"AI תסייע לנו בחיזוי שריפות עתידיות ותחקור אלו שאירעו"
ניר צנטנר: נציבות כבאות והצלה לישראל: "בכל שריפה שיש בה הרוגים, אנו עורכים תחקיר, שיועשר בנתונים ממקרים או אירועים מקבילים, וכך ה-AI תוסיף לנו חוכמה בהתנהלות המבצעית שלנו, ותשפר את יכולות הצלת החיים"
"בחודשים הקרובים נתחיל בבדיקות היתכנות (PoC) ופיילוטים מבוססי בינה מלאכותית בשני עולמות תוכן. האחד – חיזוי שריפות. זה נראה לכאורה פשוט, אולם בפועל מדובר בתהליכים מורכבים ויקרים. השדה השני שבו נטמיע AI הוא בעולם ה-BI: נערוך מחקרים אמפיריים מבוססי AI. בכל שריפה שיש בה הרוגים, אנו עורכים תחקיר. התחקירים יועשרו בעוד נתונים ממקרים דומים, אחרים, או מאירועים מקבילים מחו"ל. כך, AI תוסיף לנו חוכמה בהתנהלות המבצעית שלנו, ותשפר את יכולות הצלת החיים", כך אמר תת-טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת תקשוב, בנציבות כבאות והצלה לישראל.
צנטנר דיבר בפתח מפגש שערך פורום C3 מבית אנשים ומחשבים. הפורום התכנס אתמול (ג') במטה כבאות והצלה בראשון לציון. את המפגש פתח פלי הנמר, יזם ונשיא אנשים ומחשבים.
תפקיד כיבוי אש, אמר צנטנר, "כולל חמש משימות: כיבוי דליקות ומניעתן, טיפול באירועי חומרים מסוכנים והיותנו ארגון עזר כגוף הצלה". לדבריו, "היבט החילוץ של לכודים בהריסות התחדד במלחמות האחרונות: למדנו מה קורה כשנופל טיל במשקל 400 ק"ג".
מערך הכיבוי, ציין תת-טפסר צנטנר, נחלק לשבעה מחוזות, המקבילים לאלה שבמשטרה, מונה 127 תחנות ומתוכנן לצמוח ל-157 בשנה הבאה. "ההגעה בזמן קצר היא מוטו מרכזי בעבודתנו, אולם בשל הגודש התחבורתי, ממוצע ההגעה שלנו לאירוע גדל מ-9 ל-14 דקות", אמר.
כיבוי אווירי
בתנועה בתווך על-קרקע נמוך, ציין, "יש למערך האווירי שלנו 14 מטוסי כיבוי ואנו פועלים בשיתוף המשטרה, שיש לה מסוקים. המשרד לביטחון לאומי מתכוון לרכוש שלושה מסוקים מסוג סיקורסקי, ואלה יהוו שובר שוויון בעולם הכיבוי מהאוויר".
"המשטרה, הכבאות ומד"א – הם מגיבים ראשונים. כאשר במשטרה מתקבלת הודעה על אירוע, אנו מדווחים מידית: המערכות שלנו מחוברות בממשקים אליהם. כאשר צוות כיבוי מגיע לשטח, הטכנולוגיה מסייעת לו לענות על שאלות מפתח: היכן האירוע, מה יש, מה אין, איך להגיע אליו הכי מהר, האם יש בסביבת האירוע מקורות מים וחשמל, היכן יש גני ילדים, האם יש יערות או חורשות בסביבה, כמה נעדרים-לכודים-הרוגים-פצועים יש, ועוד", הסביר צנטנר.
תשתיות החפ"קים, ציין צנטנר, "מבוססות סלולר, ולצידן אנו מתבססים על תקשורת לוויינית. זו מספקת לנו יתירות בעת נפילת הסלולר. היעד שהצבנו לנו הוא שתוך 90 שניות מרגע קבלת קריאה במוקד ייצא מענה ראשוני".
"הטכנולוגיה מסייעת לנו לבנות תמונת מצב בתנאי אי-ודאות", אמר צנטנר, "יש לנו מערכת שו"ב, הבנויה מ-ארבע מערכות שונות וחלקן ישנות. אנו בתהליך לפתח מערכת שו"ב שלנו, חדשה המותאמת לצורכי כב"א".
"החוזי הוא מרכיב מפתח בעבודתנו", אמר, "המערכות שולחות נתוני שידור לאחור וכך נאספים באגם הנתונים שלנו פרטי מידע מכלל המקורות: המצלמות שבכבאיות, צילומי רחפנים ועוד. כך, בסוף הכל מתחבר". עוד ציין צנטנר את שלהבת: "זו מערכת הרגולציה שלנו ואנו מתכננים להחליף או לשדרג אותה. מערכת נוספת היא זיק – לעולם החקירות, מבוססת BI".
"היעד שכולנו מקווים שיהפוך למציאות במהרה", סיכם תת-טפסר צנטנר, "הוא שבעת אירוע, מערכת AI תסרוק את אזור האירוע, תחלץ נתונים רלוונטיים ותשלח אותם לכוחות שבשטח, תחפש אירועי עבר דומים, ואז – תציע ללוחמי האש המלצות לפעולה".











תגובות
(0)