האוצר הכריז על סיוע מיידי של 1.6 מיליארד שקלים להיי-טק

משרד האוצר פרסם היום (ג') מתווה סיוע להיי-טק, על רקע משבר הדולר, שפוגע בענף, שמהווה את מרבית הייצוא הישראלי. התוכנית גובשה על ידי צוות מומחים שהקים המשרד במטרה לתת מענה מיידי להשלכות המשבר.

המתווה כולל כמה רכיבים, שהעיקרי שבהם הוא הקצאה מיידית של 1.6 מיליארד שקלים למסלול סיוע מהיר לסטארט-אפים וחברות צמיחה, באמצעות מענקים במתכונת מאצ'ינג. באוצר אומרים שהסיוע יאפשר לחברות להאריך את תקופת הפעילות (Runway) שלהן, להמשיך את הצמיחה ולשמר את הפעילות בישראל.

בנוסף, התוכנית כוללת השקעה של 175 מיליון שקלים במיכון ובציוד מתקדם לתעשייה, באמצעות מענקים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, ומסלול פריון וייצור מתקדם. עוד היא כוללת הקצאה של 25 מיליון שקלים לתמיכה בייצואנים, באמצעות הרחבת פעילות מכון הייצוא ומתן מענקים, וכן הקצאה של 10 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות, בשיתוף מעסיקים. ההכשרות אמורות להבטיח השמת עובדים במשרות בעלות פריון גבוה. בנוסף, יורחב מנגנון "הפחת המואץ" לחברות תעשייה יצואניות, בעלות תקציבית מוערכת של 360 מיליון שקלים.

כמו כן, תוקם ועדה בין משרדית שתבצע בחינת עומק של הדרכים לשימור התחרותיות הגלובלית של ענף ההיי-טק הישראלי, ותבחן שינויים מבניים לקראת גיבוש תקציב המדינה לשנת 2027.

יצוין כי התוכנית לא כוללת צעד ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דיבר עליו בכנסת בשבוע שעבר: מתן אפשרות לחברות היי-טק לשלם חלק מהמסים בדולרים. הכוונה הייתה לאפשר לחברות לשלם מס על עסקאות על פי סכום העסקה בדולרים, ולא לחייב את המרתו לשקלים – פעולה שהחברות נדרשות לבצע כיום כדי לשלם את המסים במטבע הישראלי. אם צעד זה יינקט, הוא עשוי למנוע לחץ של ייסוף נוסף על השקל.

"מתווה סיוע מיידי וחשוב" או "תוכנית שמתמקדת בעתיד?"

השר סמוטריץ' אמר כי "אחרי עבודה מהירה ויעילה של צוות המשימה, שכללה שיחות, התייעצויות ומפגשים עם נציגים רבים מענף ההיי-טק, אנחנו יוצאים עם מתווה סיוע מיידי וחשוב. אני מצפה שגם בנק ישראל יירתם לאתגר ויגיב למתרחש".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ציין כי "אנחנו מזרימים היום 1.6 מיליארד שקלים כדי לחזק את התחרותיות של ההיי-טק הישראלי, בתקופה שבה כללי המשחק הגלובליים משתנים. המימון הזה יעניק לסטארט-אפים ולחברות צמיחה בינוניות את היכולת להתמודד עם השינויים הללו, ויסייע לחזק את הענף".

נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי (נובו), אמר ש-"התוכנית שהוצגה היום היא נדבך חשוב במסגרת תכנון רב שנתי להבטחת תחרותיות המשק, ועלינו להמשיך ולפעול יחד כדי לגבש את צעדי ההמשך הנדרשים לחיזוקו. עם זאת, כדי להבטיח הצלחה בטווח הארוך, יש להמשיך בתכנון ארוך טווח ולהרחיב את התוכנית, כך שתספק מענה הולם לעומק הפגיעה בתעשייה".

לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), "התוכנית שפורסמה מתמקדת בעיקר ביצירת מנועי צמיחה עתידיים, בעוד שהצורך המרכזי של החברות כיום הוא מענה לאתגרים הכלכליים והתפעוליים המיידיים, שנוצרו בעקבות התחזקות השקל. חברות רבות לא מחפשות כיום תמריצים לצמיחה, אלא כלים שיסייעו להן לשמר את הפעילות הקיימת, את העובדים ואת מרכזי הפיתוח – בישראל".