים אותה עם ה-IT שלהם, שחלק גדול ממנו הוא מערכות לגאסי.

שלוש בכירות במגזר הפיננסים עסקו בנושא זה בפאנל שנערך כחלק מכנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (ד') במלון הילטון בתל אביב. שתיים ממשתתפות הפאנל מגיעות מעולם הביטוח – מירי גלבורט, מנמ"רית ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, וטל לנגביץ' אברהם, מנהלת הדיגיטל הראשית במגדל, ואחת מבנק – איריס לבנון, משנה למנכ"לית מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. את הפאנל הנחה אוהד מימון, המייסד והמנכ"ל לשעבר של Hyp.

האם גם ה-AI וגם ה-IT הם גורמים מאפשרים?

בתשובה לשאלה אודות השילוב של ה-AI במערכות ה-IT של הארגונים הפיננסיים אמרה לבנון כי "למדנו שאנחנו יודעים שמהפכות קרו רק אחרי שהן קרו. עם ה-AI זה אחרת לגמרי: זאת מהפכה שאנחנו מודעים אליה, כל אחד ואחת באופן אישי, בזמן אמת. כבר עכשיו אנחנו רואים שהיא מביאה לשינויים של ארגונים, תפקידים, תהליכים, של הדרך שבה חושבים ושל הציפיות של הלקוחות מאתנו".

איריס לבנון, משנה למנכ"ל מתף, זרוע המחשוב של הבנק הבינלאומי. צילום: יח"צ

גלבורט ציינה כי "אפשר לחלק את השפעת ה-AI על התחום הפיננסי לשני היבטים: הצד העסקי – היא משנה את דרכי העבודה, התהליכים וחוויית הלקוח. אנחנו משלבים תרחישי שימוש (Use cases) בתוך מערכת הליבה ומשנים אותה, או מחליפים אותה בתהליך מקצה לקצה, שמבוצע כולו על ידי בינה מלאכותית. הצד השני הוא העולם הטכנולוגי – של פיתוח המערכות, הכלים שעומדים לרשותנו. הבינה המלאכותית גורמת למהפכה רחבת היקף בכל אחד משני ההיבטים האלה, וככל שיודעים לאמץ יותר ולהטמיע טוב יותר – החוויה עוצמתית יותר וההצלחה רבה יותר".

לדברי לנגביץ' אברהם, "אם בתחילת הדרך, הפוקוס בהכנסת בינה מלאכותית לארגונים היה על הגברת היעילות, כיום מדובר במרכיב אחד בשימושים הארגוניים ב-AI. הבינה המלאכותית היא לא המהות, אלא הגורם המאפשר. מי שיודע להשיא ממנה ערך – מביא למהפך חיובי בארגון".

טל לנגביץ' אברהם, מנהלת הדיגיטל הראשית במגדל. צילום: ניב קנטור

לבנון אמרה שגם מערכות הליבה הן גורם מאפשר. "לבנקים יש מערכות יציבות, שיודעות להפיק את הנתונים. בחמש השנים האחרונות יצרנו ארכיטקטורה שמאפשרת לנכסי הליבה לצאת החוצה מהמערכת. כך אפשר לייצר חיבורים מאוד מהירים לשכבות נדרשות אחרות – רכיבי מחשוב אחרים, שנמצאים מחוץ למערכת הליבה – ולחברות פינטק. הארכיטקטורה המתקדמת מבטלת את המגבלות של מערכות הליבה", ציינה.

גלבורט אמרה ש-"הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי גם בפיתוח המערכות. האתגר להפוך את המערכת לידידותית ל-AI הוא מורכב: אנחנו חייבים ללמד את הבינה המלאכותית מהי המערכת, בין היתר על מנת שהסוכנים יכירו את התוכן שאליו הם מתחברים. זה דורש הכנה, אבל אם משקיעים בכך – זה עובד מצוין".

מירי גלבורט, מנמ"רית ומשנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, ומנכ"לית כלל IT. צילום: סיון פרג'

המשתתפות נשאלו בהמשך האם בעוד כמה שנים, סוכן ה-AI יהיה זה שירכוש עבור הלקוח פוליסת ביטוח או ייקח הלוואה – מה שיהפוך את המנמ"ר לסמנכ"ל שיווק של אלגוריתמים. לדברי גלבורט, "אני לא רואה את זה ככה. להגיד שזה מה שיקרה זה יומרני ויהיר". לעומת זאת, לנגביץ' אברהם אמרה שזה אכן מה שיקרה. "כבר כיום יש סוכני AI שקונים עבור הלקוח. ביטוח הוא מוצר רגיש ומורכב, ועדיין, אם הלקוח ירצה שהסוכן יבצע עבורו את הרכישה – אף חברה לא תוכל לעצור את זה", ציינה.

כשהארגון מוטה הרגולציה מתייחס לדרישות הרגולטור

נושא נוסף שעלה בפאנל הוא מסמך הרגולציה שצוות ממשלתי בין משרדי, שבחן את שימושי הבינה המלאכותית במגזר הפיננסי, הוציא בדצמבר האחרון. הגופים המאסדרים ממליצים במסמך על "נקיטת גישה מבוססת סיכונים" להטלת רגולציה על כך.

לבנון אמרה כי "מדובר במסמך מקיף. הרגולטורים מבינים שיש ב-AI פוטנציאל אדיר לשינוי המערכת הפיננסית ושחשוב לקדם חדשנות, אבל קובע שלצד זה, על הגופים הפיננסיים לבצע ניהול סיכונים. ניהול זה מוטל על הגופים הפיננסיים. יש לנהל את הסיכונים ולבצע חדשנות בד בבד". היא אמרה כי "המסמך הזה הוא לא אפקט מצנן על התעשייה, אלא כזה שנותן תחושה שהרגולטורים מעודדים את הגופים העסקיים להתקדם".