לא רק בשדה הקרב: מה מנהלי הטק חייבים ללמוד מרחפני הנפץ?

רחפני הנפץ של החיזבאללה מטרידים מאוד באחרונה את צה"ל ואת תושבי הצפון (וצריכים להטריד את כולנו). כלי הטיס הזעירים, הזולים יחסית והפשוטים יחסית שארגון הטרור משתמש בהם גובים חיים של חיילי צה"ל, גורמים לפצועים וזורעים פחד ביישובי קו העימות.

רחפני הנפץ הללו נשלטים באמצעות סיב אופטי – טכנולוגיה נגישה יחסית, ומצליחים לאתגר ואף לעקוף שכבות הגנה שנבנו לאורך שנים. הם משדרים "אותות חלשים", ודווקא השילוב שיש בהם בין פשטות טכנולוגית ליצירתיות מבצעית ממחיש עד כמה האותות הללו עלולים להפוך במהירות לגורם משבש. בצה"ל כבר הבינו זאת, גם אם במאוחר, ולכן החלו לטקס עצה – ולפעול בהתאם – כיצד להתמודד עם אמצעים זולים וזמינים, שהופכים לאיום ממשי בזכות יצירתיות מבצעית. אבל הסיפור רחב בהרבה מהזירה הצבאית – הוא נוגע כמעט לכל ארגון.

לזהות בזמן את מה שעוד לא נתפס כבעיה

בעידן של האצה טכנולוגית מעריכית, האתגר הוא כבר לא רק לפתח פתרונות טובים יותר, אלא לזהות בזמן את מה שעוד לא נתפס כבעיה. לתפוס את הרגע שבו "אות חלש" הופך לאיום של ממש – לא כי לא היה מידע, אלא כי הוא לא נתפס כרלוונטי בזמן.

אנחנו חיים בעידן שבו המציאות משתנה מהר יותר ובאופן פחות צפוי. במציאות כזו, ההישענות על פתרונות מוכרים ועל תרחישים מן העבר כבר לא מספיקה. במציאות כזו, מנהלים כבר לא יכולים להסתפק ב-"כיבוי שריפות". הם נדרשים לחשוב קדימה ולבחון תרחישים שעד לא מזמן נראו דמיוניים. המטרה אינה לחזות את העתיד במדויק, אלא לבנות גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה.

נחילי הרחפנים הם לא כלים הנשלטים מרחוק בלבד, אלא סוכנים חכמים, שמקבלים החלטות טקטיות עצמאיות בהתאם לערכים שהוטמעו בהם מראש

"קונוס העתידים"

כאמור, אחד האתגרים המרכזיים הוא לזהות בזמן את אותם "אותות חלשים" – סימנים מוקדמים או טכנולוגיות שוליות לכאורה, שעלולות להפוך בתוך שנים ספורות לאיומים משמעותיים. מודל זה נקרא "קונוס העתידים", והוא משמש מצפן ניהולי למיפוי תרחישים בטווחי היתכנות שונים.

מנהל שמאומן בחשיבה כזו לא נערך לתרחיש יחיד, אלא בונה יכולות רחבות להתמודדות עם מערכות מורכבות סתגלנית (CAS). הסיבה לכך היא שהעולם הפך למערכת דינמית ומשתנה, שבה טכנולוגיות, ארגונים ואנשים מגיבים ומשנים את התנהגותם בזמן אמת.

ד"ר אלון הסגל, ראש תוכניות אקדמיות טכנולוגיות לתואר ראשון ושני במכללה האקדמית רמת גן. צילום: אמיר יעקובי

השימוש בבינה מלאכותית מאפשר לעבור מתכנון של פתרונות נקודתיים למערכים רחבים ומורכבים יותר, שמסוגלים להגיב ולהסתגל בזמן אמת. בשדה הקרב, המפקד הוא כבר לא רק "מנהל לוחמים", אלא הופך ל-"מנהל רשת", שמפעיל נחילי רחפנים, שפועלים כמוח קיבוצי. אלה אינם כלים הנשלטים מרחוק בלבד, אלא סוכנים חכמים, שמקבלים החלטות טקטיות עצמאיות בהתאם לערכים שהוטמעו בהם מראש.

תפיסה זו חודרת במהירות גם לעולם האזרחי – החל מניהול אירועים משטרתיים מורכבים ועד למסחר אוטונומי במניות. סוכנים דיגיטליים מסוג זה מסוגלים לזהות חריגות ולפעול במוקדי חיכוך ללא מגע יד אדם, ובכך הם יוצרים "מודעות מצבית" גבוהה יותר ומקצרים משמעותית את זמני התגובה.

הרחפנים המונחים באמצעות סיב אופטי הם דוגמה לכך. טכנולוגיה זו לא מושפעת משיבושי GPS או לוחמה אלקטרונית, ולכן מהווה איום משמעותי על מערכות קיימות. ההתמודדות עם איום כזה דורשת חשיבה אחרת, גמישות מחשבתית, יצירתיות ומעבר לפתרונות חדשים – הן ברמה הפיזית והן ברמה הקוגניטיבית.

נדרש לפתח מערכות גילוי מתקדמות

במקום להסתמך רק על חסימה אלקטרונית, יש צורך לפתח מערכות גילוי מתקדמות המבוססות על ראייה ממוחשבת וסנסורים אקוסטיים, שמזהים את הרחפן לפי חתימתו הפיזית ומאפשרים לנטרל אותו באופן קינטי עוד במהלך מעופו.

בסופו של דבר, ההכרעה – בשדה הקרב או בעולם העסקי – לא תושג רק בזכות עוצמת האש או ההון, אלא בידי מי שיזהה ראשון את האיום הבא ויהפוך אותו ליכולת מבצעית שמקדימה את זמנה.

הכותב הוא ראש תוכניות אקדמיות טכנולוגיות לתואר ראשון ושני במכללה האקדמית רמת גן.