אתמול במונדיאל: שלל שערים בקרבות בין חברות ה-AI

במונדיאל הזה נולד חוק חמש השניות, שמחייב את השחקנים להוציא את כדור החוץ בתוך, ובכן, חמש שניות. החוק נועד להילחם בבזבוז הזמן ששחקנים לעתים גורמים לו כשהם משתהים בפעולה הזאת, ולגרום למשחק לזרום. אותו הרעיון עובד גם בחיים: כשאנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעשות משהו אבל דוחים אותו, אפשר לאמץ את החוק הזה – לספור לאחור מחמש עד אחת, וברגע שמגיעים לאחת לעבור לפעולה. זה טריק קטן, שמקצר את המרחק בין מחשבה לעשייה ובעיקר יכול למנוע מאתנו לבזבז את המשאב הכי יקר בחיים – הזמן. בקיצור, אם אנחנו רוצים להצליח כמו במגרש, אנחנו צריכים לאמץ את הכלל הבא גם ביום יום: מי שמגיב מהר יותר, נכנס לקצב ולא נותן להססנות לעצור אותו – הוא זה שבאמת מתקדם.

אילון מאסק לא מהסס בעולמות ה-AI, ולא היסס כשהחליט ש-SpaceX שלו תקנה את אניספייר – החברה שעומדת מאחורי המודל הפופולרי קורסור. זאת, תמורת סכום אסטרונומי (אם כי קטן בממדים של הטריליונר הראשון בעולם) – 60 מיליארד דולר. הרכישה הזו, שהתבשרנו עליה אתמול (ג'), הולכת לטלטל את עולם ה-AI – גם אם לא כמו שהבינה המלאכותית מטלטלת את חיינו – ולגרום לקרב האיתנים שקיים בין החברות השונות בתחום להתעצם.

אורוגוואי-צ'ק פוינט נגד ערב הסעודית-SpaceX

ועכשיו – למשחקים: הבינה המלאכותית עלתה אתמול, ובגדול, על מגרש המונדיאל – כולל SpaceX, שאותה הצמדתי לנבחרת ערב הסעודית. מולה ניצבה נבחרת אורוגוואי – "לה סלסטה", כפי שהיא קרויה – עם הגנה חזקה, ולכן הצמדתי לה את צ'ק פוינט. כמו לחברה שייסדו גיל שויד ועמיתיו, לנבחרת מדרום אמריקה יש מסורת, משמעת וניסיון של אלופת עולם פעמיים. בדיוק כמו צ'ק פוינט, אחת מחברות הסייבר המצליחות והרווחיות בעולם, היא לא תמיד הכי נוצצת, אבל כמעט תמיד קשה מאוד להכניע אותה.

זיו מנדל, מנכ"ל קבוצת חברות בנות במטריקס. צילום: ניב קנטור

מנגד, החיבור בין SpaceX לערב הסעודית, נבחרת "הבזים הירוקים", קולע, משום שגם המדינה וגם החברה נהנות ממשאבים עצומים, חושבות בגדול ולא מפחדות להשקיע סכומי עתק כדי להגיע ליעדים שאפתניים. מה גם שאחד המשקיעים הגדולים בהנפקה המוצלחת של החברה של מאסק, שאירעה בסוף השבוע שעבר, הוא הנסיך הסעודי אלוואליד בין טלאל.

על הדשא זה נראה בדיוק כך: SpaceX הסעודית ניסתה לשגר התקפות מהירות ולייצר רגעי קסם, בעוד שצ'ק פוינט האורוגוואית בנתה חומת הגנה, ניתחה כל איום וסגרה פרצות.

הסעודים-SpaceXים הצליחו להפתיע ולעלות ליתרון – כמו שיגור מוצלח שהדהים את כולם. אבל אורוגוואי לא נבהלה, המשיכה ללחוץ, לחפש את החולשה במערכת, ובסופו של דבר מצאה את הפרצה והשיגה את שער השוויון המאוחר.

בסיום, 1:1 – תוצאה שממחישה היטב את המאבק בין שתי המדינות: האחת מעצמת כדורגל ותיקה והשנייה היא מדינה שכוחה בתחום הולך ועולה. כך גם החברות: צ'ק פוינט הוכיחה שוב את החוסן והיציבות שלה, אבל SpaceX הראתה שגם מול היריבות החזקות ביותר, יש לה את הכוח והמשאבים להפתיע את העולם. נותר עכשיו רק לראות אם הסעודים יתברגו בצמרת המונדיאל כמו ש-SpaceX התברגה בטופ של רשימת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק, מיד לאחר ההנפקה שלה.

צרפת-OpenAI נגד סנגל-Mistral.ai

עוד קרב מעניין היה בין שתי הנבחרות, וחברות ה-AI, שבכותרת הביניים. הייתה זו התמודדות מרתקת בין שני "מנועי AI" דוברי צרפתית. סנגל, בעבר אחת הקולוניות החשובות של צרפת באפריקה וכיום נבחרת כדורגל מהחזקות ביבשת, נראתה כמו מודל בינה מלאכותית שמכיר היטב את השפה והתרבות של היריבה.

ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock

בצד הצרפתי, במרכז המשחק עמד מייקל אוליסה, ששיחק כמו מודל השפה של המערכת. הוא קיבל מידע (כלומר, כדורים) מכל חלקי המגרש, עיבד אותו במהירות ושלח מסירות חכמות ומדויקות לחבריו. בקצה שרשרת העיבוד חיכה ה-כוכב הצרפתי קיליאן אמבפה – או, אם תרצו, הממשק בשפה טבעית של OpenAI. אוליסה ייצר את הרעיונות ואמבפה תירגם אותם לפעולות שכל אחד מבין: מהירות, דריבל, איום על השער – ושערים. בכל פעם שאוליסה מצא נתיב מסירה חדש, אמבפה הפך אותו להזדמנות מסוכנת. זה היה כמעט כמו מנוע AI שמייצר תשובה, והממשק מציג אותה למשתמש בצורה מושלמת. בנוסף, כמו ש-ChatGPT (עדיין) מנצח בנתח השוק שלו מבין הצ'טבוטים של ה-AI, אמבפה שבר אתמול את שיאו של אוליבייה ז'ירו והיה לשחקן בעל מספר השערים הגבוה ביותר במדי נבחרת צרפת.

מנגד, סנגל שיחקה כמו Mistral.ai – עם פחות משאבים מיריבתה, אבל הרבה יצירתיות, מהירות ויכולת להפתיע. בסיכומו של דבר, קיבלנו הרבה שערים (3:1 לנבחרת הטריקולור), במשחק שהראה כיצד רעיון טוב, עיבוד חכם וביצוע מהיר יכולים להפוך טכנולוגיה לכדורגל מרהיב עם גול אחרי גול.

בלגיה-סיילספורס נגד מצרים-היי-בוב

נצא לרגע מעולמות ה-AI, ונעבור לענקית ה-CRM, סיילספורס (אם כי לא לגמרי נצא – סיילספורס היא האימא של משפחת סוכני הבינה המלאכותית Agentforce). חיברתי אותה לנבחרת בלגיה. הסיילספורסים ממדינת הבנלוקס עלו למשחק עם שליטה מבוססת דאטה, סדר ותהליכי קבלת החלטות ברורים.

מולם, מצרים-היי-בוב מנהלת “מערכת אנושית” עצומה, כמו ארגון ענק עם מורכבות גבוהה – מצרים היא מדינה של מעל 110 מיליון תושבים, ויש לה משחק עומק, עומס ויכולת תפעול תחת לחץ מתמשך.

המשחק התפתח כמאבק בין ניהול מדויק של תהליכים לעומס אנושי שמייצר כאוס יצירתי. בלגיה-סיילספורס ניסתה לבנות התקפות מסודרות דרך מרכז המגרש, כמעט כמו זרימת מידע במערכת CRM. מצרים-היי-בוב הגיבה בלחץ גבוה ובמעברים מהירים, שמזכירים ניהול משאבי אנוש דינמי תחת עומס. הקצב השתנה כל הזמן – רגעים של שליטה בלגית מול פריצות פתאומיות של מצרים. ברגעים רבים נראה היה שמצרים מצליחה "להעמיס מערכתית" על בלגיה ולשבש את הסדר. אלא שזו שמרה על יציבות טכנולוגית, ולא נשברה גם תחת הלחץ המתמשך.

בסיום קיבלניו עוד שוויון 1:1, לאחר משחק שדימה מערכת ניהול חכמה מול ארגון ענק ודינמי – איזון בין סדר אנליטי לעומס אנושי.

איראן-ATP35 נגד ניו זילנד-ממסיקו

כאן ראינו קרב בין תוקפים למגנים – בכדורגל ובסייבר. איראן, שניסתה לעשות לנו לא מעט צרות בסייבר במלחמה האחרונה (ולא ממש הצליחה), מיוצגת כאן על ידי קבוצת התקיפה APT35. היא פגשה את ניו זילנד, שציוותתי אליה את ממסיקו, לעימות קלאסי בין האקרים "שחורים" ו-"לבנים".

איליי ג'אסט. צילום: ShatterStock

ניו זילנד-ממסיקו עלתה ל־0:1 משער של איליי ג'אסט. זה היה רגע ממסיקו טיפוסי – זיהוי הזדמנות קטנה והפיכתה להצלחה גדולה, בדיוק כפי שחברת סייבר מזהה איום לפני כולם. איראן לא נבהלה: כמו APT35, שמחפשת נתיב חלופי לאחר שהיא נחסמת על ידי מערכות ההגנה של הארגון, היא חזרה למשחק עם שער השוויון של ראמין רזאיאן, וקבעה 1:1. בהמשך שוב היה זה ג'אסט, שכבש והחזיר את היתרון לניו זילנד. ההתקפה הניו־זילנדית-ממסיקנית ניצלה עוד פרצה קטנה בהגנה האיראנית-APT35ית והענישה אותה מיד. אבל, ה-"האקרים" האיראניים על מגרש הכדורגל הוכיחו מדוע הם נחשבים ליריבים עקשנים במיוחד: מוחמד מוהבי הישווה ל־2:2 והחזיר את המשחק לנקודת ההתחלה – כמו תוקף שמצליח למצוא דרך חדשה לאחר שכל הדלתות הקודמות נסגרו.

כריס ווד, קפטן ניו זילנד, היה המנוע מאחורי שני השערים עם בישולים חכמים, כאילו הוא מערכת בינה מלאכותית שמפעילה את מנגנון ההגנה של ממסיקו.

לסיכום, איראן-APT35 הצליחה לפרוץ פעמיים את מערך ההגנה של ניו זילנד-ממסיקו, אך זו הוכיחה חוסן ויכולת התאוששות. זה היה משחק שהמחיש היטב את עולם הסייבר: התוקף מצא פרצות, המגן סגר אותן, ובסוף הצדדים נפרדו בתיקו.