"הטכנולוגיה הישראלית חזקה – צריך להשקיע כדי לשמור על היתרון"

"המדע והטכנולוגיה הישראליים הם חזקים וברמה גבוהה, ויש להם המון הישגים. מייסדי המדינה הקדישו למדע חשיבות רבה ומשקל רב, והתפקיד שלנו הוא כל הזמן להמשיך את המגמה הזו, להשקיע במדע ובטכנולוגיה כדי שימשיכו להיות מוזנים ולהזין את מערכת החינוך והתעשייה שלנו", כך אומרת פרופ' מירי ימיני, שמונתה בסוף השנה שעברה לתפקיד המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בראיון לאנשים ומחשבים. זהו הראיון הראשון שהיא נותנת מאז כניסתה לתפקיד.

פרופ' ימיני מגדירה בראיון את תפיסת העולם שלה לגבי קידום המדע והטכנולוגיה בארץ, מצביעה על המגמות שהממשלה מתכוונת לקדם בתחום, מספרת על מיזם שנודע לאפשר למדענים ישראליים לשוב לארץ, ומנדבת עצה לנשים שמהססות לצלול למחקר או להיי-טק.

ימיני היא פרופסור מן המניין בפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה בטכניון. היא עלתה לארץ עם משפחתה ב-1990 מאוקראינה, שאז עוד הייתה חלק מברית המועצות, ומספרת שלאחר העלייה, מצבה הכלכלי של משפחתה הדרדר והוריה נאלצו להתפרנס מעבודות פיזיות קשות – בניגוד למעמדם בארץ הולדתם. למרות זאת, הם עשו מאמצים ועודדו אותה למצוינות. למרות קשיי שפה והסתגלות חברתית, פרופ' ימיני התקבלה לעתודה האקדמית ולמדה מדעים מדויקים.

במהלך השירות הצבאי היא השלימה תואר שני בביו-טכנולוגיה, ובהמשך עשתה דוקטורט בתחום של גילוי חומרים בלתי קונבנציונליים. אולם, הרצון שלה לעסוק באנשים הביא אותה לכך שאחרי הפוסט דוקטורט עשתה צעד חריג ועברה לעולמות החינוך, בתפקידים שונים. במשך 12 שנים היא עבדה באוניברסיטת תל אביב כמרצה וכחוקרת, ופרסמה עשרות מאמרים. ב-2023 קיבלה פרופ' ימיני מענק מחקר של שני מיליון יורו מהאיחוד האירופי, כדי לחקור כיצד לחנך תלמידים לאזרחות פעילה, ובהמשך הקימה בטכניון מעבדה לחינוך למדע וטכנולוגיה. היא ממשיכה בפעילותה בטכניון במקביל לתפקידה הנוכחי.

מימין: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, והמדענית הראשית במשרד, פרופ' מירי ימיני – במעמד המינוי. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה (ארכיון)

מונית לתפקיד לפני כמה חודשים. מהו החזון שלך?
"יש לי חזון לתחומי המדע והטכנולוגיה ל-15 שנים קדימה. הוא כולל שלושה דברים: מצוינות, אמון ושיתוף. במצוינות אני מבחינה בין תחום המחקר לנושא המחקר. מחקר בנושא מעניין ובעל פוטנציאל למצוינות יקבל עדיפות, ולכן לא נכון להיצמד לרשימה מסוימת של תחומי מחקר. דבר שני, אחד התפקידים שלי הוא לבנות אמון עם הקהילה האקדמית, לחבר בצורה אורגנית בינה לבין משרדי הממשלה השונים. לכן, אנחנו עושים פעילויות להכנסה של מדענים לתהליכי קבלת ההחלטות. הדבר השלישי הוא שיתוף הקהילה המדעית. אני מסתובבת במוסדות מחק ופוגשת המון מדענים ומדעניות. אני כמו סוג של חיישן שמסתכל, לומד ובהתאם לזה פועל".

מהן תוכניות העבודה שלכם בשנה הקרובה?
"טרם קיבלנו החלטה לגבי אופן החלוקה של תקציב 2026. בשנה שעברה מימנו מחקרים בהיקף של 130 מיליון שקלים, ואנחנו מקווים להמשיך במגמה זו. התמקדנו בבלו-טק, חומרה מתקדמת, חלל אזרחי וביו-קונברג'ס. כמו כן, בעקבות המלחמה, התמקדנו בנושאים כמו פוסט טראומה ושיקום גופני. אנחנו מפרסמים את הנושאים האלה והחוקרים מגישים בקשות למימון המחקרים, שזה בערך 30% מהכסף.

יש ערוץ נוסף שמסייע למימון, וזה הערוץ הבינלאומי. יש לנו הסכמים עם כ-40 מדינות, ואנחנו מחליטים עם כל מדינה על 2-3 נושאים משותפים ויוצאים בקול קורא, כאשר המימון הוא משותף. זה מקדם את שיתופי הפעולה הבינלאומיים, שהם מרכיב חשוב בפעילות שלנו, משום שהמדע והטכנולוגיה הם גלובליים. ב-2026 נקדם, במסגרת מזלול זה, נושאים של טכנולוגיות מים מתקדמות וקוונטום. יש גם את המסלול הבין משרדי, שבו כל משרד ממשלתי בא אלינו עם בעיה מחקרית ואנחנו יוצאים בקול קורא, כדי לסייע למשרדים לקבל החלטות על בסיס מחקרים מדעיים".

עד כמה המדע והטכנולוגיה משפיעים כיום על החוסן הלאומי?
"אני רואה אותם כחלק מרכזי בתוך אקו-סיסטם שלם שמרכיב את המדינה ואת החברה הישראלית, וגם האנושית כולה. המדע והטכנולוגיה הישראליים חזקים ברמה גבוהה, ויש להם המון הישגים".

אבל המצב עדיין לא כך כיום. יש מחסור במדענים ובתשתיות, ותקציב המשרד הוא לא מה שהיה מצופה.
"אני מסכימה איתך. אין לי השפעה על גודל התקציב שהממשלה קובעת, אבל אני עושה כמיטב יכולתי על מנת להשתמש בתקציב שעומד לרשותי בצורה היעילה ביותר ובעלת האימפקט הגדול ביותר. אני כל הזמן מצויה בתהליכים של קבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות, ועובדת בצמוד לקהילה המדעית. בנוסף, אני נמצאת הרבה במוקדי קבלת ההחלטות – בוועדות השונות, בכנסת ובמקומות אחרים, ובקשר הדוק עם ה-ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה), כדי לנסות להגדיל את הסל. אני מקדישה לא מעט זמן כדי להגדיל את המשאבים, זה חלק מהתפקיד שלי".

נדרשים עוד תקציבים לקידום המדע והטכנולוגיה בישראל. צילום: ג'מיני

יש מחסור במדענים שהולך ומחריף. מה המשרד עושה בנושא זה?
"המחסור נובע קודם כל מהשינויים שכל העולם עובר בתחום ההשכלה הגבוהה, לטובת התאמה לעידן החדש של הבינה המלאכותית, שללא ספק משנה את האופן שבו אנחנו לומדים, מלמדים וחוקרים, ומשנה את הערך של התארים האקדמיים.

המדינה מממנת השבה של מדעניות ומדענים לישראל, כדי שיעשו פה את הפוסט דוקטוקט שלהם, במקום במוסדות האקדמיים בחו"ל. אנחנו מעניקים להם מענק בגובה 13.5 אלף שקלים לחודש במשך שנתיים, כדי שיוכלו להתקיים ולעסוק במחקר, בנוסף למלגות שהמוסדות האקדמיים בארץ נותנים. יש כבר מדענים שניצלו את התוכנית הזו ושבו לארץ. בנוסף, פיתחנו תוכנית שנקראת פוסט דוקטורט יזמי, שבמסגרתה אנחנו מממנים שנה נוספת, אחרי סיום הדוקטורט, לחוקרים יזמים, על מנת שיפתחו מסחרית את הרעיונות שלהם, שירשמו קניין רוחני ושימצאו משקיעים".

קידום והנגשת המדע וההיי-טק בפריפריה הוא חלק ממטרות המשרד. מה אתם עושים לטובת זה?
"אנחנו תומכים בשבעה מרכזים של מרכזי מחקר ופיתוח בפריפריה, שבהם האנשים המקומיים מבצעים מחקרים. המרכזים האלה פעילים ויש בהם לא מעט הצלחות, שיבשילו אולי בעתיד לפרויקטים ממשיים. דבר נוסף, אנחנו בין הגופים המממנים היחידים שנותנים מענקים למכללות בפריפריה".

מה את אומרת לאישה צעירה שמתלבטת האם להיכנס לעולמות המדע והטכנולוגיה?
"הגישה שלי מאוד פשוטה: אני אומרת לאותן נשים – תנסו, מקסימום תיכשלו ואז תנסו שוב. אם לא תנסי – לא תצליחי לעולם. צריך לתת לא רק לנשים, אלא לכל אחד, את היכולת להתמודד עם כשלונות".

לסיום, האם נמשיך להיות אומת הסטארט-אפ גם בשנה הקרובה?
"העוצמה המדעית והטכנולוגיה של ישראל צריכה להוות בסיס ליצירת חברה, שלום וצדק חברתי. צריך לייצר גיוון ולהביא לידי ביטוי במדע ובטכנולוגיה את מגוון האוכלוסיות של אומת הסטארט-אפ. זה חלק אינטגרלי מהחוסן של החברה. אנחנו צריכים את זה בסדרי העדיפויות הלאומיים, להשקיע במדע ובטכנולוגיה כדי להמשיך להיות מובילים".