מה הלחץ לגדל את הדור הבא של ההיי-טק?

אם אני זוכר נכון, בערך בשנה האחרונה של חטיבת הביניים הצלחתי להוציא מההורים שלי הבטחה, שגם מומשה אחרי זמן מה, לקנות לי VIC 20. זה היה המחשב הראשון שלי, שאחרי שנתיים הוחלף בקומודור 64, שאחרי עוד שנתיים הוחלף במחשב שהיה הראשון שקניתי בעצמי – תואם יבמ, שאם אינני טועה נסעתי מביתי בפתח תקווה עד קניון איילון כדי לרכוש אותו.

לא, זה לא טור של העלאת זיכרונות שבמערכת הרשו לי לכתוב לקראת סיום עוד עשור בחיי. זה טור שמתייחס למאמר שפורסם כאן לפני ימים אחדים, תחת הכותרת "אין מי שיכשיר את הדור הבא של ההיי-טק". העורך הראשי של אנשים ומחשבים, יהודה קונפורטס, קובל במאמר על המחסור במורים לתחומים שמהם אמורים להגיע בני הדור הבא שיוביל את ההיי-טק הישראלי, ועל ההשתרכות מאחור של מערכת החינוך בכל הנוגע ללימודי בינה מלאכותית ודיגיטל.

בחזרה לבית הספר

מתברר ששום דבר לא השתנה: גם כשאני גדלתי לתוך עולם המחשוב שלי, זה היה בלי אהדה מהבית, בלי עניין ממשי ועם לא מעט רטינות וטרוניות שאני עושה יותר מדי רעש עם מקשי המקלדת. לא הייתה לי כל תמיכה מסביב. עד לשנתיים האחרונות שלי בבית הספר התיכון לא נתקלתי במישהו מבוגר שדחף אותי לתחום. עשיתי את זה עם כמה וכמה חברים בגילי ועם רקע דומה לשלי.

צמחנו מכלום, ורבים מבין חבריי התקדמו מאוד בשוק ההיי-טק. מהר מאוד עקפנו את כל מה שהמורים שכן ניסו היו יכולים להציע לנו. כתבתי תוכנות לבדי ועם אנשים אחרים, ולא הרגשתי שאני משהו מיוחד.

בדור שלי, הסתדרנו והתקדמנו בשוק המחשוב בלי יותר מדי סיוע, וגם בני הדור הבא של ההיי-טק יוכלו לעשות את זה. על אחת כמה וכמה בתקופה שבה ההורים מעודדים הליכה להיי-טק

לא צריך לדאוג

אז כן, התלמידים, ברובם, לא מקבלים מספיק שעות הוראת מחשוב, כשאין מספיק אנשים שיכולים בכלל להעביר ברמה גבוהה את השיעורים על העולם הדיגיטלי המודרני. אבל אני לא מודאג יותר מדי: הדור הבא של גאוני ההיי-טק צומח בכל זאת. הרי הדור הנוכחי לא פוחת מהדור שלי ושל בני גילי, ויש האומרים שאפילו עולה עליו. כמו שקונפורטס כתב, רוב הילדים יכולים ללמד הרבה מאוד מהמורים שלהם איך להשתמש ב-AI.

וחוץ מזה, הבעיה היא ממש לא היי-טק. הבעיה יותר גדולה: חלקים הולכים וגדלים בכלל החברה הישראלית בכלל לא רוצים ללמוד לימודי ליבה, ויותר ויותר תלמידים שכן לומדים לימודי ליבה עושים זאת רק לכאורה. לא אחת מתפרסמים דיווחים על הידרדרות ברמה הכללית של לימודי המתמטיקה והמדעים – התחומים שמהם מגיעים רבים מאנשי ההיי-טק, אם לא רובם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא המחסור הניכר והכרוני במורים. אין מספיק מורים כמעט לכל מקצוע, אז מה הפלא שגם לדיגיטל, ל-AI ולכל מה שקשור במחשוב? ומה הפלא שכמחצית מהמורים שכן מלמדים את התחום הזה לא מקבלים את ההכשרה המתאימה? עם כל זה, איך בכלל אפשר למתוח את היריעה עוד יותר?

מי בכלל מחכה לדור הבא?

הבעיה היא עוד יותר גדולה, משום שהזינוק האדיר ב-AI קורה כאן ועכשיו, לא מחר, והדור הנוכחי שמקדם ויוצר את זה הוא מספיק צעיר, בחלקו הגדול, כדי לקחת את זה עוד שלב ועוד שניים, אם לא יותר, קדימה. מי בכלל מחכה לדור הבא?

למעשה, אם להאמין לתחזיות, ההתקדמות לבינה מלאכותית כללית (AGI) הולכת ונהיית מהירה יותר – אז מה זה משנה בכלל כמה תלמידים ילמדו AI, ובאיזו איכות הוראה, אם בעוד 10 שנים גם ככה הבינה המלאכותית תשלוט בעצמה, בכלל בלי אדם בלולאה?

מעבר לכך, כמות המפוטרים בתעשייה הטכנולוגית הולכת ועולה בקצב כמעט מעריכי, וזה אומר שיש עודף רציני של עובדים, בפרט במשרות הכניסה (ג'וניורים). הארגונים והתאגידים מצמצמים שורות, כי כבר כיום צריך פחות ופחות עובדים. לכן, מה בדיוק הלחץ לגדל את הדור הבא של ההיי-טק? מי בדיוק יצטרך אותו, בהנחה שהנבואות בכל הקשור לכך שה-AI תדע לעשות את מה שבני אדם עושים כיום, ובצורה הרבה יותר טובה?

בגלל מה שציינתי, אני לא ממש מודאג מהדור הבא. בדור שלי, הסתדרנו והתקדמנו בשוק המחשוב בלי יותר מדי סיוע, וגם בני הדור הבא של ההיי-טק יוכלו לעשות את זה. על אחת כמה וכמה בתקופה שבה ההורים מעודדים הליכה להיי-טק המפותח של היום, יותר מאשר ההורים שלנו עודדו אותנו לעבוד בהיי-טק ההרבה פחות מפותח של אז.

ברוח המונדיאל, אני מציע למורים לתת לתלמידים שלהם כדור, כדי שיהיו להם יותר שיעורי ספורט – מקצוע שרובם אוהבים – וישחקו כדורגל. אפשר גם כדורסל. שייהנו עכשיו, ואולי ימצאו מקצוע לעתיד, שגם אותי כבר קצת מפחיד.